לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




בלק(במדבר כב:ב-כה:ט)

מה בין אברהם לבלעם?

,שני אנשים דגולים היו בשחר ההיסטוריה
שניהם אנשי חזון , עתירי מעש,
הם בקשו להגיע למיצוי עצמי , לפיתוח אישי מירבי,
ולהנחיל את דרכם לדורות הבאים,
הם היו כריזמטיים, צחי לשון ורהוטי שפה.
והאקדמיות שלהן המו תלמידים, תאבי דעת ורוח.

אברהם ובלעם.

פרשת השבוע הזה מספרת לנו על בלעם..
מסכת אבות משרטטת לנו את דמותם של המורים הרוחניים הללו:
ומצביעה על השוני העצום שביניהם.
מה היה ההבדל בין הנביאים הללו,
למרות שהתפקיד אולי היה זהה?
מה היה ההבדל, שככל שעבר הזמן התגלתה יותר ויותר תהומיותו?
וכך המשנה במסכת אבות שואלת את השאלה: "מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע" ? (פרקי אבות, פרק ה':19)

אילו היית תלמיד אצל מנחים אלה בשיעורי הכנה לחיים, היית למד שם מי אתה ומהם כוחות הנפש שלך,
מהן החוזקות שלך, מהן נקודות התורפה,
האם אתה מוחצן או מופנם, שכלי או רגשי,
היו מפות ואבחונים,
יצאת מוכן.

שניהם דברו על צמיחה אישית, רק שנקודת המוצא היתה שונה,
אצל בלעם הציר המרכזי היה האני,
אצל אברהם הציר המרכזי הוא האלוקים.

באקדמיה של בלעם קבלו כלים כדי להתבסס בחיים,
איך לצבור קניינים, איך לקנות שם, איך להיות סמכות בנקודות החזקות,
חשבו בגדול, חלמו רחוק.
עודדו תחרותיות, קראו להישגיות,
לא הקדישו חשיבה על מה המחיר,
או מהם חומרי הדלק שהזינו את המנוע בדרך אל המטרה.
הכל היה כשר, הכל היה נכון,
כל זמן שאתה ממוקד במטרה.

גם אברהם דיבר על התפתחות אישית ומיצוי החוזקות,
ההבדל היה בנקודת המוצא ובנקודת המפגש עם האופק.
הציר המרכזי הוא הקשר עם האל,
כדי להגיע לשם, כדי לאפשר את החיבור הזה, אתה צריך לצמצם את האגו שלך, להשקיע יותר ברוח ופחות בחומר,
יותר ערכים ויותר תוכן, .
משפחה, חברים, התנדבות ונתינה הם אבני דרך חשובות במסלול הזה.
הם אילו שמזמנים לנו את התנאים לחיבורים רוחניים הכי חזקים,
הם הזירות ההכרחיות בחיינו כי בהם מידותינו עוברות את האימונים הכי אינטנסיביים,
כי בכל פעם שאני כובשת פיסת אגו- אני מאפשרת נוכחות אלוקית גדולה יותר בחיי.

ואם אני מחפשת קשר שכזה, אם זה מה שמנהל אותי בחיי,
הקנאה שלי בהצלחות חברים, פוחתת.
הכבוד שחולקים לקולגות לא מוריד מכבודי.
נהנתנות וצבירת נכסים- שמחזקת את קליפת החומר שלי,
היא אך אבן נגף בדרך לשם.

הפרשה שלנו מספרת על בלעם, שחכמתו הגדולה לא עמעמה את נהנתנותו,
את השאיפה לצבירת הון,
את גאוותו הגדולה,
את תחושת המגיע לי,
כך גם נוהגים תלמידיו,
מסמני מטרה, ממוקדי התנהלות ואחריהם המבול.

יציאה לחופשה מדי פעם כדי לקבל כוחות חדשים חיובית מאוד,
גם תנאים חומריים משופרים עוזרים מאוד לשלוות נפש,
כל מה שיפה ונעים לעין, מרחיב את הדעת,
כשהם אמצעים למטרה ,
אם אני זוכרת את הכיוון,
אם המצפן שלי ממשיך להיות ממוקד,
אני לא שוכחת את הציר,
ומשתדלת לדייק אליו,
אני תלמידתו של אברהם.

10/7/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub