לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




פרק 16: שאול המלך

פרק 16: שאול המלך

שאול המלך היה אדם גדול, שעשה טעות גורלית. טעות שהועידה את מלכותו לכישלון כבר מלכתחילה.

מאת

בדברי הפרידה שלו מן העם, מזהיר משה:

 

"כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותך לך וירישתה וישבת בה, ואמרת 'אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי.' [אז] שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' א-לוהיך בו. מקרב אחיך תשים עליך מלך, לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא. רק לא ירבה לו סוסים... ולא ירבה לו נשים... וכסף וזהב לא ירבה לו מאד. והיה בשבתו על כסא המלוכה וכתב לו את משנה התורה הזאת..." (דברים יז, יד-יח).

 

בשלב בו אנו מצויים, העם היהודי מתקיים כבר קרוב לארבע מאות שנה, ללא מנהיגות חזקה. זהו הזמן, בו העם מבקש משמואל הנביא למנות מלך.

להיות כמו כולם!

שמואל לא מאושר מהבקשה הזאת. גם א-לוהים מתרעם על כך, אבל מצווה עליו בכל זאת, למלא את רצון העם.

 

"שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם." (שמואל א' ח, ז).

 

מדוע בקשת העם אינה מוצאת חן בעיני א-לוהים ושמואל? והלא בנבואת משה נחזית ההשתלשלות הזאת, ויתרה על כך, אפילו קיימת מצווה להמליך מלך על העם?

התשובה נעוצה באופן הבקשה:

 

"ויאמרו אליו [לשמואל]... עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים..." (שמואל א' ח, ה).

 

מלך יהודי לא אמור היה להיות מלך "ככל הגויים". מלך יהודי אמור לשמש דוגמא ומופת לאופן בו על היהודי האידיאלי להיראות ולהתנהג, וזאת על מנת לשמש מודל חיקוי לעם המונהג על ידו.

מנוסח הבקשה שלהם "ככל הגויים" משתמע, כי העם מחפש מישהו לזרוק עליו את האחריות הכבדה.

מנוסח הבקשה שלהם "ככל הגויים" משתמע, כי העם מחפש מישהו לזרוק עליו את האחריות הכבדה, הנדרשת מכל יהודי בכל רגע ורגע מחייו. הם רוצים לשבת במנוחה ולהיכנס לתפקיד "הראש הקטן" ושמישהו אחר יתמודד עם העול הכבד. במובנים רבים קל בהרבה, כאשר יש מישהו שמחליט עבורך. זו גם הסיבה שהתלמוד אומר, כי "עבד בהפקירא ניחא ליה" – עבד, נוח לו להיות עבד ולנהל חיי הפקרות. עבד, יוותר על חירותו אם ידע, שדואגים לצרכיו ומחליטים עבורו.

בשנה 879 לפה"ס בהתאם לבקשת העם, נמשח שאול למלך על ידי שמואל הנביא והוא מולך עד שנת 877.

כיצד נבחר שאול למלך?

סיפור משיחת שאול למלך מלמד אותנו רבות, על צורת תפקודה של החברה היהודית באותה תקופה.

קודם כל, קיימים בנמצא נביאים רבים. כה רבים הם, עד שהתלמוד בעצמו מציין, כי מזמן משה עד חורבן בית ראשון היו למעלה ממיליון נביאים!

יש לך שאלה הלכתית קשה? שאל נביא! אתה זקוק לעצה בענייני נישואין? שאל נביא! אבדת את חמורך? שאל נביא!

זהו סיפור מוזר. אדם בא אל הנביא הגדול ביותר שחי אז ושואל: "איפה האתון שלי?"

זו למעשה הדרך, בה נפגשו שאול ושמואל הנביא, כששאול בא לבקש את עזרתו באיתור האתונות שאבדו.

זהו סיפור מוזר. אדם בא אל הנביא הגדול ביותר שחי אז ושואל: "איפה האתון שלי?" הנביא עונה: "אהה, האתון שלך מצויה מאחורי הבקתה ההיא, ודרך אגב, אתה הוא מלך ישראל".

כאשר שמואל מבשר לשאול, כי הוא עתיד להיות למלך, שאול מתחבא. כאן אנו מתוודעים לראשונה לחולשה מסוימת באופיו.

חולשה גורלית

התלמוד אומר ברורות, כי שאול אינו רק משכמו ומעלה בקומתו, אלא הוא גם משכמו ומעלה מבחינת מידות טובות ומבחינה מוסרית. הוא אדם למופת, אבל יש לו חולשה אחת – צניעות שאינה במקומה. אדם צנוע שעבד על עצמו להשיג תכונה זאת, מודע לכוחותיו ולחולשותיו; הוא גם מכיר את ההבדל בין כבוד שרוחשים לו בזכות הישגיו, לכבוד שמפגינים כלפיו בשל מעמדו.

אבל הצניעות של שאול היא תכונה מולדת ולא נרכשת, ועל כן הוא אינו מחושל מספיק על מנת לעמוד בראש העם. כדי להנהיג את עם ישראל נדרש צירוף ייחודי של רצון ברזל ודיפלומטיה – כפי שנוכחנו לראות, כשמשה הנהיג את בני ישראל במדבר (פרק יג). אם המנהיג אינו חזק דיו, העם ינצל אותו עד הסוף, ואם הוא חזק מדי ימרדו בו. בעיה זו של מנהיגות חלשה, שתחילתה בימי שאול, תלווה את העם ותזיק לו עוד רבות במהלך ההיסטוריה, כפי שניווכח בהמשך.

שאול מולך משנת 879 עד 877. מלכותו אורכת שנתיים בלבד והוא מת בצורה טרגית. למעשה, כל תקופת מלכותו הקצרה טרגית, והדבר נובע משגיאה גורלית שעשה כבר בתחילה, כשלא ציית למצות הא-ל, למחות את העם העמלקי מעל פני האדמה.

מחיית עמלק

אחת מ"מצוות המפתח" שניתנות לעם היהודי עם כניסתו לארץ ישראל, היא "למחות את זכר עמלק".

עמלק הוא "אויב- העל" ההיסטורי של העם היהודי.

עמלק הוא "אויב-העל" ההיסטורי של העם היהודי. זהו עם שמייצג את הרוע בהתגלמותו, והתורה מצווה למחותו מעל פני האדמה. עם זה מגלם את הרשע, מכיוון ששנאתו הפתולוגית לישראל כה רבה, שאם רק יהיה לו סיכוי, הוא ימחה את ישראל מעל פני האדמה.

השאיפה העיקרית של עמלק, היא לפטור את העולם מן היהודים ומהשפעתם המוסרית ולהחזיר את יושבי כדור הארץ לעבודה זרה, אלילות וברבריות מוסרית, שהייתה מנת חלקם לפני בשורת הא-ל האחד של היהודים.

מאחר ומדובר במלחמה שורשית בין הטוב והרע, שלא ניתן ליישבה בהסכמים ובריתות פוליטיים, מצווה א-לוהים את היהודים להשמיד את עמלק – אנשים, נשים וטף ואת כל רכושם עד אחרון הבָּקר, כדי שלא יישאר שריד ופליט למלכות הרשע על פני האדמה.

לשאול ניתנת ההזדמנות לעשות זאת. הוא יוצא כפי שצווה, למלחמה על עמלק ומנצח, אבל כאשר מגיע הזמן לקיים את מצוות מחיית עמלק הוא מהסס. הוא ואנשיו חסים על הבקר וגם על חיי אגג, מלך עמלק.

השקפת עולם עמלקית

עד עצם היום הזה, ממשיכה ההיסטוריה האנושית להתמודד עם תוצאות טעותו הפטאלית של שאול.

אגג מצליח להשאיר בעולם צאצא, לפני ששמואל הנביא הורג אותו, ומאז יורד העם העמלקי למחתרת.

כיום, אין לנו דרך לזהות את צאצאי עמלק, אבל אנחנו יודעים, שהשקפת העולם של עמלק ממשיכה להתקיים. יותר מפעם אחת קמו אנשים שדעתם נחושה להשמיד את היהודים.

דוגמא אחת הייתה המן, השר הפרסי שניסה להשמיד את היהודים בתקופת אסתר המלכה (335 לפה"ס). כמו כן היטלר ימ"ש, אף הוא מאמץ את השקפת העולם העמלקית:

 

"כן, אנו ברברים! אנו רוצים להיות ברברים. תואר כבוד הוא לנו... ההשגחה ייעדה אותי להיות המשחרר הגדול של האנושות. אני משחרר את האדם מן... המום המשפיל של חזון שווא שנקרא מצפון ומוסר... מצפון הוא המצאה יהודית." (נאומי היטלר, עמ' 87, 220-222).

 

כאשר אנו מתבוננים בהיטלר ימ"ש ובשואה, אנו יכולים להבין, ששנאה תהומית כזאת, כפי שמייחס התנ"ך לעמלק עשויה אכן לשרור בעולם. הנאצים ימ"ש, רצו להרוג כל יהודי! יהודי היה יכול להתבולל, להינשא לנוצרים במשך שלושה דורות, אבל זה לא שינה דבר; הנאצים היו נחושים בדעתם להרוג, כל אחד שנושא עמו את המורשת היהודית ואפילו הקלושה ביותר. הם היו איתנים בדעתם למחות כל זכר של העם היהודי ושל השפעת המוסר היהודי בעולם.

סופו של שאול המלך

בינתיים, אומר שמואל הנביא לשאול:

 

"לא אשוב עמך כי מאסת את דבר ה' וימאסך ה' מהיות מלך על ישראל"

 

"ויסב שמואל ללכת ויחזק [שאול] בכנף מעילו ויקרע. ויאמר אליו שמואל, 'קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך'". (שמואל א' טו, כו-כח).

 

שגיאה גורלית זו, חותמת את גורלו של שאול. לא ניתנת לו הזדמנות שניה. כאשר מדובר במלך ישראל, לא יושבים בשמים בחיבוק ידיים. התגובה מיידית ומהירה.

אם הדבר צורם לעין הבלתי מנוסה בעקרונות הקיום היהודי, כדאי לשנן עקרונות אלו, על פיהם מושתת היחס בין א-לוהים לעם ישראל.

 

  1. מידת אחריותך היא נקבעת בהתאם למידת ידיעותיך. הטעויות של אנשים במשרות שלטון שלטוניות הן בעלות השלכות עצומות.

  2. בהתאם למידת אחריותך, כך נקבעת מידת הדין והחשבון שעליך לתת. ככל שאתה חשוב ומשפיע יותר, כך רבה ההשפעה שיש להחלטותיך, ולכן עליך לעמוד במבחן של קני מידה מחמירים ביותר.

 

זו הסיבה, שבשלה מנהיגים יהודיים נענשים בחומרה, אפילו בגין שגיאות קטנות ביותר.

למרות ששאול סיים למעשה את תפקידו, אין פירוש הדבר הדחה מיידית, אלא שהמלוכה לא תמשך לצאצאיו.

ואכן, לאחר השמעת הצהרה זאת באזני שאול, הולך שמואל לחפש מלך אחר כדי למשוח אותו, ומוצא אותו במקום הכי פחות סביר, שניתן להעלות על הדעת.

29/5/2004

מאמר 53 מתוך 68 בסדרת Jewish History (Hebrew)

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 8 תגובות ב-7 דיונים

(7) , 30/12/2009 08:09

לגיל.

בשנת 1030 שפט בארץ אבימלך בן גדעון ולפי השיטה המקובלת שאול נמשך למלך בשנת 879 לפנה"ס בדיוק לפי התאריך שלציין הרב במאמר אני ממליץ לך לעיין ב"ספר הדורות הקצר" לקבל תמונה ברורה יותר.

אנונימי, 25/8/2012 15:13

לך תלמד

(6) גיל בן ישי, 11/1/2009 16:45

מאיפה אתה מביא את התאריכים האלה?

חבל מאוד שאתה לא מדייק בתאריכים,
הטעויות שלך מטעות את הקוראים ולדעתי אפילו עושות נזק!!!!
שאול הומלך בערך בשנת 1030 לפני הספירה. זה רחוק
מאוד מהתאריך שאתה כתבת.
תבדוק טוב ותראה שבשנה שכתבת (879)
מולך בכלל מלך אחר,אם אתה לא זוכר קוראים לו עמרי - בנו של אחאב!!!
אז הסיפורים שלך יפים! רק חבל שאתה מקלקל אותם.
אגב, גם במאמרים האחרים שלך גיליתי לא מעט טעיות.
אזזז להבא, תשתדל לדייק יותר.
גיל בן ישי
כפר הנגיד.

(5) ניצן, 2/8/2008 14:15

שאול נמלך

דרך שאול לא צלחה משום שלא הצליח לשלוט בממסד הדתי .אשר חתר תחתיו ממש כממסדהדתי בימנו

(4) אריאל, 3/8/2006 09:17

כדאי לעיין בתורה שבע"פ ובמפרשים כדי להבין יותר טוב

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub