לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




המיתון הגדול

המיתון הגדול

לפעמים עלינו להיזכר מדוע העושר ניתן לנו.

מאת בוב דיינר

בסתיו 2008, כלכלת העולם הייתה בהתרסקות. לפתע פתאום, מוסדות פיננסיים גדולים החלו כושלים. בין סתיו 2007 ועד אביב 2009, המדדים המרכזיים של שוק המניות איבדו למעלה מ- 50% מערכם. ערכי הדירות צנחו. ליהמן ברת'רס ובר סטרנס חדלו להתקיים. סיטיבנק, מריל לינץ' ו- AIG עמדו על סף התמוטטות. השווקים הפיננסיים כבר לא היו בטוחים. היינו עדים לירידות ערך תהומיות והעסקים שלנו כמעט קרסו.

מנקודת מבט הגיונית, דבר זה לעולם לא אמור היה לקרות. כיצד ייתכן שהמוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם יקרסו? כיצד ייתכן שהכלכלות המרכזיות בעולם יהיו על סף התמוטטות? כיצד ייתכן שעושר כה רב יתאדה תוך פרק זמן כה קצר? הכל נראה בלתי אפשרי. אולם מנקודת מבט יהודית, זה אפשרי ועוד איך. "השם נָתַן, וַהשם לָקָח" (איוב, א, כ"ב). הייתה זו קריאת ההתעוררות הגדולה של 2008. האם התעוררנו? אילו שינויים ערכנו בחיינו? מה למדנו?

על קרקע יציבה?

אנו הולכים לישון מדי לילה ומתעוררים מדי בוקר עם כמה הנחות בסיסיות: השמש תזרח ותשקע. הירח ימשיך במסלולו. הבתים שלנו בנויים על קרקע יציבה ויישארו באותו מקום כשנתעורר בבוקר. לפני סתיו 2008, הנחנו שכשאנו מפקידים את הכסף שהרווחנו בעמל רב בידי חברות השקעות גדולות או בידי יועצי שוק ההון, כספנו בטוח. הנחנו ששוק ההון לעולם לא יאבד מערכו. הנחנו שהצ'קים שאנו כותבים יכובדו וישולמו. הנחנו שהמזומן והערבויות שיש לנו בבנקים גדולים להשקעות כגון מריל לינץ', בר סטרנס, ליהמן ואחרים, מוגנים. מי יכול היה להעלות בדעתו שהמוסדות הפיננסיים הגדולים והידועים ביותר בעולם יפשטו רגל?

אלה מאיתנו שמשקיעים ומנהלים עסקים מסתמכים על נורמות מסוימות כדי לנהל את העסקים שלנו. אנו כותבים צ'קים מדי יום לספקים ויש לנו כסף בבנקים מסחריים כדי לספק תזרים מזומנים לעסקים שלנו. גבול הביטוח של התאגיד הפדרלי לביטוח פקדונות (FDIC ) אינו מספיק כדי לכסות את תזרים המזומנים היומי של העסקים שלנו. מסיבה זו יש לנו חשבון בנק בסיטיבנק או במריל לינץ', כיוון שזה בלתי נתפס שהם יפשטו רגל. כיצד ניתן בכלל לנהל עסק אם קיימת אפשרות לכך שכספים אלה יאבדו? עסקים ברחבי העולם ייסגרו. זה ייקח אותנו חזרה לעידן האבן בו היינו משתמשים בסחר חליפין על צורותיו השונות, במקום להשתמש בכסף. כיצד נוכל לקבל תשלום בכרטיס אשראי, אם הבנק אליו אנו מפקידים עלול לפשוט רגל ולא לשלם לנו? כיצד נוכל לשלם לספקים שלנו כשהצ'קים חוזרים מכיוון שהבנק פשט רגל?

המשכנו בחיי היומיום שלנו עם ההנחות הבסיסיות האלה. היו לי סוגים שונים של ביטוח, אולם מעולם לא לקחתי בחשבון את האפשרות שחברת AIG תפשוט רגל ושפוליסות הביטוח עצמן תהיינה חסרות ערך. אולם למרות כל המאמצים שנקטנו כדי למזער את הסיכונים, הבלתי אפשרי קרה. ליהמן ברת'רס פשט רגל. מריל לינץ', סיטיבנק, AIG ורוב המוסדות הפיננסיים האחרים עמדו לקרוס. גולדמן סאקס נחלצו רק הודות לעזרתו של וורן באפט.

העולם היה בהלם. אפילו המשקיעים המנוסים ביותר היו עדים לירידות ערך מטורפות בהשקעותיהם.

נקודת מבט יהודית

בעודי נשען לאחור וחושב על המתרחש, הבנתי שהקרקע היציבה שאנו הולכים עליה היא למעשה אשליה. כיהודי שלמד תורה בישיבה במשך 12 שנה, ידעתי שכל מה שיש לנו הוא מתנה מהאל. למדתי שאלוקים הביא כל אחד מאיתנו לעולם הזה עם משימה – לתקן את העולם. אם ישנו בורא כל יכול שיצר את האדמה שאנו הולכים עליה, שנתן לנו חיים, בריאות ועושר, מדוע שלא יוכל גם לקחת את כל אלה? מדוע שלא יבחן אותנו?

