לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




ההבטחה של פורים

ההבטחה של פורים

לימים מדכאים ומבשרי רעות, בהם שום פתרון אינו נראה באופק, פורים הוא התרופה!

מאת

במסורת היהודית נאמר, שבעתיד יבוטלו כל המועדים מלבד פורים (מדרש שוחר טוב, ט, ב).

מדוע דווקא פורים? מדוע דווקא מועד "שולי", בן יום אחד, שתקנו חכמים שאיננו מופיע בחמשה חומשי תורה, שאפילו לא נאמר בו "הלל", יישאר איתנו לנצח ואילו חגים אחרים, שמוזכרים בתורה, כמו פסח, שבועות וסוכות ייעלמו?

התשובה היא, שכשנדמה שהכול חשוך, כשהעולם נראה כאוטי ומסוכן ובאופק לא נצפה כל פיתרון לבעיות המדיניות, הצבאיות, הכלכליות והרוחניות, כשאנו זקוקים בדחיפות להנחיות מעשיות ומציאותיות (גם אם אלה לרוב לא פותרות את המצב) – בימים מדכאים ומפחידים שכאלה, ימי "נראה-שאין-כבר- מה- לעשות" – פורים הוא התרופה!

החיים הטובים

לפני למעלה מאלפיים שנה, בעת התרחשותו של סיפור המגילה, העם היהודי בפרס/בבל, היה במצב טוב. שבעים שנות גלות, שהחלו בחורבן הבית, הסתיימו. ארבע שנים קודם לכן, הוביל זרובבל את שיבת ציון ושם החל העם לבנות מחדש את הבית השני.

אך מרבית היהודים בחרו להישאר בגולה. החיים בפרס היו טובים והם עלו במעלה הסולם החברתי. מעמדם החברתי היה כה גבוה, עד שהוזמנו למשתה המלך ב"בית הלבן" של הבירה, שושן! העתיד בגלות נראה מבטיח.

ואז... "ונהפוך הוא" כמאמר הביטוי, בהינד עפעף הכול התהפך!

ואז... "ונהפוך הוא", בהינד עפעף, הכול התהפך! כוחו של המן עלה ופחד וייאוש מילאו את לבבות היהודים. הא-ל הסתיר פניו (מלה שמזכירה את שמה של אסתר) ורק בשעתם הקשה והאפלה ביותר, על סף חורבן ממשי, שבו היהודים והעדיפו את מלכם הנצחי, על פני המלך אחשוורוש. בתהליך שנראה הגיוני וטבעי לא פחות, התהפך מצב העניינים על כנו ואת החשיכה הפיג אורו הבוהק של "כוכב השחר", אליו משולה אסתר, מביא הגאולה.

הצלה בלתי סבירה

כל זה אירע בזכותו של יהודי עיקש ו"בלתי מעשי", שסירב להיכנע בפני רשויות פרס. יהודי פרס כעסו עליו בשל כך, משום שלמראית עין, הוא העמיד אותם בסכנה! ההצלה הגיעה באמצעות אישה אחת, שגינוני החצר היו זרים לה, שלא היה לה כל כוח פוליטי ולא בני ברית או ניסיון. היא ראתה את המצב, הבינה אותו ופעלה. היא הורתה לבני עמה לצום ולהתפלל ואז סיכנה את רווחתה וטובתה האישית. היא לא פעלה בציבור, לעיני כול, כי אם מאחורי דלתיים סגורות, בארמון המלך ובחדרי חדרים. עוד מוסיף המדרש ומספר, כי ההצלה הגיעה בזכות תפילותיהם הפשוטות והלא מתוחכמות של ילדי שושן היהודים, שעדיין לא למדו כי לתפילה אין כוח בעולם הפוליטי.

זהו לכאורה סיפור "טבעי", על תככי חצר ועל מאבקי כוח ושלטון – מלך, מלכה, שרים, מרגלים.

אין "ניסים" גלויים בסיפור המגילה ואין התרחשויות ניסיות. זהו לכאורה סיפור "טבעי", על תככי חצר ועל מאבקי כוח ושלטון – מלך, מלכה, שרים, מזימות, כשהטבע האנושי שולט כאן ברמה. שמו של א-לוהים אינו מוזכר ולו פעם אחת במגילה, אך הוא תמיד נמצא שם, מנחה, מחליט, צופה ומחכה לפעולתנו מאחורי הקלעים, עד לרגע הפעלת "ונהפוך הוא"... והכול משתנה!

על פי המדרש, בכל מקום במגילה בה נכתב "המלך", מתייחס הכתוב לאחשוורוש רק למראית עין. המלך האמיתי הוא א-לוהים!

כאז כן היום

כיום גם אנו עומדים במצבים קשים ומסכני חיים: מיתון, אבטלה, טרור. כיצד נוכל להמשיך ולשמור על ארצנו, על אדמתנו, על חיינו וחיי ילדינו? האם קיימות תשובות מעשיות לשאלות אלו?

אף אחד לא יודע, כך נדמה.

ואז מגיע י"ד באדר ומספק לנו לא רק תקווה, כי אם גם תקדים. "ונהפוך הוא" – דבר אינו עומד במקום. הדברים משתנים, מתהפכים כהרף עין, "במצמוץ" אחד של "העין הא-לוהית". ממש כמו מרדכי ואסתר, גם עלינו מוטלת המשימה לחפש פתרונות ולנקוט בכל אמצעי מעשי כדי לשמור על שלומנו ורווחתנו. אך בסופו של דבר, כאז כן היום, א-לוהים הוא הכוח המניע.

לא מזמן, כבר בחיינו- אנו, זכינו לראות נס פורים "טבעי" שכזה, בפרס של היום.

לא מזמן, עוד בחיינו-אנו, זכינו לראות נס פורים "טבעי" שכזה, בפרס של היום. מלחמת המפרץ (הראשונה) המפחידה, הסתיימה יום לפני פורים. 39 טילי סקאד נפלו על ארץ הקודש והחטיאו את מטרותיהם פעם אחר פעם. תושבי ישראל יצאו מהחדרים האטומים, הסירו קילומטרים של נייר אטימה מהחלונות והדלתות והחזירו את המסכות האיומות למקומן בארון. איש לא ידע כיצד תסתיים מלחמה זו ולאחר שהסתיימה, ניתן היה להסביר את כל מה שהתרחש, כהשתלשלות אירועים טבעית לגמרי או כ"נהפוכו", התגלמותה של אצבע א-לוהים בהיסטוריה.

כמו אסתר וילדי שושן, אנו ממשיכים להאמין שתפילותינו נשמעו ושא-לוהים הוא זה שמנהיג את ההיסטוריה. הוא הבטיח לאברהם שצאצאיו יהיו מרובים מ"כוכבי השמיים". איננו שבויים בידי תהליכים פוליטיים, תוכניות אנושיות או ממשלות, בין אם מדובר בממשלת פרס העתיקה או החדשה, בזו של וושינגטון, או של ירושלים.

זהו המסר שמעביר לנו יום הפורים וזוהי ההבטחה שלו. זו גם הסיבה, שבשלה יישאר פורים בלוח השנה היהודי לנצח נצחים.

25/2/2007

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) אנונימי, 31/1/2012 16:32

ג

(1) פריאל רון, 14/3/2006 09:54

ההבטחה של פורים

תודה על המאר המבטא כל כך נכון את המציאות בכל הזמנים ואף בזמנינו.אכן אין לנו על מי לסמוך רק על הקדוש ברוך הוא המצילנו מידם.היי ברוכה !הייטבת להסביר זאת.

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub