לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




פקודי(שמות לח:כא-מ:לח)

בעיני אלוקים ואדם

פרשות השבוע שקראנו בשבועות האחרונים, פרשו בפנינו תיאור מפורט של בניית המשכן במדבר וכללו בתוכן תיאור מדויק של התרומות והכספים עליהם ציווה הקב"ה לבנייה זו. השבוע, משה רבנו מפרט בפנינו, את האופן בו כל תרומה הובאה לידי שימוש בתהליך בניית המשכן. לדוגמא, כיוון שכל אדם מבני ישראל (סך של 603,550 גברים) תרם מחצית השקל, נאסף סכום של 301,775 שקלים. משה מדווח על בנייתם של עמודי המשכן (בעלות של שלושת אלפים שקלים לכל עמוד). בשארית הכסף (סכום של 1,775 שקלים) יצרו את הרצועות, הווים והמכסים שהיו עשויים מכסף טהור. באותו האופן, משה רבנו מפרט את השימוש בזהב, בנחושת, בעץ, בבדים, בעורות ובאבנים היקרות שהיו ברשותו – כשהוא מוודא שכל אגורה שניתנה לו, אכן נוצלה לבניית המשכן – ולא, לא לחשבון הבנק הפרטי והסודי שלו.

דבר זה תמוה בעיננו, משום שמשה רבנו היה ידוע כאדם ישר מאד, שאף אחד לא חשד בו. אם כך, מדוע ראה חשיבות גדולה כל כך, לפרט בפומבי את כל החשבונות והפרטים הקטנים הקשורים במימון המשכן? אנו לא מוצאים בשום מקום בתורה שהקב"ה דרש זאת ממנו ובכל זאת, משה רבנו מתעקש לעשות זאת, מרצונו החופשי. מדוע?

התשובה לכך מלמדת אותנו, שישנו מרכיב דו-כיווני המאפיין את היושר האישי.

התשובה לכך מלמדת אותנו, שישנו מרכיב דו-כיווני המאפיין את היושר האישי: לא רק שאנשים אחרים מחויבים לדון אותי לכף זכות, אלא באותו הזמן, גם אני מחויב להימנע מכל מצב, העלול לגרום לזולת להגיע למסקנות הלא נכונות לגבי מעשים שאני עושה.

לעיתים קרובות מדי אנו שומעים אנשים שאומרים: "לא אכפת לי מה אחרים חושבים עלי – אני יודע שאני עושה את הדבר הנכון ביותר". עם זאת, הגישה של התורה היא שונה. התורה גורסת, כי גם כאשר אנו שואפים למלא את רצונו של הקב"ה בצורה המושלמת ביותר, אסור לנו להשאיר רושם מוטעה אצל שאר בני האדם סביבנו.

הגמרא (במסכת שקלים דף ג' ע"ב) מציינת, שכאשר היה 'המופקד על האוצר' מושך מזומנים מקופת בית המקדש, נאסר עליו ללבוש כל סוג של בגד, שניתן היה להסתיר כסף בתוכו –בגד עם כיסים, חפתים או אפילו נעליים! צעדים אלו היו חיוניים ביותר, לא משום שהיה חשש סביר שאכן ייגנבו כספים מקופת המקדש, אלא משום שאנשים מבחוץ היו עלולים לחשוד שזה מה שקורה, או כפי שאומר שלמה המלך:

"ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם" (משלי ג':4).



מכרה של זהב

במקרה של משה רבנו, היה צורך מיוחד לפרט בפורום ציבורי, את כל החשבונות וניהול כספי הציבור. לאחר 'חטא העגל' וניפוץ הלוחות, הקב"ה סולח לעם ישראל ומצווה על משה לפסול את הלוחות החדשים. המדרש (ויקרא רבה, ל"ב:2) מספר, שהקב"ה הציב מכרה של זהב בצמוד לאוהלו של משה, דבר שהפך אותו לאדם מאד מאד עשיר.

לנוכח תפקידו הציבורי כמנהיג העם, דאגתו של משה רבנו נעשתה אפילו מורכבת יותר.

מייד לאחר מכן החלו עבודות הבניה של המשכן ובידיו של משה רבנו הופקד טון שלם של כסף וזהב. הפוטנציאל למעילה או לגניבת חלק מהחומרים היה עד כה גדול, שלמרות שמעולם לא האשימו את משה רבנו במעשים שאינם ראויים, הוא בכל זאת רצה להסיר מעליו אפילו את הספק הקטן ביותר. הוא לא היה מעוניין שיחשדו שהפך לאדם עשיר כל כך, משום שלקח לעצמו כספים מתוך הקופה הציבורית של בית המקדש.

לנוכח תפקידו הציבורי כמנהיג העם, דאגתו של משה רבנו נעשתה אפילו מורכבת יותר – הוא ידע שכל העיניים היו מופנות לכיוונו. רגישות זו, המוכרת לכל אחד ואחת מאתנו, קיימת בעוצמה רבה יותר אצל אנשים בעמדות מפתח, המשמשים כמנהיגי הציבור.
 


להימנע ממקרים של אי הבנות

הנושא הזה בכללותו, טומן בחובו השלכות ספציפיות, במיוחד עבור יהודים שומרי מסורת. תארו לעצמכם, שיהודי שומר מסורת נכנס לתוך אחד מסניפיה של רשת 'מקדונלדס', רק כדי לקיים שיחת טלפון אחת קטנה. יתכן שיעבור לידו עובר אורח מקרי והוא יסיק לגביו מספר מסקנות:

  1. רשת 'מקדונלדס' היא כשרה בכל סניפיה ומותר לאכול בה כל מה שרוצים.

  2. או – היהודי הזה (שמצהיר כלפי חוץ שהוא מקפיד מאד לשמור על חוקי הכשרות) למעשה עושה בסתר מעשים שהוא לא אמור לעשות על-פי אמונתו.

  3. או – נכון שרשת 'מקדונלדס' אינה כשרה, אבל אם אנשים אחרים מרשים לעצמם לוותר פה ושם על חוקי הכשרות, אז גם לי מותר לעשות זאת מדי פעם.

איננו חיים בעולם מבודד, או בעולם שמחולק לתאים סטריליים המנותקים זה מזה. כולנו שייכים לקהילה ולאומה גדולה ורחבה יותר – ועובדה זו מעמידה את כולנו במצב הדורש מאתנו להעלות את הרמה הרוחנית והפיזית של חברינו. אנו נדרשים להתנהג בהתאם לכללים הציבוריים ולדרישות החברתיות המקובלות. בין אם זה מוצא חן בעינינו ובין אם לא, כולנו מהווים דוגמא אישית כלפי כל אדם אחר סביבנו. מעשיו של אדם אחד – אפילו מעשים שמתפרשים בטעות בצורה הלא נכונה – עשויים לגרור אתם 'יחסי ציבור' חיוביים או שליליים אודות הקב"ה ואודות העם היהודי.

יש בדיחה מפורסמת על רב אחד, שמאד הפריעה לו העובדה, שמעולם לא טעם מבשר החזיר.

יש בדיחה מפורסמת על רב אחד, שמאד הפריעה לו העובדה, שמעולם לא טעם מבשר החזיר. יום אחד הוא מחליט לטוס לאי מרוחק ובודד ושוכר שם חדר קטן באחד המלונות. הוא מזמין לעצמו שולחן באחת המסעדות היוקרתיות ביותר באי ומבקש מהמלצר להביא לו את מנת החזיר היקרה ביותר שמופיעה אצלם בתפריט. בעוד הוא מחכה בציפייה למנה שהזמין, הוא מופתע מאד, כשלפתע הוא שומע מישהו קורא לו בשמו מהקצה השני של המסעדה. הוא מרים את מבטו ורואה לפניו עשרה אנשים מתוך הקהילה שלו, שמתקרבים אליו במהירות. איזה מן מזל יש לו! הם בחרו במקרה באותו הזמן לבקר בדיוק במקום שבו הוא התארח!

באותו הרגע מופיע לו המלצר, כשבידיו מגש ענק של חזיר שלם, צלוי ומתובל, עם תפוח גדול שתקוע לו בפה. הרב מביט במבוכה לעבר אנשי הקהילה שלו, ואומר: "וואו, אתה מבקש תפוח אחד קטן ותראו איך מגישים לך אותו כאן!".
 


הלכה למעשה

לרעיון הזה יש אינספור השלכות על חיי היומיום שלנו.

תארו לעצמכם, שכרגע קניתם עיתון מסוים בדוכן העיתונים המקומי וכעת אתם מחליטים להיכנס אתו לחנות המכולת הקרובה. אם תצאו מהמכולת כשהעיתון בידיכם, אתם מעמידים את עצמכם במצב, שעלול לגרור האשמות מביכות מאד כלפיכם. כך שבהתבסס על מה שאמרנו קודם, כדאי שתנקטו באחת מהפעולות הבאות:

  1. בקשו מהמוכר בדוכן העיתונים שקית קטנה ושימרו את העיתון בתוך השקית הזאת, עם הקבלה.

  2. כאשר מגיע תורכם לשלם בקופה, הכריזו בקול רם באזני המוכרת, שקניתם את העיתון בחנות אחרת.

  3. הניחו את העיתון שקניתם בתוך הרכב שלכם, עוד לפני שאתם נכנסים לחנות המכולת. כך לא יקרה, שאדם מסוים יפרש באופן מוטעה את מעשיכם.

בשבת הקרובה, בואו נקבל את ההשראה ממשה רבנו ונחשוב על הדרכים בהן נוכל להגביר ולהעצים את רמת היושר הפנימי והחיצוני שלנו.

שבת שלום,
הרב שרגא סימונס.

14/3/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-4 דיונים

(4) אנונימי, 5/3/2011 20:43

שכל טוב וישר

מצא חן בעיניי

(3) אהובה, 2/3/2011 18:16

אני מנסה לחזק את הנאמר. "מראית עין". איך זה מתחבר אלי ?

הרבה אני חוטאת באותו חוסר התחשבות, אעשה הישר בעיניי, אחרים לא יכתיבו לי את מעשיי. ואני מתפלאה שמביטים בי במין חשדנות.

(2) טלי, 19/3/2009 15:24

תודה רבה על הפרוש המוצלח

מחזק ומלא בתוכן. אני בהחלט נתקלת לעיתים קרובות בבעיות של נקיות כלפי אלוקים שלא מתפרשת באופן נכון בעיני אדם וזה הציק לי מאוד שצריך להיות נקיים גם בעיני בני אדם, ורחקי קריאת הפרוש הזה הרבה דברים התחוורו לי.

יישר כח!

(1) ניסם דהן, 19/3/2009 07:29

ישר כוח

כל כך חכם, כל כך ברור ,כל כך נאה דרשתה,
בלי נדר אני מבטיח לקרוא כל שבת .
שלח לי תזכורת.

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub