לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




המתאבק היהודי שזכה במדליית זהב באולימפיאדה הנאצית

המתאבק היהודי שזכה במדליית זהב באולימפיאדה הנאצית

מורשתו של קארוי קרפטי – מורשת של עוצמה, גאווה יהודית והשראה.

מאת

קארוי קלנר נולד ב- 1906 למשפחה יהודית בעיר אגר שבהונגריה. בתור ילד הוא סבל מתת-משקל חמור והוריו רשמו אותו לספורט, מתוך תקווה שהוא יתחזק ויפתח קצת שרירים. התוכנית הוכיחה את עצמה בגדול. הוא פיתח מבנה גוף אתלטי וניסה את מזלו בהיאבקות בסגנון יווני-רומי – הספורט הפופולרי באותה תקופה – וזכה להצלחה רבה.

קלנר זכה באליפות ההונגרית הארצית לנוער ב- 1925, באותה שנה שמועדון הספורט בעיר הולדתו החל לאסור על כניסת יהודים. קלנר, יהודי אדוק, סירב להמיר את דתו ובמקום זאת שינה את שמו לשם הונגרי, קרפטי, והורשה להתחרות. הוא זכה באליפות הארצית עשר פעמים ברציפות.

הוא נודע בכינוי 'קרפטי הגדול' וזכה במקום הראשון באליפות ההיאבקות האירופית למשקל קל ב- 1927, 1929, 1930 ו- 1935 ובמדליית הכסף במשחקים האולימפיים של 1932 שהתקיימו בלוס אנג'לס. ב- 1936 הוא היה בן 30 ובשיא כושרו הגופני, כשהמשחקים האולימפיים נערכו בברלין, בירת גרמניה הנאצית של אדולף היטלר.

היטלר, שהתענג על ההזדמנות להציג לראווה את הכוח הארי הטהור, אסר על כל היהודים בנבחרת הגרמנית להשתתף ואפשר ליהודיה אחת בלבד - הסייפת הלנה מאייר - להשתתף, גם זו לאחר איום של הוועד האולימפי הבינלאומי לבטל את המשחקים.

שנה אחת בלבד לאחר חוקי נירנברג הידועים לשמצה מ- 1935, חוקים שהטילו הגבלות חמורות על היהודים בכל הקשור לחיים הציבוריים בגרמניה, היה קרפטי אחד מתוך ספורטאים אולימפיים יהודיים רבים שייצגו את מדינותיהם בברלין כשהם מוקפים בצלבי קרס, קציני אס.אס ונוכחותו של אדולף היטלר.

קרפטי היה במיוחד תחת אור הזרקורים, כיוון שהתחרה בספורט הפיזי ביותר שהביא להתנגשות בין אנשים ואידיאולוגיות. הוא הביס את הצרפתי שארל דלפורט בסיבוב הראשון, גבר על האלוף האוסטרלי דיק גאראד בסיבוב השני וריתק לרצפה את האיטלקי פארידה רומניולי בסיבוב השלישי. כשהביס את האלוף האולימפי המכהן חביב הקהל, הפיני הרמני פיחלאיאמקי, המשיך קרפטי ויצר שיא דרמטי בסיבוב החמיש נגד האלוף הנאצי וולפגנג ארל, קצב במקצועו שמעולם לא הובס בעבר.

לפני המשחק האחרון שהתקיים ב- 4 באוגוסט, 1936, מדווחים שקרפטי פנה אל חבריו לנבחרת והבטיח להם, "אני אצא מהזירה הזאת עם מדליית זהב או שלא אצא ממנה בכלל".

הקרב המכריע היה מותח וצמוד עד הרגע האחרון, עד ששניים מתוך שלושת השופטים הצביעו בעד קרפטי והכתירו את היהודי לזוכה במדליית הזהב במשחקים של היטלר. הייתה זו מבוכה גדולה להיטלר וניצחון לגאווה היהודית.

בתום המשחקים חזר קרפטי להונגריה הנתונה תחת שלטונו הפרו-נאצי של הורטי. התקפות אנטישמיות היו נפוצות. למרות שסולק ממועדון הספורט, הוא נותר יהודי גאה ועבר לעיר דברצן, שם נישא לארוסתו ליביה גרוסמן ומצא עבודה כמורה לחינוך גופני בבית ספר יהודי.

בשנת 1937, הגיע רב לראיון עבודה למשרת קב קהילה בדברצן, ושם יעצו לו לא לחזור מבית הכנסת חזרה למלון שלו בליל שבת כיוון שקרוב לוודאי שיותקף. בנו של הרב, סנדור שמולוביץ מספר על זכרונותיו של אביו כיצד יהודי אחר מבית הכנסת התערב.

"אני אלווה אותו לשם, הוא יהיה בטוח", אמר קול מלא ביטחון. היה זה קרפטי וכצפוי, השניים הותקפו על-ידי אספסוף של סטודנטים אנטישמים.

"בשעה שאבי עמד מן הצד והתבונן", כותב שלומוביץ, "קרפטי תפס שניים מהחבורה ובתצוגה מרהיבה של עוצמה ומיומנות אתלטית, השתמש בהם כאלות כדי לחבוט בכל השאר והביס את כל החבורה".

שנים לאחר מכן נשלח קרפטי למחנה עבודה בנדבורנה, פולין.

בנדבורנה הוא חזה ברצח חברו האסיר, האלוף האולימפי היהודי בסייף, אטילה פטשאואר, ולאחר מכן נזכר: "השומרים צעקו, 'אתה, זוכה מדליה אולימפית בסייף… בוא נראה איך אתה מטפס על עצים'. היה זה אמצע החורף והיה קור מקפיא, אבל הם ציוו עליו להתפשט ולטפס על עץ. השומרים המשועשעים פקדו עליו לקרוא כמו תרנגול והתיזו עליו מים. קפוא מהמים, הוא מת זמן קצר לאחר מכן".

הרב שלומוביץ, שקרפטי הציל אותו מהתקפה שנים קודם כן, גם כן הגיע לנדבורנה והיה עד לאומץ הבלתי יאומן של קרפטי. במקרה אחד קרפטי השליך שומר שדחף אותו בגבו בקנה רובהו מעל הגשר לתוך נחל. סנדור שלומוביץ כותב: "אבא שלי ומאה היהודים האחרים שהיו שם מיד החלו לקרוא שמע ישראל, בטוחים שגורלם נחרץ. בכינו. ידענו שחיינו הסתיימו, ועם זאת, באורח פלא, דבר לא קרה". השומרים בחרו להעניש את השומר שהושפל במקום את האסירים, והעבירו את קרפטי למחנה אחר, שם מדווח כי הפגין נחישות דומה למול שוביו. אולם הוא הוכה לעיתים קרובות, פעם אחת בצורה כה חמורה שצלעותיו ניקבו את ריאותיו.

ב- 1944 ברח קרפטי ממחנה העבודה, התאחד מחדש עם אשתו שהוסתרה על-ידי חייל הונגרי בשם ויקטור פאפ - חבר של אחותה של אשתו שהתגורר בבודפשט. באופן מפתיע הזוג הביא ילד לעולם בשעה ששהה במחבוא ופאפ ארגן מסמכים מזויפים כדי שאשתו של קרפטי תלד בבית החולים. זהותו היהודית האמיתית של הילד נחשפה רק לאחר המלחמה.

בהמשך זכה פאפ לתואר חסיד אומות העולם מטעם יד ושם וקרפטי המשיך להוכיח שלא ניתן לרמוס את היהודים בקלות כזו. הוא נשאר בבודפשט בתום המלחמה, אימן את נבחרת ההיאבקות הלאומית של הונגריה ב- 20 השנים הבאות, וכתב חמישה ספרי לימוד על ספורט זה. כמתאבק יהודי שמעולם לא שכח את שורשיו, קארוי קרפטי נפטר בשנת 1996 בגיל 90 ונקבר בבית העלמין היהודי בבודפשט, ברחוב קוזמה.

 

10/12/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub