_(hebrew).jpg)
אנו טועים לחשוב שהורינו חייבים לנו משהו. אנו סבורים שעליהם להאכיל ולהלביש אותנו, לשלם עבורינו את שכר הלימוד ולממן את החתונה שלנו. אחרי הכל, לא ביקשנו מהם להיוולד, נכון? טעות. הורינו אינם חייבים לנו כלום. אנחנו אלה שחייבים להם. הרי הם העניקו לנו את החיים.
עלינו להכיר תודה על מתנת החיים הזו, והיא אמורה לגרום לנו לרצות להחזיר טובה להורינו.
אין הכרח שהכרת הטובה תהיה חומרית. בתלמוד כתוב שגם אם נגיש להורינו סעודת-מלכים, לא בהכרח קיימנו בזאת את מצוות כיבוד ההורים. בהמשך כתוב שלעיתים גם הגשת "דייסת שעורה" תיחשב כקיום המצווה בהידור רב.
ההבדל הוא בגישה שלנו. אין שום תועלת במתנות חומריות, אם הן ניתנות ללא סבר פנים יפות, וללא הכרת התודה עבור כל מה שקיבלנו מהורינו.
הכרת תודה ללא האשמה
אך מה לגבי כל הטעויות שהם עשו? מה אם הורי היו בקורתיים מדי או נגטיביים? מדוע עדיין חובה עלי להכיר להם תודה?
דמיין שביום ההולדת ה-20 שלך, הוריך מפתיעים אותך וקונים לך מכונית חדשה לגמרי! אתה יוצא החוצה בריצה, אך עוצר מייד כשאתה רואה את הרכב. אין לו גלגלים! אתה רותח מכעס, ומבלה את הימים הבאים בבית, כשאתה מחמיץ פנים לכולם. איזו תועלת יש במכונית ללא גלגלים?
האם יכולה להיות תגובה הולמת יותר?
כן! צא החוצה, תעבוד, תרוויח קצת כסף, וקנה לעצמך גלגלים!
אנו נוטים למהר ולהאשים את הורינו על בעיות וחסכים שחווינו בחיינו. אך אנו בעצם מתנהגים כמו האדם שקיבל מכונית ללא גלגלים. האם הורינו עשו טעויות כשגידלו אותנו? בוודאי שכן! כל אדם טועה.
האתגר שלנו הוא לקבל את מה שנתנו לנו ההורים, ולהפיק מכך את המירב.
האתגר שלנו הוא לקבל את מה שנתנו לנו ההורים, את הטוב ואת הרע, ולנסות להפיק את המירב ממה שיש בידינו.
הטעויות שלהם אינן פוטרות אותנו מלהעניק להם יחס של כבוד. נדגיש זאת שוב, הם העניקו לנו את החיים.
אפילו אם אנחנו חולקים עליהם, עלינו להיזהר בכך. אסור לנו לתקן, להאשים או לסתור את דבריהם. עלינו להימנע מלדבר אליהם בקשיחות. אם הם אומרים דבר שגוי, במקום לומר: "אבא, אתה טועה", עלינו להיות עדינים יותר ולומר: "אבא, נראה לי ש...". הכוונה והגישה שלנו הן שעושות את כל ההבדל.
התמונה הרחבה יותר
כאשר אנו מקיימים את מצוות כיבוד ההורים, אנו למדים דבר חשוב ביותר. על ידי הכרת התודה כלפי הורינו, אנו לומדים כיצד להכיר תודה לאלוקים.
עשרת הדיברות שקיבל משה רבינו בהר סיני, חקוקות על לוחות הברית בשני טורים. בלוח הימני כתובות חמש המצוות שבין אדם לאלוקים (לדוגמא: "לא תעשה לך פסל"), ועל הלוח השמאלי כתובות חמש המצוות שבין אדם לחבירו (לדוגמא: "לא תרצח"). למרות זאת, מצוות כיבוד ההורים נמצאת בצד ימין, יחד עם המצוות שבין אדם לאלוקיו.
קיים קשר רב בין מערכת היחסים של הורים עם ילדיהם, לבין מערכת היחסים שלנו עם קב"ה.
אנו למדים מכך, שיש קשר רב בין מערכת היחסים של הורים עם ילדיהם, לבין מערכת היחסים שלנו עם בורא העולם. הבאת ילדים לעולם מלמדת אותנו על טוב-לב, משום שאנו נותנים להם באופן תמידי ובלתי אנוכי. אנו למדים גם על מידת הרחמים, משום שאנו סולחים להם גם כשהם עושים את השגיאות החמורות ביותר (ואפילו כשהוזהרו על כך מראש). אנו אוהבים אותם יותר מאשר את החיים עצמם.
הבורא נותן לנו באופן בלתי פוסק – כל פרח, כל טיפת גשם, כל נשימה, הכל מגיע ממנו. הוא סולח לנו גם כאשר אנחנו עושים טעויות חמורות (אפילו כאשר הוזהרנו על כך מראש). הוא אוהב אותנו יותר משהורינו אוהבים אותנו, ויותר משנאהב אנחנו את ילדינו. ההתמסרות הטוטאלית אותה אנו מקבלים מהורינו ומעבירים לילדינו, נותנת רק שמץ של מושג לגבי אהבתו של אלוקים אלינו.
ללמד ילדים כיצד לכבד
לכן עלינו ללמד את ילדינו כיצד לכבד אותנו. לא למענינו, כי אם למענם. זוהי הדרך היחידה בה יצליחו לפתח מערכת יחסים חשובה כל כך עם הבורא, מערכת יחסים אשר תלווה אותם בכל תהפוכות החיים.
הרמב"ם אומר שמצוות כיבוד ההורים נמשכת גם לאחר מותם. הכבוד כלפיהם צריך להמשיך ולהתבטא בתפילות, במחשבות, במילים ובלימודים שלנו.
מצווה זו נמשכת כל החיים, ואפילו לאחר סוף החיים. עלינו לשאוף כמיטב יכולתינו למלא אותה כראוי, ושכרה יהיה משמעותי מכאן ועד עולם.
קורס מזורז בכיבוד הורים
הדברים עובדו מספרו של הרב זליג פליסקין - "אהוב את רעך".
הסקירה הקצרה שלהלן מביאה את היסודות של כיבוד הורים. הכללים הפשוטים הללו עשויים להשפיע באופן משמעותי מאד על מערכת היחסים שלך עם הוריך.
- התייחס להוריך כאילו היו אנשים מכובדים מאד, גם אם אינם כאלה.
- דבר אל הוריך בטון רך ונעים. התלמוד (מסכת בבא מציעא, דף נ"ח ע"ב) מלמד אותנו שהונאת דברים חמורה מהונאת ממון. כלומר, לצער מישהו בעזרת מילים, חמור יותר מאשר לצער אותו מבחינה כלכלית. חמור יותר לשלול ממישהו את השמחה והכבוד שלו, מאשר את כספו. לעולם לא היינו מרמים את אמא שלנו, אך לעיתים קרובות מדי יוצאות לנו מילים קשות בשעת הדיבור.
- כבד את הוריך בכך שתקרא להם תמיד "אמא" או "אבא". לא מכובד לקרוא להם בשמותיהם הפרטיים, כפי שלא מכובד להפריע להם בשעת השינה, לשבת במקומם הקבוע – בבית, בבית הכנסת, או בכל מקום ציבורי אחר.
- הגש להוריך אוכל ומשקה בהבעת פנים נעימה. קבל את פניהם כאשר הם נכנסים הביתה, ולווה אותם לדלת כשהם בדרכם לצאת.
אינך מצופה לכבד את התנהגות הוריך אם היא מתעללת או משפילה. בנושא זה ההתייחסות היא ברורה, אסור להורים להתנהג באכזריות לילדיהם, או לייסר אותם שלא לצורך.
אינך מצופה לכבד את התנהגות הוריך כאשר היא מתעללת או משפילה.
יותר מכך, אסור להורים ללחוץ יותר מדי על ילדיהם, ולהיות עסוקים מדי בכבוד המגיע להם. ההנחיה הזו עבור ההורים מתייחסת לכל סוגי הלחצים, כולל אלה הפסיכולוגיים, משום שלעיתים קרובות עלול להיווצר נטל עצום של לחצים ומתחים שמעמיסים ההורים על ילדיהם.
בכדי שמערכת היחסים בין ההורים לילדים תהיה תקינה, על ההורים לגלות הבנה, כבוד וסבלנות כלפי ילדיהם. כל ילד זקוק שהוריו יאהבו אותו, והכי חשוב, שיקבלו אותו כפי שהוא.
עובד מספרה של לורי פלטניק "Remember My Soul".
(50) , 5/11/2009
כיבוד הורים הולך יד ביד עם כיבוד הילד
גדלתי בבית שזה היה ערך עליון....רק חבל שזה היה העיקר ולא חלק מדבר גדול יותר שכולל הורות מקשיבה ומחבקת.אני מאוד מכבדת את התורה ואת ציוויה,אבל זה גישה מאוד צרה להסתכל על מצוות כיבוד הורים בדרך שנאמרה כאן.ילדים לא באים לעולם מבחירה והם נתונים להוריהם מעצם היותם קטנים רכים ונזקקים.שכחתם שגם הצורך להביא ילדים הוא במידה מסויימת צורך אגואיסטי שלנו להמשיך את השושלת,ושמישהו ידאג לנו בזקנתנו אבל הדרך שבה אתה מגדל את ילדך היא הקובעת.לא חוכמה להביא ילד ולנהל איתו פנקסנות על מה נתת לו לעומת מה שהוא נתן....אני מדברת לצערי מניסיון ונתק ארוך שנים מהוריי.יש לי הבנה בסיסית שאנחנו רק בני אדם,ושיש טעויות אבל לדרוש שיכבדו אותך מתוך השענות על התורה זה מגוחך! תפסיקו לתת סימוכין ופרשנויות על מה שנוח!הורים צריכים ללמוד שדם לא סמיך ממים וגם על מערכת יחסים כזאת קרובה צריך "לעבוד"... לדעת איך לדבר לבקש כבוד ולתת אותו.אין כאן דרגות,תחשבו עד כמה זה מגוחך! חשוב לכבד את ההורים מעצם היותם אבל לא רק גם מדרך התנהלותם.... דרך ארץ קדמה לתורה והגיע הזמן שאנשים יפנימו את זה לגבי כל דבר בחיים.
(49) ANON , 3/11/2009
אומנם נכון כיבוד הורים זה באמת דבר חשוב ומצווה גדולה .. אך לא תמיד אפשר לקיים אותה וגם לעיתים הניסיבות גורמים לנו לחרוג מאותה מצווה ולגרום לכך שלא נכבד את ההורינו .. צריך לזכור שגם אנחנו בני אדם ולפעמים קשה לנו לשלוט בעצמנו .. הורים יכולים לפעמים לפגוע ולא להבין גם אותנו .. מה עושים במקרה שבו אנו כועסים על ההורים שלנו ? והרבה דברים צריכים להאמר? שומרים את הכל בבטן ופשוט שותקים???
(48) , 1/11/2009
כיבוד הורים
הדרך היחידה הקיימת לחנך לכיבוד הורים, היא לשמש דוגמה לילדינו כיצד אנו עושים זאת להורנו, כל דרך אחרת היא בגדר דיבור שאין לו עצימות משפיעה ...
(47) יותם , 1/11/2009
לא מסכים לגמרי
מאד הסכמתי עם כך שהיחס בו אנו מתייחסים להורינו הוא היחס שנקבל מילדינו, וגם שכיבוד ההורים חשוב ביותר לילד עצמו. לעומת זאת- אני לא חושב שאדם, וגם הורה, ראוי לכבוד מראש מבלי שהרויח זאת, לא כל שכן אם עשה משהו כדי להפסיד אותו. בנוסף, ישנה תפיסה שכל הורה אוהב את ילדו ויעשה כל דבר עבורו. תפיסה זו אינה נכונה בעיני, וישנם מקרים בהם ילד צריך להתרחק מאחד ההורים או משניהם כדי להיות מסוגל לבנות את עצמו ללא הנוכחות המזיקה שלהם. ילד רך שמגיע לעולם וחשוף לטעויות ההורים אינו אשם בהן, ויש טעם לדעתי לבוא בטענות להורים שהזיקו לילדיהם (גם ברמות ה"קלות"). האמירה בכתבה- "כל האנשים טועים" פשוט אינה מקובלת במקרים של הורים שמשבשים לילדיהם את מהלך החיים התקין ולעתים אף מזיקים להם. אמנם קורות טעויות, אבל חלקן הן פשוט בלתי נסלחות, במובן העמוק של לוח חלק שנחרץ על ידי איזמל פלדה. בהקשר הזה, אני מאד בעד אותן סדנאות של הכנה להורות שאמורות לגרום לבני אדם להבין את המשמעות של להיות הגורם המכריע בהתפתחות ילדם. מתן חיים הוא דבר עצום, אך לא מספיק. בתקוה להורות אחראית ושפויה יותר מצד ההורים, שתהיה ראויה לכבוד מצד ילדיהם. יותם
(46) , 1/11/2009
תודה!
באתם לי משמיים