המשבר סייע לי להבין את ההיסטוריה שלי ואת הטרגדיות הרבות שנפלו על עמנו. הוא סייע לי להבין את הזמנים הנפלאים שהיו לנו: יציאת מצרים, הר סיני, יהושע שהוביל אותנו לארץ ישראל, התקופות של המלך דוד, המלך שלמה ובית המקדש, החזרה לארץ ישראל והבנייה המחודשת של בית המקדש השני, התקופה התלמודית, בנייה מחדש של המדינה היהודית המודרנית, הצלחת מלחמת ששת הימים ועוד. בדיוק כפי שבורא עולם מעניק לנו עושר גדול, הוא יכול גם לקחת אותו מאתנו. הוא נותן לנו חיים ויכול גם לקחתם.

עם העלייה ברמת העושר וההצלחה, האם איבדנו את המיקוד במשימה שלנו? האם התעוררנו מדי בוקר מלאי תודה על בריאותנו, משפחתנו, חברינו ועושרנו? האם חשבנו על ההשלכות אם אחת ממתנות אלה תילקח מאיתנו? האם חשבנו לרגע שמתנות אלה אינן יכולות להילקח מאיתנו? אנו עובדים כל כך קשה כל חיינו למען עשרינו ומניחים שהוא תמיד יהיה שם. אולם בכל רגע נתון, הוא יכול גם להיעלם. ואז, מה יישאר לנו?

כשהשווקים התרסקו, אחרי שצפיתי ללא הרף ב- CNBC , החלטתי לכבות את הטלוויזיה. הפסקתי לקרוא כל מאמר ומאמר בוול סטריט ג'ורנל ומגזין בארונס. הפסקתי להקשיב לפרשנים המנסים להסביר מה קורה. כיהודי, זיהיתי מה קורה. בעודי מתבונן בפאניקה המוחלטת על פניו של שר האוצר האנק פולסון, הבנתי אז שאלוקים נכנס לתמונה. התיאוריה המודרנית של תיקי השקעות כבר לא הייתה רלוונטית. גיוון בהשקעות כבר לא היה חשוב. ערכם של נכסים מכל הסוגים ירד במהירות. אלוקים בחן אותנו. האם עושר הוא כל מה שחשוב? האם אין חשיבות לבריאות ולמשפחה? מה השגנו, חוץ מצבירת העושר שאולי לא קיים עוד? עשיתי כמיטב יכולתי כדי לבטח את תיק ההשקעות שלי והבנתי שהגיעה השעה להתמקד במשימה האמיתית שלי. האם ביצעתי אותה?

דרושה עבודה כה קשה כדי ליצור עושר, וכל כך מעט זמן כדי שהוא יתאדה, אז מדוע אנו ממקדים כמעט את כל האנרגיה שלנו בצבירת עושר? היהדות אינה מתנגדת לצבירת כספים, בתנאי שהוא עוזר לנו בתיקון עולם – לשפר את העולם שסביבנו, ואנו מחויבים להעניק מינימום 10% מרווחינו לצדקה. (אם יש לנו מספיק, אחוז זה צריך להיות גבוה יותר). זהו אחוז קטן, המיסים בארה"ב גבוהים יותר. זה המס של האל על כך שהעניק לנו עושר זה. אלוקים אינו מעסיק רואי חשבון ופקידים של מס הכנסה, אולם הוא יודע מה עשינו בעושרנו. אם השתמשנו בכספים לצרכינו בלבד, אנו לא מתאימים להחזיק בנכסים אלה. נכסים אלה אולי נמצאים בחשבון שלנו, אולם הם לא באמת שייכים לנו; הם שייכים לבורא עולם. לנו יש אותם באופן זמני לחלוטין. הם יכולים להילקח מאיתנו בכל רגע נתון, כפי שראינו בספטמבר 2008. העושר שלנו הוא אשליה. השתמשו בו בהווה. הרוויחו אותו בדרך הנכונה.

כלים למילוי המשימה

מנקודת מבט תורנית, עושר אינו הכלי היחיד שהוענק לנו כדי למלא את המשימה והייעוד הייחודיים לנו בחיים. הא-ל מעניק לכל אחד מאתנו כישרונות ייחודיים. כישרונות אלה יכולים להיות יכולת ביטוי מעולה, יכולת מוטיבציונית מעולה, יכולת הוראה מצוינת, מיומנויות ארגון מצוינות, יכולת טובה לצבירת נכסים ו/או כישרונות אחרים. כשאנו משתמשים בכישרונות ומיומנויות אלה כדי למלא את המשימה שלנו, אנו חשים אושר פנימי ומשמעות.

לעיתים אנחנו צריכים שמישהו יעיר אותנו ויזכיר לנו שהכלים שקיבלנו נועדו למטרה מסוימת. איננו מעריכים אותם עד שאיננו מאבדים אותם. האם אנו משתמשים בהם למטרה לשמה נועדו?

המשבר הכלכלי העולמי גרם לי להתמקד במשימה שלי עוד יותר. נשארתי פעיל בעולם העסקים כיוון שעולם העסקים נותן לי גישה לאנשים ולארגונים שאחרת אולי לא הייתה לי גישה אליהם. הוא מאפשר לי להמשיך ולתרום לנכסי הקרן שלנו. אני מתעורר מדי בוקר ומודה לאל על מה שהעניק לי. קריאת ההתעוררות הגדולה מ- 2008 הזכירה לי לשאול את השאלות הבאות מדי יום: האם אני ממלא את המשימה שלי? האם אני עושה מספיק כדי למלא אותה? האם עשיתי היום משהו כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר? האם אני משתמש בכשרונות שהעניק לי האלוקים בצורה יעילה?

15/1/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub