לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תורת הקבלה, פרק 4: למה עשר?

תורת הקבלה, פרק 4: למה עשר?

אין זה מקרי שיש 10 ספירות - מספר זה, עוזר לנו להבין את מבנהו של העולם כולו.

מאת

הספירות הן הביטוי הרעיוני לתפישה האנושית שלנו, את דרכי ההתגלמות השונות של א-לוהים בעולם, כפי שהזכרנו במאמר הקודם.

ובכן, מה מיוחד במספר "עשר"?

בדימוי הקבלי, מספרים אינם סימנים מתמטיים גרידא. למספרים יש אופי ומשמעות איכותית. רעיון זה אינו כה סתום וקשה לתפישה, משום שגם בשפת היומיום שלנו, ישנה משמעות נוספת למספרים. אנחנו אומרים ש"דבר כזה קורה רק פעם אחת בחיים". ש"ישנם שני צדדים למטבע", ש"עשרות הגיעו לאירוע" ועוד, ועוד...

לכן, אם ישנם 10 מקורות, או עשר ספירות, צריכה להיות משמעות רעיונית מאחורי המספר.

המשמעות המיוחדת של המספר 10 נובעת מהעובדה, שהוא מהווה את הבסיס המתמטי שלנו. הסברה הנפוצה היא, שהשימוש בבסיס 10 נובע מכך, שיש לנו 10 אצבעות - מה שהיווה תחליף טבעי למספרים אצל האדם הפרימיטיבי. אבל ההסבר הזה מעורר שאלה: אם הבריאה היא מכוונת ובעלת מטרה, ואם כל היבט בחיים האנושיים מתוכנן מראש, הרי שגם מציאותן של 10 אצבעות בידיו של האדם היא חלק מאותה תוכנית. כלומר, א-לוהים רצה שהמערכת האנושית תהיה עשרונית, מדוע?

וגם אם מערכת הַסְּפָרוֹת בנויה על בסיס עשרוני, למה זה צריך להיות גם מניינן של הספירות?

עשרה ביטויים - עשר ספירות

המהר"ל, פילוסוף ומקובל בן המאה ה-16, מציע הסבר. אף על פי שבמקור הוא מתייחס לשאלה, מדוע השתמש א-לוהים ב"עשר" בהקשר לבריאת העולם, התשובה מתאימה בהחלט גם לרעיון של 10 הספירות (שמקבילות לעשרת הביטויים של הבורא בעולם).

א-לוהים יכול היה לברוא את עולמו מספירה אחת (או ביטוי אחד), מכמה ספירות, או מעשר. הבה נבחן את האפשרויות השונות.

אילו היה הא-ל בורא עולם עם שימוש בצורת ביטוי אחת, משמעות הדבר הייתה, שלנו לא הייתה דרך לנתח את העולם למרכיביו. לדוגמא, ניקח איש עסקים מסוים, החסר השכלה פיננסית. הוא מתנהג בצורה אינטואיטיבית ומצליח להבריק מבחינה עסקית. אם נבקש ממנו להסביר מדוע רכש דווקא חברה מסוימת ומה הוא מצפה להשיג מכך, הוא ימשוך בכתפיו ויגיד: "ככה היה נראה לי נכון לעשות". הוא אינו יכול להסביר את מניעיו באמת, משום שמרכיבים מילוליים כמו "נכס", "תזרים מזומנים" ו"תשתית", אינם חלק מאופן החשיבה או ממילון המונחים שלו. בדומה, עולם שכולו בנוי על היבט אחד, משאיר אותנו חסרי יכולת הבנה.

הבה ניקח אם כן עולם שנבנה משניים עד תשעה ביטויים. זהו עולם שמכיל מרכיבים שונים, אבל ללא רעיון פנימי מאחד.

הבה ניקח אם כן עולם שנבנה משניים עד תשעה ביטויים. זהו עולם שמכיל מרכיבים שונים, אבל ללא רעיון פנימי מאחד. בדומה, נוכל להשוותו לאדם, העוסק בבדיקות וניתוחים מעמיקים, אבל רק בכל פעם שהוא ניצב בפני הזדמנות, ורק לצורך עניין מסוים. אנחנו עשויים להבין כל התנהלות ספציפית שלו, אבל לא נוכל לקבל תמונה כללית לגביו.

מכיוון שא-לוהים הוא אחד, הדבר עשוי להוביל לתחושה שגויה. אופן הצגת הדברים, כשרק קטעים וחלקים שונים ניתנים להבנה, ללא הקשר ביניהם, הוא חסר טעם.

עשרות של עשרות

כך אנחנו מגיעים לאפשרות השלישית, ל"עשר". המספר עשר מורכב מיחידות שונות, שיכולות להיתפש כרכיבים נפרדים, ובכל זאת הן יוצרות יחד קבוצה אחת של 10. או עדיף לומר, עשר היא יחידה שמורכבת מחלקים.

היות והאדם מתוכנת לתפוס רבוי פרטים כיחידה אחת כשהם באים בעשיריות (האצבעות של הידים, זוכרים??), עשרה ביטויים של הא-ל בעולם מאפשרין לנו גם לתפוס את הצורות השונות בהם הוא מנהיג את העולם, וגם את החוט המקרשר, את המאחד שהופך את הכל ליחידה אחת של הנהגה א-לוהית.

כך, כשאנו מדברים על "עשר" ספירות, אנחנו מתכוונים לומר, שא-לוהים ברא את העולם - את האנושות, את התורה, את מהלך ההיסטוריה וכל דבר אחר - באופן שמאפשר לו להיות מנותח במונחים של מרכיבים. לא רק עשרה מרכיבים, אלא שכל אחד מעשרת המרכיבים האלה בנוי מעשרה מרכיבים וכן הלאה...

עדיין יישאר חוט מקשר, שיאפשר לנו להבין כיצד אותם אלמנטים שונים לכאורה, מתכנסים יחד.

מצד שני, לא משנה עד כמה נרחיק לכת בפעולות החילוק שנבצע, על מנת לזהות את הרכיבים, עדיין יישאר חוט מקשר, שיאפשר לנו להבין כיצד אותם אלמנטים שונים לכאורה, מתכנסים יחד לתמונה אחידה ומושלמת, שהיא בעצם התמונה האמיתית.

לכן, כשאנחנו לומדים כיצד א-לוהים בא לידי ביטוי מבעד לעשר הספירות, אנחנו מתבוננים בכל פרט משתי נקודות מבט:

 

א) הנקודה הספציפית שכל מעשה מבטא.

ב) הגוף המאחד, שמחבר את כל פעולותיו של הא-ל, לתוך ישות אחידה ומושלמת, כפי שמתאים לא-לוהים שהוא אחד.

 

 

26/11/2005

מאמר 22 מתוך 25 בסדרת Kabbala (Hebrew)

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 17 תגובות ב-16 דיונים

(16) קןרנל, 15/6/2016 05:53

יבנה

במאמר כתוב בין היתר שהלוקים יצר את האדם ואת ההיסטוריה. בספר בראשית כתוב מה ובאיזה יום ברא אלוקים. היסטוריה זה דבר שנבנה, אלא אוסף כרונולוגי של אירועים שקראו בעבר. כשאלוקים ברא את העולם, לא היה עבר לכן גם לא הסטוריה

(15) יוסי, 20/11/2014 16:34

יישר כוח!

השיעורים מאוד מעניינים ומחכימים. מוסר תודה רבה לכבוד הרב על כתיבתם, הם עוזרים לי מאוד!

(14) יעקב סימקין, 5/11/2014 13:09

הטבע

זוהר: פרשת ויצא, סעיף נ"ט: והנה ה' ניצב עליו. כאן בסולם ראה יעקב קשר האמונה, הנוקבא, המקשרת כל הספירות כאחד. ניצב עליו, כמ"ש, נציב מלח, תל, כי כל המדרגות כולם כאחד נמצאות על אותו הסולם, הנוקבא, להתקשר הכל בקשר אחד, משום שאותו הסולם ניתן בין שני הצדדים. כמ"ש, אני הויה אלקי אברהם אביך, ואלקי יצחק. אלו הם שני הצדדים ימין ושמאל. אברהם ימין, יצחק שמאל. מלכות נקראת דמות, תמונת הבורא. אנחנו נמצאים במלכות, אנחנו זה מלכות, אנחנו מרגישים הכול בתוכה בצורה של תמונת העולם. אך למעשה אנחנו מרגישים את הבורא, ושום דבר חוץ ממנו. הבעיה היא שאנחנו מרגישים אותו בהתאם לתכונות שלנו, במידת ההידמות שלנו אליו. ההרגשה תמיד מגיעה מהאור, אך הרצון, הכלי של התפיסה שלו, מרגיש את עצמו בצורה זו או אחרת במידת ההופכיות או ההידמות לאור. לכן הספירות העליונות הן תכונות הכלואות במלכות, הכוללות בתוכן את היחס של הבורא, כשמלכות משתדלת להידמות להן. לכן הן נקראות ספירות, מאחר והן כבר מאירות בתוך המלכות, ש"מדליקה" אותן מתוך הרצון ליהנות שלה, המתוקן בכוונה על מנת להשפיע. לכן יש בתוכה הארה. הרי האור העליון אינו מאיר בפני עצמו, הוא נסתר. רק במידה שהתחתון מתעלה בכדי להידמות לעליון, התכונות שלו, אשר אותן הוא מעורר כדי להידמות לעליון, מאירות ונקראות ספירות. הכול מורגש, הכול מתחיל ונגמר, בתוך מלכות. אם אנחנו מדמיינים לעצמנו איזשהו מבנה לפני המלכות, זה רק נדמה לנו בתפיסה שלנו. באופן זהה נדמה לנו בעולם הזה שלפנינו מופיעה איזו מציאות, העולם הסובב, אך למעשה לפנינו אין דבר, זה רק בתוכנו. פשוט בתפיסה שלנו כל המציאות נחלקת ל"אני" ומה ש"מחוץ לי". כך גם ברוחניות: אנחנו מחלקים את כל המציאות לנשמה שבינתיים רואה את עצמה, ואת מה שנמצא מחוץ לה. אך כאשר אנחנו מסיימים את כל התיקונים, הכול מתחבר לאחד, ואין הבדל בין החיצוני לפנימי, הכול נכלל בנקודה אחת. במידה שהאדם עולה כלפי מעלה, הוא רואה שמצד אחד התמונה נעשית יותר רחבה, עשירה ומורכבת, אך מהצד השני הכול נאסף ומסתדר בעשר ספירות. מכאן ניתן להסיק שהכול תלוי בתפיסה שלנו, במידת ההידמות וההשתוות שלנו לאור.

(13) יעקב סימקין, 24/10/2014 05:54

עשר ספירת בהכל....!!!!!!!!!

והר: פרשת ויצא, סעיף נ"ט: והנה ה' ניצב עליו. כאן בסולם ראה יעקב קשר האמונה, הנוקבא, המקשרת כל הספירות כאחד. ניצב עליו, כמ"ש, נציב מלח, תל, כי כל המדרגות כולם כאחד נמצאות על אותו הסולם, הנוקבא, להתקשר הכל בקשר אחד, משום שאותו הסולם ניתן בין שני הצדדים. כמ"ש, אני הויה אלקי אברהם אביך, ואלקי יצחק. אלו הם שני הצדדים ימין ושמאל. אברהם ימין, יצחק שמאל. מלכות נקראת דמות, תמונת הבורא. אנחנו נמצאים במלכות, אנחנו זה מלכות, אנחנו מרגישים הכול בתוכה בצורה של תמונת העולם. אך למעשה אנחנו מרגישים את הבורא, ושום דבר חוץ ממנו. הבעיה היא שאנחנו מרגישים אותו בהתאם לתכונות שלנו, במידת ההידמות שלנו אליו. ההרגשה תמיד מגיעה מהאור, אך הרצון, הכלי של התפיסה שלו, מרגיש את עצמו בצורה זו או אחרת במידת ההופכיות או ההידמות לאור. לכן הספירות העליונות הן תכונות הכלואות במלכות, הכוללות בתוכן את היחס של הבורא, כשמלכות משתדלת להידמות להן. לכן הן נקראות ספירות, מאחר והן כבר מאירות בתוך המלכות, ש"מדליקה" אותן מתוך הרצון ליהנות שלה, המתוקן בכוונה על מנת להשפיע. לכן יש בתוכה הארה. הרי האור העליון אינו מאיר בפני עצמו, הוא נסתר. רק במידה שהתחתון מתעלה בכדי להידמות לעליון, התכונות שלו, אשר אותן הוא מעורר כדי להידמות לעליון, מאירות ונקראות ספירות. הכול מורגש, הכול מתחיל ונגמר, בתוך מלכות. אם אנחנו מדמיינים לעצמנו איזשהו מבנה לפני המלכות, זה רק נדמה לנו בתפיסה שלנו. באופן זהה נדמה לנו בעולם הזה שלפנינו מופיעה איזו מציאות, העולם הסובב, אך למעשה לפנינו אין דבר, זה רק בתוכנו. פשוט בתפיסה שלנו כל המציאות נחלקת ל"אני" ומה ש"מחוץ לי". כך גם ברוחניות: אנחנו מחלקים את כל המציאות לנשמה שבינתיים רואה את עצמה, ואת מה שנמצא מחוץ לה. אך כאשר אנחנו מסיימים את כל התיקונים, הכול מתחבר לאחד, ואין הבדל בין החיצוני לפנימי, הכול נכלל בנקודה אחת. במידה שהאדם עולה כלפי מעלה, הוא רואה שמצד אחד התמונה נעשית יותר רחבה, עשירה ומורכבת, אך מהצד השני הכול נאסף ומסתדר בעשר ספירות. מכאן ניתן להסיק שהכול תלוי בתפיסה שלנו, במידת ההידמות וההשתוות שלנו לאור.

(12) בויה, 23/11/2009 13:21

למה עשר ולא שתים עשרה??

אם אלוהים הוא המקבילה לעשר שהם אחד (או להפך, לפחות על פי הדוגמא המדהימה של המנסרה), מדוע את הטבע הוא ברא בחלוקה של שתים עשרה, כמו שנים עשר חודשים ושתים עשרה שעות?

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub