לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




"ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות..."

האם צהלתם של משחקי ילדים מפריעה לרגעי שלוה? או שמא מוסיפה? מאמר מתאים במיוחד ליום ירושלים...

מאת

היתה זו שעת דמדומי חמה בליל שבת. שעה של רוממות הרוח, של יציאה ממעמסה של ששת ימי המעשה לטהרתה ורוממותה של שבת קודש, של חירות הנפש.

יצאתי לפארק סמוך לביתי, ממנו נשקפת השקיעה על פני הרים וגבעות, עמקים ושדות. שעה קסומה שבה ניכרת יופיה של הבריאה לכל מי שמתבונן בשלות הנפש. כל העולם טובל בשלות נפש ברגעים אלו. תיקון קל: כמעט כל העולם.

דימיתי למצוא בפארק פינה של שקט להרהורים של רוממות, ולמעשה לא מצאתי את השקט האמור.

היה מזג-האויר נעים, ממש חלומי; לא חם מדי ולא קר מדי. עובדה זו כפי שנתגלתה לי, גם לא נעלמה מילדי השכונה, אשר באו בהמוניהם ליהנות ממתקני הפארק בשעה זו שאין עליהם עול שיעורי בית ושאר מטלות כלשהם. וכדרכם של ילדים, קפצו ורצו, התגלשו וסובבו, ובעיקר – הרעישו.

תגובתי הראשונה היתה של אכזבה כלשהי, הנה רגעי הרוממות שכה ייחלתי להם נלקחו ממני, נשברו במשברי ים הרעש. לא שיש לי זכות בלעדית על הפארק, אין אני קודם לילדי השכונה. אדרבה – הגן הוא ציבורי, יבואו ויהנו כמוני. אך בכל אופן היה כאן מעט הפסד של שעה מיוחדת.

הכל השתנה כשנזכרתי בפסוק מפסוקי התנ''ך, בנבואתו של זכריה. פסוק זה נאמר בשעת חורבן, ומתנבא אודות הגאולה העתידה של ירושלים:

"עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם ואיש משענתו בידו מרוב ימים: ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה".

חזון של אחרית טובה, של התגלותו של הטוב במלוא העוצמה. והרי הוא מתקיים לעיני, "רחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה!"

שוב אין צעקותיהם של הילדים סתירה לשקט וליופייה של הבריאה. להיפך, צהלותיהם השמחות משתלבות בהרמונה נפלאה עם הרגעים הקסומים של השקיעה. ישחקו וישחקו נא, כי אף בלי שירגישו בכך – כל רגע של משחק הוא התגשמות של נבואת גאולה וחזון ישועה.

האם יש תענוג יותר גדול מאשר להביט בילדים המשחקים ברחובותיה של ירושלים?

 

4/6/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 5 תגובות ב-5 דיונים

(5) ניסים איתן, 17/5/2009 08:49

כתבה מאוד יפה

ני שותף מלא למה שאתה חושב ובכלל למה שהנביא ניבא.

(4) איציק, 26/5/2006 05:13

אשרינו

אשרינו שאנו זוכים ורואים עין בעין בהתגשם חזונו של הנביא זכריה שאף מקברו ניבטת העיר העתיקה בתוא תפארתה.
תפילתי שנזכה ונראה ב"ב בהתגשם כל נבואות הנחמה.
מי יתן והא-ל הטב יסיר את הטיח מעינינו ופשוט נזכה לראות את השפע והטוב המוענק לנו גם בין נבכי וערפילי המציאות בה אנו חיים.
שבת שלום ן\וחג ירושלים שמח לכל בית-ישראל.

(3) מרים זיגמן, 23/5/2006 02:57

המאמר על ירושלים ושחוק הילדים שבה, יפה בעיני מאד. עכשיו נשאר רק להתפלל שכל נבואות הנחמה של הנביא יתקיימו במהרה בימינו אמן!

(2) אסף, 22/5/2006 16:04

זו הרגשת הטוב הזאת, שלעולם אינה נמאסת.

תביא לילד מה שהוא רוצה- ארטיק? תביא לו אלף ארטיקים. אחרי עשר יימאס לו. אפילו שזה טוב והוא אוהב, יימאס לו.
כסף? אנשים אוהבים ורוצים כסף ויש אנשים שנמאס להם ממנו. שכבר היה להם יותר מידי. כל דבר שתביא- כשהוא בא במידה, הוא טוב, מעבר לזה זה נמאס.
ורק ההרגשה הזאת- אין היא נמאסת.

(1) יעל, 6/6/2005 13:14

הציטוט הזה..

מביא בחובו ריח-געגוע.
הוא נשמע כל כך טוב!
לו יהי!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub