לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הרגע המכונן

הרגע המכונן

כדי להיות עץ מניב פרות, צריך לקום ולעשות מעשה.

מאת

 טו בשבט חלף לו, עם שמש פז זורחת וציפורים המצייצות בראש כל גג,

פריחת שקדיות, קערות עמוסות בפירות, ושבחה של ארץ ישראל היפה שלנו.
עלים קטנים מפלסים להם דרך , כדוריות קטנות מתמתחות על ענפי העצים העירומים.
טו בשבט היה כמו קרן אור המפציעה באמצע אפרוריותו של החורף,
ומזכירה לנו שממש כמו העץ- גם אנחנו מסוגלים לצמוח ולהשתנות,
ופסק זמן של שלכת הוא רק פסק זמן ולא סוף פסוק.
 
 
בפרשת השבוע אנחנו קוראים  על דרמה מטלטלת, העולם כולו עוצר את נשימתו,
ובני ישראל זוכים במעמד לגדולה שבחוויות ששום בן אנוש לא זכה קודם לכן, ואף לא יזכה.
הם זכו למחזה אלוקי שהדהד וקבע את הקוד המוסרי של כל העולם כולו:
עשרת הדברות.
 
לו הייתי מתבקשת לתת כותרת לפרשה המפעימה הזו,
הייתי מכנה אותה "קבלת התורה"
או אולי "הרגע המכונן", או אולי ביתר פירוט "עשרת הדברות",
אבל התורה בחרה לכנות את הפרשה הזו בשם פרשת יתרו,
יתרו שהיה כהן מדין, חמיו של משה וסבם של ילדיו,
הוא שזכה ששמו יתנוסס בראשם של הדפים.
 
יתרו , כך מספרת לנו התורה שמע "את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו" (שמות יח: 1)
והוא לקח את צפורה אשת משה ואת נכדיו ובא אל המדבר,
 
יתרו לא היה היחיד ששמע, כל העולם העתיק שמע על מה שעברה מצרים, 
שמעו על מה שעשה אלוקים לאימפריה הבלתי מנוצחת,
שמעו על קריעת ים סוף, ועל מלחמת עמלק,
יתרו היה היחיד שלא רק צקצק בלשונו,
היחיד שלא רק התרגש עד עמקי נשמתו,
היחיד שלא רק רצה לדוש בכותרות הסנסציוניות,
יתרו קם והלך.
יתרו בא לממש את ההתרגשות הגדולה, את ההתפעמות מכוחו של בורא יחיד,
השולט בים ביבשה ובאוויר,
 
השתתפות בחוויה חזקה, מעוררת התרגשות, פחד או עצב,
היא מרגשת ומפעימה, והיא גורמת להתעלות,
היא מעוררת התפעלות עזה עד כדי כך שאנו משוכנעים שאחרי מה ששמענו,
החיים מוכרחים להשתנות,
 
חולפים רק ימים אחדים ו...
ההתפעמות קהתה, חוויות אחרות דוחקות זו את זו,
הדעת מוסחת, האור מתעמעם,
וחוזרים לסדר היום.
 
יתרו מלמד אותנו ששינוי אמתי דורש נתינת צורה להתפעמות ,
אם היא נשארת אמורפית ומרחפת,
ללא הגדרה מדויקת שמוצקת לכלי מעשה,
היא תתפוגג ממש כמו סלסולי ערפל יפהפיים בגיא הנשקף מחלון ביתי,
 
עשייה, ואפילו זעירה ולא משמעותית לכאורה, מפעילה פנימה אזורים עדינים בנפש, שגורמים לשינויים להתקבע.
ההתמדה והחזרה חורשים את החריש העמוק,
שלאחר תקופה מצמיח את השינוי המיוחל.
 
יתרו מלמד אותנו שתהליכי צמיחה לא קורים מאליהם,
וכדי להיות עץ מניב פרות,
צריך לקום ולעשות מעשה.

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub