לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




השאלה של חג החנוכה

השאלה של חג החנוכה

מה ההבדל בין נרות השבת ונרות חנוכה? ומה יהודי יותר – להתנגד או להבליג?

מאת

המאבטח של אל-על בשדה התעופה של לוס-אנג'לס סקר את חמותי בחשדנות. לא היה לה מושג מה הבעיה. הוא התבונן בה היטב, בחן את הדרכון שלה, הסתכל שוב בפניה, נעץ מבט נוסף בדרכונה, ובסופו של דבר קרא לעמיתו להתייעצות.

"תסתכל על האשה הזאת", פקד עליו. "בדרכון שלה כתוב שהיא כמעט בת 90. זה יכול להיות?"

המאבטח של אל על הוא לא היחיד שהופתע. חמותי, מפתיעה גם אותי. בביקורה בירושלים, בגיל 88, היא עלתה לכותל מדי יום, מסע שכלל 135 מדרגות. השבוע, אחרי שחגגה את יום הולדתה התשעים, הליכתה עדיין קופצנית.

חמותי ומשפחתי באחד מביקוריה בכותל
מסתורית יותר מכך היא הפופולריות הגורפת שלה. כל מי שהיא פוגשת, לא משנה כמה רחוקים הם ממנה מבחינת הגיל, המרחק הגיאוגרפי או הרקע, אוהב אותה. בין השאר, השכנים הַפַּרסים הצעירים שלה, החברים הדתיים שלי, השרברב ההיספני ואשתו, בתה הרווקה בת הארבעים ומשהו של חברתה הטובה, ואמא ישראלית אחת מאוסטין, טקסס, שפגשה את חמותי לפני חמש שנים, וממשיכה להתקשר אליה מדי יום שישי ולאחל לה "שבת שלום".

יום ראשון אחד חמותי לא ענתה לטלפון בשעה בה היא צפויה לרוב להיות בבית. "הייתי בטקס סיום", הסבירה למחרת היום. "זה היה בן למשפחה איטלקית גדולה. הייתי האורחת היחידה שלא היתה בת משפחה".

מהו סוד הפופולריות הגלובלית של חמותי?

המפתח

לאחרונה מצאתי את התשובה, בשיעור על הדלקת נרות שבת.

נשים יהודיות רבות מקיימות את המנהג ומדליקות נר אחד לכל אחד מבני המשפחה ובכך מכבדות לא רק את השבת, אלא גם את כל בני המשפחה.

כיבוד הזולת הוא ערך בסיסי ביהדות. בפרקי אבות, המדריך בן האלפיים ליחסים אישיים נכתב בזו הלשון: "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך..." באשר לנישואין, התלמוד מצווה: "חייב אדם לכבֵד את אשתּו יותר מגופו, וְלאוהבהּ כגופו".

איך מכבדים את הזולת? על ידי נתינת תקפות לתפיסת המציאות שלו

איך בעצם מכבדים את הזולת? המפתח הוא בקבלה ונתינת תקפות לתפיסת המציאות שלהם. רובינו מאמינים במציאות שלנו, עד כדי כך, שאנו נוטים לבטל את תפיסת המציאות של הזולת כבלתי חשובה, פגומה או מסולפת. כשאנו עוצרים לרגע, ונותנים את הבמה לתפיסת המציאות של אדם אחר, אנו מאפשרים לו או לה להרגיש חשובים. זוהי מהות הכיבוד.

משום כך כולם אוהבים את חמותי: היא מכבדת אנשים כשהיא מקבלת את תפיסת המציאות שלהם. כשהיא נמצאת אצל בנה הבכור בוב ובני משפחתו, שהצטרפו להיפים בשנות ה-60 ועדיין נראה שחיים בתקופה ההיא, היא מתייחסת בהערכה לאורח חייהם, לבית הקסום שלהם במיל-וואלי עם הג'קוזי שלו, ולכשרונות הקדרות והתכשיטנות של כלתה. כשהיא שוהה אצל בנה השני, בעלי לייב-יעקב, בירושלים, היא מאמצת את אורח חיינו הדתי ומוקירה את בחירותינו. כשבנה הצעיר, ג'יימי, שעומד בראש קרן התומכת באמנויות, לוקח אותה לארוחה רשמית לכבודו של אמן מפורסם, היא נהנית מהאלגנטיות שבארוע, ומעריכה את טוב לבו של ג'יימי, שהביא אותה לארוע. לא פלא שכולם אוהבים אותה!

קבלה כזאת דורשת מאיתנו להבליג ולוותר, לעתים בניגוד לנטיותינו ולבחירותינו הטבעיות -ומציבה אתגר אמיתי לאגו שלנו. זה האתגר שעומד מול פיסיקאי שצריך לקבל את עולמו של בנו המתבגר, שמשיג ציונים נמוכים במקצועות המדע, ומבלה את זמנו הפנוי בפריטה על גיטרה. זו הסבלנות שנדרשת מאשה שמסוגלת לעשות מיליון דברים בבת אחת, כשבעלה אינו מסוגל להשגיח על הילדים ועל העוף בתנור בעת ובעונה אחת.

חנוכה

הדרך לכבד את הזולת היא בקבלת המציאות שלו או שלה. זוהי גם הדרך להשגת שלום בית, ומהותה העמוקה של הדלקת נרות שבת.

כמה שונים מהם נרות החנוכה! חנוכה הוא חג של עמידה על דעותינו, ללא פשרות ובלי לוותר על אף שעל.

חנוכה מציין את הניצחון ההיסטורי של המכבים על היוונים. המרד היהודי החל בשנת 167 לפנה"ס, לאחר מאה שנה של הגמוניה תרבותית יוונית ושל התבוללות הולכת וגוברת. בכפר מודיעין, ציוו אנשי הכוחות היווניים על היהודים להקריב קרבנות לאל פגאני. יהודי כנוע אחד ציית. הדבר הצית את חמתו של הכהן הקשיש מתיתיהו עד כדי כך שקם, הרג את היהודי המתרפס, הוביל את חמשת בניו וקומץ חסידים אל ההרים ופתח במלחמת גרילה כנגד היוונים ובני בריתם, היהודים המתיוונים.

המסר של חנוכה הוא: היאבקו למען האידיאלים שלכם

המסר של חנוכה הוא: דבקו באמונותיכם הדתיות, לעולם אל תיכנעו לרוב המתבולל, בין אם אנשיו רבים ומתוחכמים מכם ובין אם לאו, והיאבקו למען האידיאלים שלכם.

אם כך, מה יותר יהודי: להבליג או להתנגד?

ההבדל הבולט ביותר בין נרות השבת לנרות החנוכה הוא במיקומם. נרות השבת דולקים תמיד בתוך הבית. לעומת זאת, רצוי שנרות החנוכה ידלקו בחוץ, בכניסה לבית, וכך אנו עושים זאת בירושלים. רק כשהוגלו היהודים, הוכנסו הנרות פנימה, מטעמי ביטחון, אך אפילו אז, הם דלקו בחלון, במקום בו ניתן היה לראותם מבחוץ. מצוות הדלקת הנרות היא למעשה מצוות פרסום נס פך השמן.

נרות השבת מאירים את המתחם הפרטי של הבית, ואילו נרות החנוכה הם בגדר הצהרה פומבית.

בדומה לכך, מקומם של ההבלגה והויתור הוא בבית, בחיק המשפחה, ואילו המקום בו אנו עומדים על שלנו הוא במתחם הציבורי.

לרוע המזל, תכופות אנו הופכים את סדר הדברים: סטודנט שחושש להגן על עמדותיו הפוליטיות האמיתיות אל מול חבריו ללימודים, מסרב לוותר לאמו ולהיענות לבקשתה להתלבש בצורה מכובדת למסיבת יום הנישואין של סבו וסבתו. אישה שאינה פוצה פה במהלך הפסקת קפה בה מרכלות חברותיה לעבודה על חברה טובה אחרת שלה, פותחת את פיה ומתפרצת בזעם כלפי בעלה שמבקש ממנה להשכיב את הילדים לישון בזמן.

המקום ההולם לעמידה על דעותינו הוא המתחם הציבורי. בבית יש להבליג ולוותר, להבליג ולוותר.

אם אתם מאחרים כרוניים, ובן או בת זוגכם אוהב להגיע לכל מקום רבע שעה לפני הזמן המיועד, הבליגו. שאלו את עצמכם: "מהי המציאות שלו או שלה?" וקבלו אותה.

אם אתם בזבזנים ובן או בת זוגכם חסכנים, שאלו את עצמכם: "מהי המציאות שלו או שלה?" וקבלו אותה.

אם חופשה בעיניכם היא מלון חמישה כוכבים, והילדים שלכם רוצים לצאת לטיול בשמורת טבע, שאלו את עצמכם: "מהי המציאות שלהם", וקבלו אותה. ואז החליטו מה יתאים למשפחה כולה.

אך במתחם הציבורי, במקום בו היהדות, היהודים וישראל מותקפים, עמדו על שלכם והילחמו! זהו הלקח של חג החנוכה.

יום הולדת 90 שמח, אמא!

20/12/2008

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-4 דיונים

(4) חשוב לציין, 23/12/2008 01:52

מה זה לקבל את כולם?

סליחה, בטעות הכנסתי את התגובה הזאת למאמר אחר. רציתי לציין שחילונים לא מבינים נכון את המאמר הזה. הם חושבים שזה אומר שצריך לקבל אותם כמו שהם - כלומר לא לנסות לחזק ולקרב אותם לקב"ה. זה לא נכון. צריך לקבל את כולם מבחינת האופי, האישיות אבל גם חייבים לקיים את המצווה של "לא תעמוד על דם רעך". ולכן יש אתרים כמו "אש התורה" הרי, כי אנחנו רוצים לנסות להציל את עם ישראל שכולם יזכו לקבל את המשיח. בדרכי שלום ואהבה כמובן. אבל פשוט רציתי להבהיר מה זה אומר "לקבל את כולם"

(3) יעל, 22/12/2008 14:20

אני לא מסכימה איתך

המאמר מצייר מצב מורכב שבו שלושת בניה של חמותך חיים כל אחד בעולם ערכים שונה לחלוטין
והיא מוצאת את עצמה נאלצת לתמרן ולוותר ללא הרף כדי לשמור על יחסים טובים איתם ברמה הבסיסית המישפחתית מצב נאוד מתיש ומתסכל לדעתי ובכלל לא הוגן כלפי אישה מבוגרת,אני שואלת את עצמי מתי בפעם האחרונה אחד משלושת הבנים עשה ויתור מהותי כל שהוא למען אימו?

(2) אנונימי, 22/12/2008 12:52

כוונתך שגם האחרים יבינו את המציאות של האחר ולא רק צד אחד, וכך למעשה יותרו בני האדם זה לזה לעיתים תכופות.

(1) יעל, 21/12/2008 04:22

כמה חכם ויפה!

את מדברת על דברים גדולים באופן הנהיר ביותר!
תמיד אמרתי שכדי לשפוט אנשים צריך לשפוט אותם לפי עולמם הפנימי שלהם ולא שלנו. עכשיו את מחדדת את זה עבורי. תודה!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub