לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




קורס מזורז בהיסטוריה יהודית, פרק 44 – יהדות ספרד

קורס מזורז בהיסטוריה יהודית, פרק 44 – יהדות ספרד

ספרד – "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" עבור העם היהודי.

מאת

ככל שצבאות האסלאם כבשו נתחים גדולים יותר ויותר מאירופה, ראו יהודי המזרח התיכון, כיצד אפשרויות חדשות נפתחות לפניהם באירופה המוסלמית.

החל בכיבושה על ידי המוסלמים בשנת 711, הפכה ספרד לאחת מהאפשרויות הטובות ביותר. ואכן, המצב בספרד היה כה מוצלח, שעד ליום זה ממש, מחצית מהעולם היהודי מוכר כ"ספרדי" (המחצית השנייה תזכה לשם "אשכנזי" כשהכוונה לגרמני).

בספרד המוסלמית, מצאו היהודים מערכת הדדית של יחסי גומלין, בינם לבין העולם הלא יהודי שהקיף אותם.

מצד אחד, האוכלוסייה המוסלמית השפיעה על היהודים, וביטוי לכך נוכל למצוא בכתבים של כמה מגדולי חכמי התורה שנכתבו בערבית. אבל, ההשפעה הייתה הרבה יותר גדולה לכיוון השני. ואכן, אין שום ספק שהעולם האסלאמי, בייחוד בספרד, הצליח באופן בולט, בגלל מספרם הרב של היהודים שהורשו לפעול שם באופן חופשי.

תרומת היהדות

תרומת היהדות התבטאה בכל צורה שהיא – הן כלכלית והן אינטלקטואלית. לדוגמא:

  • היהודים הצטיינו באומנויות.

    היהודים הצטיינו במקצועם כמעבדי עורות, מעבדי מתכות, צורפי זהב וכסף ותכשיטנים. (ניתן לראות כי חלק ממיומנויות אלה נמשכת גם היום. יהודי תימן שמרו על המוניטין שלהם בעיבוד כלי כסף, וסוחרי יהלומים יהודיים מפורסמים בעולם כולו).

  • יהודים הצטיינו במדע ובפרט ברפואה.

    רופאים יהודיים היו בכל מקום, בין המפורסמים ביותר היה רבי חסדאי אבן שפרוט, רופא בן המאה העשירית של שני הכליפים, אשר נחשב לאחד מהאנשים בעלי ההשפעה הרבה ביותר בספרד.

  • יהודים הצטיינו במסחר.

    היהודים פעלו כמתווכים בין העולם המוסלמי לעולם הנוצרי, שהיו נתונים בתחרות עזה ולא תיקשרו זה עם זה באופן ישיר. כתוצאה מכך, היהודים הפכו לסוחרים שכיסו את המזרח הרחוק, המזרח התיכון ואירופה.

  • יהודים הצטיינו בהשכלתם.

    המוסלמים היו מוקסמים מידע קלאסי. אך מכיוון שהם לא ידעו יוונית או לטינית, היו אלה היהודים שנכנסו לתמונה וגישרו על פער השפה, בתרגמם את אותן יצירות לערבית. בנוסף, היהודים סייעו בהפצת ההשכלה הערבית לאירופה הנוצרית. הם תרגמו טקסטים ערביים לעברית, שלחו אותם לאירופה, ושם יהודים נוספים תרגמו אותם ללטינית – שפתה של האימפריה הרומית, שעדיין הייתה בשימוש.

סופרים ופילוסופים

כמה מהסופרים והפילוסופים היהודיים הגדולים ביותר, מגיעים מתקופה זו. שלושה מהם ראויים לציון במיוחד:

  • אברהם אבן עזרא – רופא מפורסם, פילוסוף, אסטרונום ומפרש של התורה.

  • בחיי אבן פקודה (רבנו בחיי) – איש מוסר ידוע, שחיבר את "חובות הלבבות" – ספר שממשיך להיות מקובל מאוד בלימודי המוסר היהודיים, גם בימינו. הספר בודק את חובות האדם בחייו הפנימיים, ומציג שיטה לאמוד את התקדמותו המוסרית של האדם.

  • יהודה הלוי (ריה"ל) – מחברו המפורסם של ספר "הכוזרי", יצירה פילוסופית, שמבוססת על סיפורו האמיתי של מלך כוזר – ממלכה שנמצאת בין הים השחור לים הכספי. הספר בודק, בדרך של ויכוח דמיוני בין מלך כוזר לחכמים, את יתרונותיהן של הדתות העולמיות השונות. כתוצאה מכך, מלך כוזר מתגייר ובעקבותיו גם חלק ניכר מעמו. ההיסטוריה של כוזר מסתיימת במאה ה-11, כשהמלכות מושמדת על ידי קואליציה ביזאנטית/רוסית. ספרו זה ממשיך להיות מקובל גם היום.

כש"אל-מוחדים" השתלטו על דרום ספרד, הם נתנו ליהודים שלוש אפשרויות: להתאסלם, לעזוב או למות.

גן העדן היהודי בספרד הסתיים באופן פתאומי, כששושלת מוסלמית ברברית אכזרית – "אל-מוחדים" – עלתה לשלטון במאה השתים עשרה. כש"אל-מוחדים" השתלטו על דרום ספרד, הם נתנו ליהודים שלוש אפשרויות: להתאסלם, לעזוב או למות.

מבין היהודים הרבים שנמלטו מספרד, היה לא אחר מאשר הרמב"ם (רבי משה בן מימון).

דרך אגב, ודאי שמתם לב, שרבים מהיהודים המפורסמים, מוכרים בראשי תיבות שמם. ליהודים לא היו שמות משפחה. הם לא השתמשו בשמות משפחה, עד שאולצו לעשות זאת על ידי גובי מס נוצריים, מאוחר יותר בהיסטוריה. עד אז יהודים זוהו על פי שמם הפרטי, שם אביהם, על פי השתייכותם השבטית, כמו כהן או לוי, או מקום מוצאם. לכן, היה קל יותר לקצר מלים רבות כל כך לראשי תיבותיהן.

הרמב"ם

הרמב"ם - משה בן מימון – נולד בערב פסח, בשנת 1135 בקורדובה, ספרד, למשפחה רבנית ידועה. באילן היוחסין שלו הופיעו דוד המלך ורבי יהודה הנשיא, עורך המשנה (כפי שראינו בפרק 39).

המורה הראשון שלו היה אביו, רבי מימון בן יוסף – דיין יהודי, שלימד את בנו לא רק תלמוד, אלא גם את יסודות המתמטיקה, האסטרונומיה והפילוסופיה.

הרמב"ם היה בן 13 כשמשפחתו נאלצה לעזוב את ספרד. לאחר שנות נדודים רבות ללא בית – שבמהלכם נפטר אביו – התיישבו לבסוף הרמב"ם ואחיו דוד, בקהיר שבמצרים. שם, המשיך הרמב"ם את לימודיו התורניים, בעוד שאחיו דוד, סוחר באבני חן, ותמך במשפחתו. לאחר שאחיו טבע במהלך מסע ימי, נפל עול הפרנסה על הרמב"ם.

הרמב"ם סירב להרוויח כסף מהידע התורני שלו, ולכן, על מנת להתפרנס, לימד את עצמו רפואה. תוך זמן קצר הוא הפך לרופא מפורסם כל כך, שזכה להתמנות כרופא חצר הסולטאן צלאח א-דין בקהיר. הרמב"ם שימש גם כרבה הראשי של קהיר.

בכל אופן, הרמב"ם לא היה גאה על מגוריו בקהיר. על פי ההלכה היהודית, מאז יציאת מצרים, אין לחזור ולהתגורר שם. לכן, הרמב"ם היה מוסיף בחתימתו הערה, שמציינת שהוא עובר מידי יום על מצוות התורה, בכך שהוא מתגורר במצרים.

בנוסף להיותו רופא מפורסם, היה הרמב"ם סופר פורה. בין יצירותיו החשובות – שרובן חוברו בערבית, אך נכתבו באותיות עבריות – בולטות ארבע מפורסמות ביותר:

  • פירוש המשניות – הסבריו על המשנה.

  • משנה תורה – חיבור הלכתי, שמסכם את פסקי התלמוד (ומוכר גם בשמו "היד החזקה").

  • מורה נבוכים – מסביר כיצד סתירות לכאורה בתורה, הן בעצם חלק משלמותה ואחדותה.

  • מאמר תחיית המתים – הסבריו על תקופת המשיח, הכולל את שלושה עשר עיקרי האמונה (מאמר זה נכלל בהקדמתו לפרק "חלק" במסכת סנהדרין י' עמוד א').

בשלב מסוים כתביו הוחרמו, ולאחר מותו ב 1204, אף נשרפו בעידודם של רבנים.

בתקופתו, היו כתבי הרמב"ם שנויים במחלוקת. כמה מקביעותיו הובנו יותר מידי בקיצוניות, ואחרות פשוט לא הובנו. בשלב מסוים כתביו הוחרמו, ולאחר מותו ב-1204, אף נשרפו בעידודם של רבנים (ב-1233).

אולם, כשתשע שנים לאחר מכן, ציווה המלך הצרפתי לואי התשיעי על שריפת התלמוד, פרשו זאת היהודים כ"מידה כנגד מידה" – עונש מן האלוקים על שריפת יצירותיו של הרמב"ם. ואכן, הרב אשר עודד את החרם ואת השריפה, רבי יונה גירונדי, התחרט לאחר מכן על מעשיו אלה, וחיבר את הספר "שערי תשובה", ככפרה על אמירותיו המשפילות כנגד הרמב"ם.

כיום, יצירותיו של הרמב"ם מקובלות ומכובדות בצורה אוניברסאלית. ואכן, הרמב"ם מוכר בעולם היהודי כחשוב מבין "הראשונים".

הראשונים הם קבוצה של חכמים, שבאה לאחר כל אותן קבוצות קודמות בהן עסקנו: התנאים (200 לפניה"ס עד 100 לסה"נ), שמצוטטים במשנה; האמוראים (200 עד 500), שמצוטטים בגמרא; והגאונים (500 עד 1038), שהיו ראשי הישיבות הגדולות בבבל לאחר תקופת התלמוד. הראשונים (1038 עד 1439), תרמו באופן ניכר וחשוב לחוכמה היהודית.

בנוסף לרמב"ם, אחד מהמפורסמים ביותר מבין הראשונים, היה הרב הצרפתי שלמה בן יצחק, המוכר לעולם בראשי תיבות שמו: רש"י.

רש"י

כאן המקום לשאול: כיצד הגיעו יהודים לצרפת?

ראשית, כבר כ-1,000 שנים קודם לכן, התיישבו מעט יהודים בנקודות מרוחקות של האימפריה הרומית. אבל, במשך זמן רב, נקודות ישוב יהודיות אלה נותרו קטנות. השינוי בא מתוך כמה תהפוכות גורל מעניינות.

המסורת היהודית אומרת, שקרל הגדול (קיסרם של הפרנקים במאה השמינית), הבחין בתרומתם העצומה של היהודים למוסלמים, עד שביקש בעצמו מהכליף, לשלוח אליו מספר רבנים חשובים, על מנת שיהודים נוספים יגיעו בעקבותיהם.

בנוסף, יהודים היו נחטפים לעתים קרובות על ידי פיראטים, שידעו שאחיהם היהודים ישלמו היטב כדי לפדותם. קבוצה קטנה של יהודים צרפתיים השקיעה כסף רב, על מנת לפדות את רבי נתן הבבלי, בנסיבות כאלה בדיוק, וזאת בתנאי, שיבוא ויפתח ישיבה בקהילתם בצרפת – וזה אכן מה שהוא עשה.

רש"י – רבי שלמה יצחקי (בן יצחק), המפורסם ביותר בין רבני צרפת, נולד בשנת 1040 בצרפת, אך נשלח ללמוד בישיבה בגרמניה.

לאחר שהשלים את לימודיו, חזר רש"י לצרפת, והתיישב בעיר מולדתו טרוייש. בדיוק כמו הרמב"ם, גם הוא סירב להרוויח כסף מהידע התורני שלו, ולכן בחר להתפרנס ממספר כרמים שהיו בבעלותו.

לרש"י היה ידע פנומנלי לגבי התורה. הוא לקח על עצמו לחבר פירוש, שיענה על כמה מהשאלות הבולטות ביותר, שמתעוררות בזמן קריאת הטקסט התורני. זו הסיבה, שהוצאות רבות כל כך של חומשי התורה, בוחרות לכלול את פירוש רש"י לצד הטקסט המקראי.

הדבר הנוסף שעשה רש"י, היה כתיבת פירוש על כל התלמוד הבבלי. כיום, מופיע הפירוש הזה בטור הפנימי של כל עמוד בגמרא. פירושו של רש"י חיוני ללימודי הגמרא, משום שככל שאנו מתרחקים ממעמד הר סיני, קשה לנו יותר ויותר להבין את הניואנסים השונים של ההלכה היהודית.

לרש"י לא היו בנים, אבל היו לו שתי בנות מפורסמות מאוד, מרים ויוכבד, אותן לימד גמרא.

לרש"י לא היו בנים, אבל היו לו שתי בנות מפורסמות מאוד, מרים ויוכבד, אותן לימד גמרא. בנותיו של רש"י נישאו לתלמידי חכמים גדולים, וילדו תלמידי חכמים גדולים עוד יותר. חתניו של רש"י, צאצאיהם ותלמידיו, הפכו לקבוצת תלמידי חכמים המוכרת כ"בעלי התוספות". בעלי התוספות הוסיפו פרשנות לתלמוד, והיא ממוקמת כיום בטור החיצוני שבכל עמוד גמרא. המוכר ביותר מקבוצה זו היה נכדו של רש"י, רבנו יעקב בן מאיר, המוכר גם בשמו רבנו תם.

רש"י חי עד לשנת 1105, ושרד את מסע הצלב הראשון, שגדע וטבח כ – 30% מיהדות אירופה.

על פי המסורת היהודית, רש"י פגש באחד ממנהיגי מסע הצלב – האציל הצרפתי גוטפריד מבויון. כשגוטפריד יצא למסע הצלב לשחרור ארץ הקודש מידי המוסלמים, רש"י אמר לו שהוא יצליח במסעו, אבל בסופו של דבר יחזור לביתו עם שני סוסים בלבד. בתגובה, נשבע גוטפריד, שאם תחזיתו של רש"י לא תתקיים במלואה, הוא יהרוג אותו לאחר שיחזור.

כפי שהתגלגלו הדברים, גוטפריד הצליח לחזור ממסע הצלב עם שלושה סוסים בלבד, אבל, כאשר עמד להיכנס בשערי העיר טרוייש, נפלה אבן הקשת המרכזית והרגה אחד מהם.

בהמשך, נראה מה היה התפקיד שמילא גוטפריד מבויון במסעי הצלב, ומה היו הגורמים להתרחשויות בתקופה היסטורית מבישה זו.

16/7/2005

מאמר 25 מתוך 68 בסדרת Jewish History (Hebrew)

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-4 דיונים

(4) בקי, 10/1/2013 16:47

אני מלמדת כבר שנים את החומר הזה בהסטוריה ואף פעם לא מצאתי אותו מסודר ומבורר כל כך,

(3) רם נוחם, 2/12/2011 05:45

מאין הגיעו יהודים לספרד

קראתי באחד המאמרים שיהודים הגיעו לספרד לאחר שברחו מבבל/ פרס. האם יש לכך תיעוד או ספרות שאוכל לעין בה? במשפחתי ענף גדול בשם עזרא אשר אך טבעי הוא שהגיע לספרד מבבל.

(2) עוז, 20/7/2005 06:30

תודה

אני עוקב בקפידה אחרי פרקי ההיסטוריה שאתה מפרסם, ונורא שמח שמצאתי את האתר הזה. תודה, עוז.

(1) אסף נחשון, 19/7/2005 11:13

תודה(:

זה מעניין מאוד. אני כבר מחכה לפרק הבא..

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub