לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




ארבע פרשות

ארבע פרשות

בשבועות הסמוכים לפורים, מעבירה לנו התורה ארבעה מסרים מיוחדים, המאירים את הזמן הנוכחי ומקרינים הלאה על השנה כולה.

מאת

בשבתות הסמוכות לפורים, הנהיגו חז"ל קריאות מיוחדות של ארבע פרשיות מהתורה. את הפרשיות קורא המפטיר בבתי הכנסת, בתפילות השחרית ביום השבת, מייד לאחר קריאת פרשת השבוע.

1. פרשת "שקלים"

פרשה זו, הלקוחה מחומש שמות (ל' י"א-ט"ז) קרויה כך לזכר מחצית השקל, שכל יהודי הביא בחודש אדר, על מנת לממן את הוצאות הציבור עבור בית המקדש.

פרשה זו נקראת בשבת הקודמת לראש חודש אדר (או אדר ב' בשנה מעוברת). אם ראש חודש חל בשבת, אז אותה שבת עצמה היא 'שבת שקלים'.

מה הקשר בין מחצית השקל לפורים? ובכן, כשהמן הציע לאחשוורוש להשמיד את היהודים, הוא הציע לו 10,000 ככרות כסף, עבור הזכות לבצע זאת (אסתר ג', ט')! כל כיכר כסף, שווה ל – 3,000 שקלים. מכאן, שהמן הציע סכום של 30 מליון שקלים תמורתנו!

על פי המסורת, העם היהודי כולל 600,000 נשמות שלמות (עיין בספר במדבר ב', ל"ג); כמו כן 50 שקל הוא הערך שנקבע בתורה לזכר בוגר (לעניין נדרי הקדש, כפי שמצוין בחומש ויקרא כ"ז, ג'). סכום זה של 50 שקל, כשהוא מוכפל ב – 60,000 נשמות עם ישראל, עולה לכדי 30 מליון שקלים, ובמלים אחרות: 10,000 כיכר כסף.

2. פרשת "זכור"

השבת שקודמת לפורים נקראת "שבת זכור". בשבת זו קוראים את הפרשה העוסקת בעמלק (דברים כ"ה, י"ז-י"ט) וזאת משום, שהמן היה מצאצאיו של אגג, מלך עמלק ("המן בן המדתא האגגי").

יש להיזהר מאוד לשמוע בבירור כל מלה ומלה, משום שרוב הפוסקים מחשיבים את שמיעת הפרשה הזו, פעם בשנה, למצווה מן התורה!

על פי חז"ל, קיום מצוות זכירה, נעשה על ידי השמעת אותו עניין בקול, לפחות פעם בשנה.

התורה מצווה אותנו: "זכור את אשר עשה לך עמלק, בדרך בצאתכם ממצרים" (דברים כ"ה, י"ז). על פי חז"ל, קיום מצוות זכירה, נעשה על ידי השמעת אותו עניין בקול, לפחות פעם בשנה.

גם הנשים מקפידות לשמוע את פרשת זכור. אף על פי, שלדעת מרבית הפוסקים אינן מצוות על כך מן התורה.

אם מישהו הפסיד שלא בכוונה את פרשת זכור, הוא יוכל למלא את המצווה, כאשר יקשיב לקריאת התורה בפורים עצמו, או לקריאת התורה השבועית בפרשת "כי תצא" (או לחלופין, לפרשת "בשלח", כפי דעתם של פוסקים רבים).

המאזין יוכל להבחין, שהקורא בתורה חוזר על המלה "זֵכֶר" (בבתי הכנסת הנוהגים על פי מנהג אשכנז) וזאת משום, שקיימות שתי דעות שונות כיצד מלה זו מנוקדת וכיצד צריך להגותה. מתוך כך נוכל לראות, עד כמה חשובה מצוות ההקשבה לקריאת הפרשה.

3. פרשת "פרה"

פרשת פרה (במדבר י"ט א' – כ"ב) נקראת בשבת, שלאחר פורים. פסוקים אלה עוסקים בפרה האדומה, אשר שמשה בתהליך הטהרה הרוחני בזמן בית המקדש. נושא זה קשור לזמן זה של השנה, משום קרבתו לחג הפסח. בימי המקדש היה חייב כל יהודי לעשות ככל יכולתו על מנת לשמור על טהרתו, על מנת שיוכל לקחת חלק בקרבן החג.

פוסקים רבים סוברים, שגם קריאת פרשה זו היא מצווה מן התורה.

4. שבת "החודש"

הפרשה הרביעית נקראת בשבת, הקודמת לראש חודש ניסן. בשבת זו אנו קוראים הפטרה מיוחדת מתוך ספר שמות (י"ב, א' – כ'). פסוקי הפרשה עוסקים במצוות קידוש ראשי החודשים, כשניסן הוא הראשון בחדשי השנה. אגב, זוהי המצווה הראשונה מתרי"ג המצוות, אשר נתנה לעם היהודי, בעודו במצרים!

מתוך כך, שעם ישראל מכריז על ראשיתו של חודש, הוא זוכה ביכולת ובאחריות לקדש את החיים ואת הזמן החולף.

18/2/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) אנינוש, 20/2/2013 15:19

תגובה

פשששששש איזה ידע

(1) עידו, 4/3/2008 22:39

תיקון קטן

בשבת "החודש" הקריאה בספר שמות היא ה"מפטיר" ולא ההפטרה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub