לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




המלאכים שבחיינו: שאלת הסבל בעולם

המלאכים שבחיינו: שאלת הסבל בעולם

לפני זמן מה, האישה היקרה ביותר בחיי חלתה בסרטן. מדוע אדם צדיק כמוה צריך לסבול כל כך? איפה הצדק והשלמות בעולמו של ה'?

מאת

לאחרונה הופנתה אלי השאלה הבאה:

אני יודעת שה' אוהב אותי ושהוא רוצה את הטוב ביותר בשבילי. אני יודעת את זה בשכל, אבל לא תמיד ברגש. לפעמים אני לא מצליחה להבין משהו שקורה, והלב שלי מסרב להשלים עם זה. אתן לך דוגמא:

אני מגיעה ממשפחה לא ממש מתפקדת. באופן כללי, כל המורות שלי היו טובות, אבל רובן היו צעירות מדי וחסרות ניסיון, ואף אחת מהן לא הספיקה כדי למלא את הצורך הנואש שלי במודל לחיקוי. הייתי מבולבלת וכל יום בבית היה מלא בסבל. אני לא רוצה להלאות אותך בפרטים המדויקים של הבעיות שעימן הייתי צריכה להתמודד בילדותי. בבית הספר הייתי שקטה מאוד, ובדרך כלל הושיבו אותי בפינה האחורית של הכיתה. אמנם שמחתי שאף פעם לא נזפו בי, אבל יחד עם זאת, בקושי שמו לב אליי בכלל. בית הספר לא העניק לי את האהבה, תשומת הלב וההכרה שכל כך השתוקקתי לקבל.

כל זה השתנה כשהגעתי לתיכון, שם הייתה מורה אחת נהדרת ואוהבת, שהיה לה מספיק איכפת ממני כדי לעשות את השינוי. בהשגחה אלוקית, היא שמעה מעט על המצב המשפחתי שלי לפני תחילת שנת הלימודים, והייתה נחושה להגיע אליי מהיום הראשון. כך, לאט, יום אחר יום, היא הצליחה. היא דאגה לתת לי המון תשומת לב בכיתה. הרבה פעמים היא הייתה מבקשת ממני להסביר משהו לבנות (תודה לא-ל, אני באמת חכמה וטובה בהסברים) או שהייתה אומרת לי מילה טובה או מחמאה, בשקט, לפני שהתחילה ללמד. בכל פעם שהייתה צריכה תלמידה שתעשה לה טובה או תעזור במשהו, היא נתנה לי את התפקיד, וגרמה לי לחוש כל כך מוערכת. היא גם הייתה נשארת בכוונה בכיתה לאחר גמר השיעור, כדי לפטפט איתנו, ולתת לנו להרגיש שאנחנו יכולים לשאול אותה כל שאלה שעולה בדעתנו. מדי פעם היא אפילו הייתה מכינה שיעור במיוחד בשבילי, עם רעיונות שהיא העריכה שיוכלו לנחם אותי, ותובנות שהיא ידעה שיעזרו לי להתמודד בכל הניסיונות שעמם אני אולי מתמודדת.

בסוף, התקשרתי אליה הביתה וסיפרתי לה על כל מה שאני עוברת. התחלתי לשוחח אתה בטלפון לעתים קרובות, וביקרתי אותה פעמים רבות. היא ובעלה נתנו לי להרגיש אצלם כל כך בבית, עד שהרגשתי ממש כמו חלק מהמשפחה שלהם.

למה האישה הכי טובה שאני מכירה צריכה לסבול כל כך?

לפני כמה חודשים, המורה האהובה שלי, האמא שמעולם לא הייתה לי, חלתה בסרטן. אני לא מסוגלת לתאר כמה כואב לי לראות את המורה שלי סובלת. כמה כואב לי לראות אותה כל כך חלשה, כל כך מתענה, כל כך חסרת אונים. אני עומדת להינשא בעוד ששה שבועות וכואב לי לדעת שאולי היא לא תוכל להשתתף בחתונה שלי. המצב המשפחתי שלי הופך אותי ליתומה בחיי הוריה (או גרוע מזה), ואני מרגישה כאילו אני מתייתמת עכשיו בפעם השנייה.

המורה שלי צדיקה, כמו שאני לא הייתי מימיי. אני יודעת שיש המון אנשים רשעים בעולם. אני פשוט לא מבינה. למה האישה הכי טובה שאני מכירה צריכה לסבול כל כך? אני מקווה שתוכלי לשפוך בשבילי מעט אור על הסוגיה, מכיוון שקשה לי מאוד להבין. תודה על עזרתך.

להלן תשובתי אליה:

כשאני קוראת את הסיפור האישי הכואב שלך, אני נזכרת בסיפור על ילד קטן שלא חזר הביתה בזמן. כשהגיע הביתה, הוא הסביר שאיחר כי פגש בדרך ילד אחר שבכה משום שהאופניים שלו נשברו.

"אבל איך יכולת לעזור לו, הרי אתה לא יודע לתקן אופניים?" שאלה אמא שלו.

"נכון אמא, לא יכולתי לתקן לו את האופניים, אבל ישבתי לידו ובכיתי איתו, וזה עזר."

תרשי לי, קודם כל, לשבת לידך ולבכות איתך. התיאור שלך באמת עצוב וכואב מאוד.

יש בחיים תקופות שבהן הצער כובש אותנו, אנחנו מחפשים נואשות אחר תשובות לשאלות ה"למה" שמתעוררות בנו, ואז מגלים שהדרך הזאת מובילה רק לכאב ותסכול נוספים. הפילוסופים הגדולים שקדמו לנו – וביניהם משה רבנו, המורה הדגול – התמודדו עם השאלות של 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו'. שאלות שבחיינו לא נזכה לקבל עליהן תשובות. למרות שחכמינו הסבירו זאת באופנים שונים, חלקם משכנעים מאוד, אף אחד מהם לא יוכל לשכך את כאבך. הנקודה הפנימית האמיתית באה לידי ביטוי בשיחה בין ברטרנד ראסל לכומר. ראסל, פילוסוף ואגוניסט מושבע, אמר שהוא לא מסוגל להאמין באלוקים שבעולמו קיים ילד שבוכה מכאב. הכומר ענה שהוא לא מסוגל לחיות או להאמין בעולם שבו ילד בוכה מכאב ואין אלוקים שיצדיק את זה.

למרות שחכמינו הסבירו זאת באופנים שונים, חלקם משכנעים מאוד, אף אחד מהם לא יוכל לשכך את כאבך

מובן שאנחנו לא יכולים להבין באמת את האסונות שמקיפים אותנו, אבל מה שמנחם אותנו זו הידיעה האינטואיטיבית שה' יודע ומבין, שיש לו תוכנית אב כוללת – שיש תכלית ומשמעות, ושבשלב כלשהו בעתיד (במהרה בימינו, אמן), הוא יזריח את אורו עלינו, ובאור זה הכל יתבהר ויובן. בינתיים, אנחנו צריכים לשאול את השאלה הרלוונטית היחידה: מה זה אומר לי? מה אמורה להיות תגובתי האישית למצב הזה?

את כותבת שאת יודעת שה' אוהב אותך. לאור ההכרה הזאת, את בוודאי רואה שבאהבתו הרבה שלח אדון העולם את המורה הזאת כמלאך אל תוך חייך, כדי שתהיה השליח האישי שיאמץ אותך אליו, שייתן לך לדעת שהחיים הקשים שלך אינם בשום פנים ואופן עונש או עדות לערכך כאדם. המסר שהועבר אליך בהופעתה בחייך הוא גילוי ברור של אמון בך – קול ממרום שבא לחזק אותך ולגלות לך שאוהבים אותך ודואגים לך באופן מוחלט, ושבאמת, יש בחיים יופי וחסד.

ניקח לדוגמא את דברי התורה על מכירת יוסף על ידי אֶחיו - אפיזודה כואבת בעבר היהודי. התורה מעירה שהשיירה שאליה נמכר יוסף, הובילה צמחי בשמים. מדוע מוצאת התורה לנכון להכביר מילים ולהוסיף פרט שולי כל כך בקונטקסט הכללי המזעזע והגורלי הזה? כאילו שעניין את יוסף, המתייסר בכאבה של בגידה נוראית כל כך, מהו הריח שהוא מריח עכשיו, בדרך שמובילה אותו לחיים של עבדות?

חז"ל מסבירים, שהתורה מלמדת אותנו שאפילו ברגעים האפלים ביותר, אפשר למצוא הוכחות לאהבתו ודאגתו של ה'. ריחם הרע של המטענים שבאותם ימים הובילו בדרך כלל השיירות למצרים, הוחלף בהשגחה אלוקית בריחות בשמים, כדי לגלות ליוסף שה' אוהב אותו תמיד, כפי שהדבר בא לידי ביטוי אפילו בשעתו הקשה ביותר, כשהוא חווה דחייה ונטישה.

שום מקרה בחיינו אינו שרירותי או זדוני. הכל מעוצב ותפור בדיוק על פי תפקידנו בחיים. למרות שאנחנו לא מסוגלים לקלוט את הרעיון במלוא היקפו, אנחנו יודעים שכל רגע בחיינו, בכל זמן נתון, הוא בדיוק כמו שהיה אמור להיות על פי התוכנית האלוקית ועל פי הגורל המחכה לנו בעתיד. טווח הראייה האנושי מוגבל לנתח זמן קטן מאוד. המבט הצר שמורכב מההווה לבד, בלי הטווח הנרחב שכולל את העבר והעתיד, מגביל את תפיסת המציאות האמיתית שלנו.

רק נקודת מבטו הכוללת של ה', שאינה מוגבלת על ידי זמן ומרחב – ושמקיפה גם את צורכי הגוף וגם את צרכיה של הנשמה – יכולה ליצור 'שיקול דעת' שיתאים בעקביות להווה ולנצח כולו. אם נשווה את זה להתנסות אנושית המוכרת לנו, אנחנו כמו אדם פרימיטיבי שנבעת למראה מישהו בחלוק לבן המשתמש בסכין כדי להסיר איבר מקורבנו חסר האונים ששוכב על השולחן שלפניו. חסרים לו מידע מהעבר, ידע וניסיון חיים, כדי להבין שלמעשה המנתח מציל בכריתה זו את חייו של החולה.

ובסופו של דבר, הענווה שנולדת מתוך יכולתנו האנושית המוגבלת להכיל את שלמות הקיום, מוכפלת באמונה שה"דוקטור" שלנו הוא רופא אוהב, מסור ונדיב, ותאפשר לנו לנווט את דרכנו ברגעי הניסיון הרבים בחיינו.

בעידוד ובאישור שהיא נתנה לך, היא חידשה את האמון שלך במציאותו של טוב בעולם

אנחנו מצפים ומייחלים לזמן שבו כל החלקים יונחו במקומם, ואז ה"מושלם" יהיה גם ה"אידיאלי". רק באותה תקופה, עם בואם של ימות המשיח, ה"מושלם" וה"אידיאלי" יתאחדו. עד אז, ניאלץ להמשיך ולהתאמץ למצוא את הרמזים, הלקחים והפירושים למה שאדון העולם מנסה אולי להגיד לנו.

במקרה שלך, בעוד שבעולם שהוא גם "מושלם" וגם "אידיאלי", אולי היינו מקווים שהמורה שלך תחיה בבריאות, אנחנו צריכים לשים לב שגם בעולם כפי שהוא היום, היא משאירה לך ירושה מדהימה ומאלפת שממנה אסור לך להתעלם. היא היוותה דוגמא זוהרת, מאירה ומחממת לב, לשינוי שאדם יכול ליצור בחייהם של אחרים. בהתקרבות, בעידוד ובאישור שהיא נתנה לך, היא חידשה את האמון שלך במציאותו של טוב בעולם. אין ספק שהכוחות שהיא העניקה לך ישאו תמיד את שמה. החותם שהיא הטביעה בחייך לא יימחה. החיים שלה והרושם שהיא הותירה בשלך מלמדים אותך ואת כולנו מה חשוב באמת.

כולנו חייבים לפקוח עיניים ערניות בחיפוש אחר הזדמנות להיות שליחיו של הא-ל, ה"מלאכים" שלו. כתלמידה נלהבת של החיים, זכרי שבין כל אותן שאלות שאין עליהן תשובה, אפשר ללקט המון שיעורים מקסימים וגלויים. יהי רצון שה' יברך אותך בחוכמה ובינה ויזכה אותך בחיים טובים ומאושרים.


 

מאמרים בנושא קרוב:
  כשדברים רעים קורים לאנשים טובים
אם אלוקים טוב, למה העולם כל-כך רע?

 



  מציאת אור באפילה
דברים רעים לא קורים, לא לאנשים טובים ולא לרעים. דברים רעים פשוט לא קורים, ולא מדובר במשחק מילים. איך זה מסתדר עם מה שאנו יודעים מהחיים? נצטרך כנראה להגדיר מחדש כמה מושגים.

 



 

18/10/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) משה, 26/10/2009 22:10

המאמר והתגובה לו של האישה עם הילדים, ממש מזמין להגיד אמן על האמירה המטיבה המכירה בטוב שמאחורי הכל, ועל התובנה של ה' יש תוכנית במסגרתה גם הרע והסבל יכול להיות תורם ומצמיח. אבל, אולי אני טועה, זו לא פינת יעוץ פסיכולוגית. אם כן אז זה בסדר וטוב. אם זו לא אז ואני לא אפרט, קשה מאד מאד מאד לקבל לגבי התנהלויות מסוימות בעולם, את ההנחה שיש מסגרת בתוכה הן יקבלו משמעות חיובית. אלא אם עושים את המהלך האמונתי שאומר המשמעות היא לא במסגרת האנושי, היא במסגרת אחרת שאני מאמין שהיא טובה.

(1) , 19/10/2009 08:52

איך העולם סובב סובב

הי אני אמא לשני ילדים מקסימים בני 3 ו 4 . לפני כשנהוחצי חזרנו משהות ומגורים בפנמה של 7 שנים. עד היום זכור לי הרגע בו התאהבתי באבא של הילדים שלי... הייתי מוכנה לעשות הכל עבורו, כולל עזיבת משפחתי והעתקת מגוריילארץ אחרת , בה לא ידעתי את מנהגיה או את שפתה, ספרדית. הגעתי לייעודי החדש , והתחלתי כמו בכל שלב בחיי לכבוש את סביבתי... עבדתי כמו מטורפת ללימוד השפה העברית בקרב הקהילה הדתית שהייתה חרדית מאוד, ועד מהרה תיפקדתי כסגנית מנהל בית הספר בחרדי של הקהילה בהנהגתו של הרב ציון לוי שנפטר לא מזמן. כל הקהילה הכירה אותי , הוזמנו לשתבתות , ילדתי את שני ילדיי שם ,,,, אך לא הייתי מאושרת, הייתי אף אומללה.. רחוק ממשפחתי היקרה ,,, בלי הרגשת שבת אמיתי, חג ועוד. מצאתי את עצמי שומרת מצוות , הולכת למקווה , מפרידה חלב בשר בבית ועוד הרבה דברים .... אב ילדיי לא הסכים כל כך לשינוי המתפתח ו החלנו מתרחקים זה מזו... סיימנו את הקשר בינינו בגירושים שלא עלו יפה כלל, אני אישה זרה עם שני ילדים קטנים, מצאתי עצמי במשרדי עורכי דין שלא בשפתי למרות ששלטתי היטטב בשפה.... והנה אני כאן עם שני ילדיי היקרים מתגוררת ליד הוריי היקרים ושמחה על כל רגע , ... אך שם שם עמוק בפנים שאלתי רבות את ה' איך אחרי כל מה שעברתיע והתקרבתי נתת לי לעבור דבר שכזה , פירוק משפחה עבורי הוא אסון, ואני מנסה יום יום להתגבר עליו ולתת שמחה רבה לילדיי. נראה כי מפעם לפעם אני מבינה כי ה' לא גרם לגירושיי אלא אני עצמי ובן זוגי לשעבר. אני צריכה להודות לו על שהביא אותי בריאה ושמחה לארץ ושהשאיר לי שני ילדיי, ובקשר לשאלה למה הביא אותי לכאן... את התשובה כשאדע אגלה בפעם הבא. תודה לכם יש לכם אתר מקסים הוא זה שהוביל אותי מלכתחילה בפנמה למצוא את דרכי ולהתמודד עם הקשיים. חבל שהיום אני מוצאת עצמי רחוקה מאוד מהדת היהודית ...ומתרצת לעצמי שהסביבה בה אני חייה לא תאפשר קיום מצוות.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub