לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




 סוכת חיים

סוכת חיים

מי שמלמד את עצמו לשחרר ולהרפות, יכול לראות את הנוף הנהדר של לילה מלא בכוכבים מבעד לסכך הסוכה ולהבין שבעצם, זה לא הסכך ולא הדפנות ולא המנעול שיחליטו כמה זמן נהייה בעולם הזה

מאת

 

 

אפשר לומר (בהכללה גסה כמובן) שהיהודים מתחלקים לשני סוגים:

אלו שישנים בסוכה ואלו שלא.

ואלו שישנים בסוכה גם מתחלקים לשני סוגים:

אלו שישנים בסוכה מדוגמת עם דפנות מעץ, מנעול של ברינקס, חלונות ומזגן נשלף

ואלו שישנים בסוכה ארעית עם דפנות מבד ודלת עם מנעול-רוכסן שניגפת בפני כל חתול וחתולה שקפצו להתעדכן על כוס קפה ולספוג קצת חדשות.

*

יצא לי לפני חודשיים להיות בחוף פלמחים ולראות אנשים שישנים בשתיים בלילה באוהל מעפן כזה, דק ובלתי מבודד בעליל: לא הבנתי: מה נסגר איתם?

כל חיה, תן, שועל, עובר אורח שרוצה לפגוע בהם, יכול לנצל את חוסר האונים הזה ולבצע את זממו כשהם ישנים. לא הצלחתי להתחבר למחשבה שבן אדם שם את עצמו בכוח במצב של חוסר אונים מרהיב כל כך: להירדם ולשקוע בשינה על חוף הים. אלוהים, כמה נאיביות צריך בכדי להגיע למצב צבירה כזה?

*

יש בשינה בסוכה מדפנות בד, מעין אותה תחושה של חוסר אונים שהזכירה לי את האוהלים בפלמחים:

יש בשינה בסוכה, בעיקר בזו שדפנותיה ארעיות, מסוגלות נפשית גבוהה של שחרור והרפיה:

מצד האמת אתה חשוף בחוץ לכל כך הרבה דברים: החל מגנבים וכלה בחיות, מזיקים וכל מיני דברים שמסתובבים בשעות מאוחרות בלילה.

אבל היכולת הזו להתנתק, או אם תרצו: לחיות בתוך שפיות מפוכחת ולהחליט איפה נגמרים גבולות הפחד והחשש הללו, היא מתנה נפלאה שמן הסתם כוחה יפה גם מחוץ לסוכה.

*

הרי אלו שלא מסוגלים לישון בסוכה בגלל הפחד והחשש הם בדיוק אלו שאוהבים להיות בשליטה, מקפידים לסגור את דלתות ביתם במנעולים כפולים, לא יטוסו בחיים בכדור פורח, מעולם לא ידמיינו את עצמם קופצים באנג'י או מכניסים את עצמם לכל סיטואציה שבה אין להם שליטה על כל האיברים שברשותם:

מן הסתם יש להם גם חסכונות מסודרים בבנק והחיים שלהם על פי רוב יתנהלו באופן שבו הם יודעים מאיזה נקודה הם יוצאים ולאן הם רוצים ללכת וגם איך הם הולכים להשיג את היעדים שלהם. טילי שיוט אנושיים ממוקדי מטרה.

*
ואז חשבתי על אדם שראיתי, מסודר ומאורגן, יקה קפדן שביום מן הימים, לא עלינו, חטף אירוע מוחי ושכב בטיפול נמרץ, מורשם ומונשם ובעיקר חסר אונים, תלוי בחסדי מכונת ההנשמה והצפצופים שלה. תודה לאל הוא התאושש וחזר לאיתנו אבל הביקור אצלו צרב לי בתודעה את המחשבה:

האמת היא שאין לנו בחיים ערובה לכלום. ולמרות אשליית השליטה שלנו, כולנו חסרי אונים.

רק שאלו שהשלימו עם העניין ולימדו את עצמם לשחרר ולהרפות, יכולים לראות את הנוף הנהדר של לילה מלא בכוכבים שנצפים מבעד לסכך הסוכה וגורמים לך להבין שבעצם, זה לא הסכך ולא הדפנות ולא המנעול שיחליטו כמה זמן נהייה בעולם הזה.

ושתכל'ס, כולנו זמניים כאן, אז כדאי לפחות לנצל את הזמן הזה בצורה הטובה ביותר.

23/10/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub