אני חוֹמה, ואני כאן בשבילך
מאת שרה יוכבד ריגלרלמדתי מפקח רשות שמורות הטבע נוסחת פלאים איך לתת לאחרים את התמיכה לה הם זקוקים.
למדתי מפקח רשות שמורות הטבע נוסחת פלאים איך לתת לאחרים את התמיכה לה הם זקוקים.
הייתי בת 62 כשעברתי חוויה מיוחדת במינה. זכיתי לתרום כליה לאישה שלא הכרתי קודם לכן.
יש מקרים שבהם אנחנו לא יותר משליחים בסיפור שמימי מתוזמן להפליא.
מלכה שיין עזבה חיי עושר בדרום אפריקה ועלתה ארצה – "אם אני חייבת להילחם, אני מעדיפה שזו תהיה המלחמה שלי!"
הוא יכול היה להשיג "היי" קבוע בעזרת המנטרה של הגורו. אבל היה בזה מלכוד בלתי צפוי.
קבלה אינה ייאוש. היא פשוט הבנה שאתה לא הנהג, ושאתה פשוט לא יכול לרדת ולדחוף את הרכבת.
על אף אזהרותיהם המאיימות של הרופאים באשר לבעייתיות ההריון, החליט זוג ההורים ללכת עד הסוף.
הנישואין הם רק נתיב אחד בתוכנית הלימודים הגדולה שנקראת "החיים".
האם הייתם מבקרים את בנכם בכלא אם הוא היה רוצח? על אהבה חסרת תנאים וחג הסוכות.
יש אנשים שמבלים את כל חייהם בנשף הלא נכון, משום שהם לא מודעים לקיומו של רובד רוחני עמוק יותר.
לפעמים שעה אחת בלבד של עזרה לזולת, מספיקה כדי לזמן לנו תובנה עמוקה לגבי עצמנו ולגבי העולם.
האלצהיימר הפך את אמא שלי לאישה זרה. מדוע כל-כך קשה לי לטפל בה אחרי כל מה שהיא עשתה למעני?
למרות ספקותיה וחששותיה, היה לאמי את האומץ לאפשר לבנה העיוור להסתכן ולחקור את העולם.
קורותיה של שמחה אסתר, שסיפור לכתה, כמו סיפור חייה, השפיע ונגע בחייהם של אנשים רבים.
בשנות ההתבגרות שלי, היו את החיים בעולם התחרותי בו גדלתי... והיו את השירים של בוב דילן שדיברו על עולם אחר.
לא הבנתי מה קורה לי. ידעתי רק שהדבר הגרוע ביותר בעולם הוא להיות בהכרה.
באחד הלילות התקשרו אליי מהחברה קדישא. למרות רגישותי, הם נזקקו לעזרתי.
דבורה לאופר-מארסן קיבלה את חייה במתנה. בקסם אישי ובאנרגיה בלתי נלאית היא "מחזירה את חובה" תוך ארגון מחנות נופש לילדים חולי סרטן
זמר הראפ המפורסם מדבר על ימי הזוהר, הכלא, החיים המשגשגים כיהודי ועל הקאמבק הקרוב.
כולם מתים במוקדם או במאוחר. השאלה היא, כיצד אנחנו בוחרים לחיות את חיינו.
בעקבות עצה ידידותית מנציג התמיכה הטכנית של מיקרוסופט, התחלתי לבחון את נושא השליטה בחיי.
הם היו נשואים במשך 62 שנים ולא היו להם ילדים. היא ישבה לצידו מידי יום, מקווה שהוא יבריא ויחזור הביתה.
בשבע השנים האחרונות, הייתי משועבדת למספרים על המשקל, לדמות מעוותת במראה ולכאב תמידי בלב.
סיפור מסעה האישי של אישה שנמצאת כעת בתהליך גיור בדרכה אל עולם היהדות.
במשך 10 שנים, ירושלים לא זימנה לי עבודה ולא בעל. הגיע הזמן לחזור לעיר הפגישות הנמרצות.
לפני שש שנים צללה בתי בת ה-21 אל תהומות האנורקסיה. מאז היא יצאה מרעב לחירות, עבדה קשה ושקמה את חייה.
אבא שלי היה מעורער בנפשו, וחיי היו מסע ארוך של התמודדות עם חולי הנפש שלו.
בגיל 20 הוא כמעט והתעוור וגילה שלא צריכים ראיית 6/6 כדי לראות את אצבע אלוקים בעולם, או לחוש באהבתו.