לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




השבוע בהיסטוריה של עם ישראל

השבוע בהיסטוריה של עם ישראל

טור היסטורי ח' - י"ד אדר ב'

מאת

ב- י"א אדר תקס"ו (1724) נפטר רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).

הוא נולד בירושלים, גדל להיות תלמיד חכם ורב נערץ שקיבל הכרה והוקרה גורפת מכל גווני העם היהודי.

הוא הקדיש שנים רבות מחייו במסעות ארוכים בין יהודי התפוצות במטרה לרתום אותם להחזקת היישוב היהודי בארץ ישראל. למרות הצעה לרבנות מהקהילה היהודית באמסטרדם שהיתה מהקהילות הספרדיות החשובות והעשירות ביותר באותה תקופה, הוא בחר להמשיך להתגורר בירושלים.

הוא המשיך בנדודיו לקהילות השונות עד שבסוף ימיו בחר להשתקע בעיר ליוורנו באיטליה, שם השקיע רבות בהוצאת ספריו הרבים לאור. מכתביו הודפסו 122 חיבורים, כחמישים מהם בחייו. הנושאים הם רבים ומגוונים, החל מסיפרות הילכתית עבור דרך ספרי פרשנות רבים, ועד לספרי היסטוריה וביבליוגרפיה שהמפורסם שבהם הוא "שם הגדולים" (ספר שמונה את החכמים, ואת ספריהם ופועלם). בזכות היכרותו הקרובה של הקהילות השונות ניתן ללמוד רבות מספריו על המנהגים בקילות השונות באותה תקופה, ובמיוחד בספרו "מעגל טוב", שבו מספר על מסעותיו ושליחויותיו.


השנה ג' ת"ה (357 לפנה"ס).

עם ישראל לקראת סוף הגלות הראשונה שאחרי חורבן בית המקדש הראשון.

הכוח העולמי החדש שמחליף את בבל הוא פרס. אחשוורוש, מלך פרס ממנה את המן להיות יד ימינו והשר החשוב ביותר בממלכה. להמן חשבון ארוך עם היהודים (הוא צאצא של אגג, מלך עמלק שלחם בעם ישראל), אבל במיוחד הוא לא אוהב את מרדכי (צאצא של שאול המלך, שלחם בעמלקים בראשות אגג וניצח אותם), שבשום אופן לא מוכן להשתחוות לו, למרות מעמדו החשוב בבית המלך.

המן מחליט על "הפיתרון הסופי", להיפטר מהעם היהודי אחת ולתמיד.

הוא עושה גורל (פור בפרסית), והתאריך הנבחר להשמדת העם היהודי יוצא - י"ג אדר. המן שמח, הוא יודע שבחודש זה נפטר משה רבינו ורואה בזה סימן רע ליהודים (הוא לא יודע שמשה גם נולד באותו תאריך!).

הוא מצליח לשכנע את אחשוורוש, וכך בהסכמתו מוציא הודעות ל- 127 מדינות שבהם שולט אחשוורוש, שבתאריך י"ג אדר הרשות נתונה להרוג את כל היהודים.

לאחר רצף מאורעות ניסיים (עיינו במגילת אסתר), מרדכי היהודי ואסתר המלכה משיגים אישור מאחשוורוש לשלוח הודעות הפוכות, ובו רשות ליהודים לעמוד מול האויבים שלהם ולהילחם בהם. (מה שיצר בלבול רב, וחוסר אמון של האוכלוסיה בהודעות הראשונות, ושיחק לטובת היהודים).

וכך בתאריך המתוכנן הקערה מתהפכת על פיה, והיהודים מתפטרים מכל האויבים שלהם, וקובעים את היום הבא י"ד אדר, ליום של חגיגה ושמחה והוא נקרא "פורים", מלשון פור- גורל בפרסית. (רק בעיר הבירה שושן ממשיכים להילחם עוד יום, וקובעים את החג יום אחר כך ל- ט"ו אדר, וזכר לזה בירושלים חוגגים ב- ט"ו).

ב-י"ג אדר נוהגים לצום זכר לצום שצמו היהודים כשנודע להם על גזרת המן, צום זה נקרא תענית אסתר.

בפורים נוהגים לקרוא את המגילה (פעם אחת בליל פורים ופעם נוספת ביום). נותנים צדקה לפחות לשני עניים (מתנות לאביונים). שולחים משלוח מנות. ועושים סעודה גדולה.


ובמעבר חד מפורים למאורע שקשור לחנוכה- י"ג אדר נקרא גם יום ניקנור, והיה יום של שמחה. באותו יום בשנת ג' ת"ר (162 לפנה"ס) הובס ונהרג ניקנור שהיה מצביא יווני, שעורר שוב את המלחמה בין החשמונאים ליהודים, והפנה את צבאו נגד צבאו של יהודה המכבי. וכך בזמן שצבאו של ניקנור חנה ליד בית חורון, תקף יהודה המכבי בהפתעה וניצח את צבאו של ניקנור.

וגם יום ניקנור- ניצחון יהודה המכבי על ניקנור

20/3/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub