לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




איך מרבים בשמחה משנכנס אדר?

איך מרבים בשמחה משנכנס אדר?

איך אפשר להרבות בשמחה? אם היה מדובר במעשה שקשור לגוף עליו יש לנו שליטה, ניחא. אבל השמחה היא תחושת הלב. איך אפשר לשלוט עליה?

מאת

הנה עומדים אנו עוד מעט להיכנס לחודש אדר. או שמא נכנסנו כבר?

לאלה הלוקחים את החיוב של "משנכנס אדר מרבים בשמחה" בצורה רצינית, מתי אמורים להתחיל להרבות בשמחה בשנה מעוברת? האם כבר מאדר הראשון או שמא רק מאדר השני? לי אין הכרעה ברורה בעניין. לכן, אני מחמיר על עצמי בשאלה זו, ומנסה כבר מחודש אדר ראשון להרבות בשמחה. וכך אני מציע לכם.

אבל איך? מה עושים כדי להרבות בשמחה? אם המעשה היה תלוי בגוף, בו אנו יכולים לשלוט היה קל לעשותו, אבל השמחה היא תחושה שבלב, איך שולטים עליה?

שאלה גדולה היא זו, אך ננסה במאמר זה לפתוח פתח קטן לעניין.

יודעים מה ההבדל בין מילון לאנציקלופדיה?

במילון יש אלפי מילים, אחת מהן לא נעדרת. אין מבחינים בין מילה אחת לשנייה, שמא זו חשובה יותר מהאחרת. כל מילה נכנסת למילון. ואילו באנציקלופדיה בוחרים בקפידה את הערכים. מספרם של הערכים מוגבל, וכל "ערך" צריך שיהיה כזה שאפשר לכתוב עליו הרבה, לבאר ולהאריך. ולכן, מחשבה רבה ניתנת עוד בתחילת הדרך, לגבי מה ייכלל ברשימת הערכים של האנציקלופדיה.

.וזהו העניין כאן. להבדיל בין "מילה" לבין "ערך". חשוב או חשוב מאוד

 למה הדבר דומה? ניקח כדוגמא את תחום ההתעמלות.

כל אחד יודע שזה 'חשוב'. רופאים ממליצים בחום, מסבירים כמה זה תורם לבריאות, ולכל מערכות הגוף. כולם מסכימים על זה פה אחד. ועם כל זאת, לא כל אדם נותן את הדברים אל לבו. יש מי שעסוק מדי ופשוט 'לא מסתדר' לו. חבל, אבל זו מציאות.

אך מה עם אדם שלאחר בדיקה רפואית הרופא הבהיר לו שאם הוא לא יתעמל הוא עלול ללקות בהתקף לב ובזה תסתיים הקדנציה שלו בעולם הזה...? אדם כזה כבר מסתכל על הנושא בצורה אחרת לגמרי. אצלו זה עלה דרגה, זה לא 'חשוב' (במרכאה אחת לפני ואחרי), זה "חשוב מאד!!!" העלאה זו בדרגה כבר תגרום לו לעשות את מה שצריך (כך אנו מקווים), תיתן לנושא את תשומת הלב הראויה ואפילו תדחה עיסוקים אחרים מפני הצורך הדחוף בהתעמלות גופנית.

אי אפשר להגדיר שמחה כדבר 'חשוב'

סיפר לי ידיד יקר, שזמן קצר לפני נישואיו הוא נכנס לקבל הדרכה מרבו. הרב הסביר לו אודות חשיבות מידת השמחה, כיצד זה צריך להיות יסוד שעליו נבנה הבית, זה מועיל לשלום בית ולחינוך ילדים ולכל שאר הדברים הטובים.

"אכן", אישר החתן, "זה באמת חשוב".

"לא", תיקן הרב, "אי אפשר להגדיר שמחה כדבר 'חשוב'. יש הרבה דברים 'חשובים' בחיים, וכשהם חסרים – מסתדרים בלעדיהם...

"אבל השמחה זה היסוד שעליו צריך לבנות את הכל!"

להעלות דרגה

בדיוק זו הכוונה. מרבים בשמחה על ידי שמבינים ששמחה זה לא דבר 'חשוב', אלא (אתם יודעים כבר מה אני עומד לכתוב) "חשוב מאוד!!!". זה עלה דרגה.

צריך להבין שלא מדובר בעוד מילה במילון, אלא בערך באנציקלופדיה, ואז הלב ער יותר לשמחה, תר אחריה, מחשיב אותה – אז, תמצא מידה זו את מקומה הראוי. עצם בקשת השמחה היא השלב הראשון שמביאה את הלב לידי כך.

 מצוות רבות נכתבו בתורה, ובכולן הדרכה מפורטת כיצד לקיים אותן. יש חיוב להניח תפילין, לדוגמא, ופירוט הלכתי נרחב בכל שלב של הכנת התפילין ואופן הנחתן. וכך בכל מצווה ומצווה.

 מה עם שמחה? פסוק מפורש יש אודות קיום מצוות מתוך "שמחה וטוב לבב", ועם כל זאת, אין הנחיות כיצד להשיג אותה, כיצד לעבוד על הקניית מידה זו – הייתכן?

מה שאנחנו צריכים לעשות זה להתחיל בהעמקת ה"חשיבות" (הפעם – בשתי מרכאות) של העניין, ואחר כך להתעניין וללמוד עוד על דרכי השגתה.

 

8/3/2008

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 9 תגובות ב-8 דיונים

(8) עמיחי, 9/3/2009 07:13

מאמר ממש יפה

אני מאוד מסכים עם הקביעה הזו שמה שחשוב, משקיעים בו ומשיגים אותו. וגם עם הקביעה ששמחה זה גם עניין של החלטה.

אני זוכר שהיה לנו מורה בתיכון עם בעיות בלב, שהרופאים אמרו לו שאסור לו לכעוס ולהתעצבן.
והתלמידים בשיעור לפעמים עשו שטויות ודברים שהיו מעצבנים כל מורה אחר, אבל הוא תמיד הגיב בחיוך, וכמו אמר 'הבריאות שלי, והפרנסה שלי, שווה יותר מהשטויות האלה' . אותי זה מאוד הרשים בזמנו לראות אדם שהחליט לא לכעוס, ובאמת לא כעס.

(7) דבורה שרי, 23/10/2008 13:36

איך אפשר להרבות בשמחה בתוך שכול על ההורים ?

שלום רב ושנה טובה: אני שכלתי את שני הוריי האהובים בחודש אדר, אבי ז"ל לפני 42 שנה ואמי ז"ל לפני שנתיים וחצי אבל עבורי לא עבר זמן, אני מאוד מתגעגעת לשנייהם וקשה לי מאוד לשמוח, מה עושים? למרות כל המעמצים קשה להתמודד עם האובדן, היתי מאוד קשורה להוריי, אני מבקשת מה'' לעזור לי להתגבר על העצב.

(6) אביה, 12/3/2008 02:06

תשובות ל"איך"

כפי שליבי מצא ואולי יעזור גם לאחרים.
אם אלוקים אחראי על הטוב בחיי, הוא אחראי גם על הרע בחיי ולכן, כפי שאני מצדיקה את הטוב אני מצדיקה את הרע.
כשאני יכולה להצדיק את זה ואת זה בפני הדעת שלי, אני מאפשרת לעצמי לחיות בשמחה כי אני יודעת שהכל פועל לטובתי. הכל. ואיך אפשר להרגיש עצב על כך?

זה דורש אמון העולה על הדעת. כפריקית לשליטה וסדר אני מתקשה מאד להאמין שמשהו שנראה לי רע עכשיו אכן פועל לטובתי... אך, בזכות אימון האמון שלי הגעתי למצב שבו אני רואה בכל דבר את הבורא ומגלמת אותו במעשיי. זה לא קל אבל, אפשרי.

כשאני זוכרת שנשמתי בחרה בתורה כדרך חיים ואני פה כדי ליישם את הבחירה הזו, אני מאפשרת לעצמי להיות נבחרת על ידי הבורא ולצעוד בשבילי חיי בשמחה. כשאני נתקלת באבן, זה כואב, אך הכאב עובר מהר אם אני בוחרת לא להאחז בו כסיבה לכל מה שקורה בחיי, כי יש סיבה אחת ורצון אחד בלבד "אין עוד מלבדו".

מקוה שהארתי במעט
חג שמח

(5) עדי, 11/3/2008 18:13

איזה יפה!

לא רק שזה חשוב אלא שזה חובה לשמוח! אפשר לראות זאת בעונשים החמורים של מי שקיים מצוות אך לא בשמחה "יען אשר לא עבדת את ד' בשמחה ובטוב לבב.."

(4) ohevamo, 10/3/2008 00:15

המידה הקשה ביותר

מה לא עשיתי. מי לא למדתי, משערי יושר עד ליקוטי מוהרן. למי לא פניתי. זו המידה הקשה ביותר ושום ספר מוסר לא מעמיק בדרכים לרכישתה בדרך לצדיקות. הכל מלמדים: זריזות וענווה ורק שמחה לא. אכן אנשים רבים חיים עם "שמחת הפנים" (כלומר שמחה שהיא מילה ולא ערך) אבל איך לתרגל ואיך לחזק? זו ממש השאלה כמו שכתבה דורית. על זה נבקש תשובה

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub