לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אילו יכלה המצה לדבר, מה היינו שומעים?

אילו יכלה המצה לדבר, מה היינו שומעים?

אני חושב שאם המצה יכולה היתה לדבר, ככה בערך היא היתה נשמעת...

מאת

באמצע ההכנות לסדר המשפחתי שלנו בפסח שעבר, אמר לי דניאל, נכדי היקר בן הארבע, שהוא "יהיה מאוד בשקט כשיאכל את המצה בליל הסדר". כשלא הגבתי בהתפעלות לשמע הברקתו החשובה, הוא לא הניח לנושא ושאל, "אתה לא רוצה לדעת למה אני אהיה בשקט כשאוכל את המצה?"

אני, שעסקתי בעניינים כבדי משקל כמו בחירת היינות המתאימים לסדר, פלטתי כבדרך אגב, "כן, למה?"

בחיוך של חוכמה, שרק ילדים שעדיין אינם מודעים למגבלותיהם יכולים להעלות, הוא אמר לי, "כי אני רוצה לשמוע את המצה."

"זה נהדר!" צחקתי, בהנאה סבאית אופיינית. חשבתי שב'לשמוע את המצה' הוא התכוון לקולות המעיכה, ההתפוררות והגריסה, שרק מצה אפויה היטב ופריכה של פסח יכולה להפיק כשלועסים אותה. אולי הוא באמת התכוון לזה. אבל מאז שקלתי את הנושא מחדש.

המצה רגילה להקשיב למה שיש לנו לומר לה. רוב ההגדה של פסח נאמרת כשהמצה מגולה, ומשמשת מאזין פסיבי ודומם לעלילת שעבוד ושחרור, אכזריות וגאולה, אנדרלמוסיה ותכלית. המצה שומעת את מילותינו ומקשיבה לסיפור שלנו. אבל, חשבתי כעת, כמה מעניין היה אילו, כפי שניסח זאת דניאל, היינו "שומעים את המצה". אני חושב ששיחה כזאת הייתה נשמעת בערך ככה:

כל אימפריה הייתה בטוחה שהיא נצחית ובלתי מנוצחת, אבל אני ראיתי את כולן נופלות.

"בשבילי הסדר הזה הוא סדר מספר 3321 (יציאת מצרים התרחשה בשנת 2448 לבריאה). נולדתי במצרים, נסעתי דרך מדבר סיני, והכיתי שורש בארץ ישראל. הייתי בבית המקדש בירושלים, בארמונו של דוד המלך, בבקתת הרועים בגולן ובבית הסוחר ביפו העתיקה. ראיתי את גניה התלויים של בבל, את האקרופוליס באתונה ואת הפורום ברומא. הייתי בהרי האטלס במרוקו, באלפים השוויצריים, בערבות קטלוניה, בכרמי פרובנס ושמפיין, וראיתי בתפארתה של ביזנטיון הקדומה. ראיתי את וורשה, וילנה, קייב, קראקוב, מוסקבה, ברלין, פריז, קובה, שנחאי ובומבי. ישבתי על שולחנות סדר המכוסים מפה צחורה ועמוסים כלי חרסינה משובחים וכלי כסף מעוטרים. הסתתרתי גם במרתפים אפלים בסיביליה וברצלונה, גורשתי מלונדון ואוקספורד, ועל לא עוול בכפי או בכף האופים אותי - רקחו עלילות דם מרושעות על אפייתי. הייתי גם באושוויץ וברגן-בלזן, בירושלים הנצורה ובצפת, במחנות עבודה בסיביר ואני עדיין מסתתרת בדמשק ובטהרן. אז אפשר לומר שהסתובבתי קצת בימי חיי, ואולי אפילו למדתי משהו בכל השנים האלה.

"עקבתי אחר עלייתן ונפילתן של תרבויות ואימפריות. הייתי עדה לשינויים בסדר העולמי ובערכים חברתיים. כל אימפריה הייתה בטוחה שהיא נצחית ובלתי מנוצחת. כל פילוסופיה, כל השקפת עולם חדשה, העידה על עצמה שהיא התרופה היחידה לתחלואי העולם. אריסטו ואוגוסטינוס, אקווינס ולוק, מרכס וניטשה, קירקגור וראסל, כולם הציעו ודרשו. מונרכיה ופיאודליזם, פאשיזם וקומוניזם, כולם צמחו כדי לבנות את החברה ולשפר את חיי האנושות. סיבתיות ורנסנס, הומניזם וסוציאליזם, אימפריאליזם ולאומניות, פונדמנטליזם והשכלה, דיכוי הדת ונהנתנות - כל אחד מהם פרח בתורו. אני, מצה קטנה ודוממת, לא יכולתי להביע דעה על כל המתרחש. אבל ראיתי את כולם חולפים, עוברים וכלים. יחד עם זאת, המאבק לחירות הפרט, למשמעות ולאחריות בחיים, לשלום ולהבנה הדדית, לקדושת הבית והמשפחה - עוד יסתיים בניצחון.

"אני כל כך נהנית לפטפט איתך מעט. אני תמיד מתרגשת כשמישהו מקשיב לי. בתקופות מסוימות חשבו כל מיני אנשים, אפילו מהעם שלי, שאני לא אשאר עוד הרבה זמן בשטח. אבל הם טעו. אני נמצאת עכשיו בניו-יורק ובפריז, בבוגוטה ובסידני, בפרגוואי ואפילו בסנט-פטרבורג (לשעבר לנינגרד). חזרתי הביתה לירושלים ולחברון, לטבריה ולתל-אביב. למעשה, אני נמצאת בכל מקום שבו האנשים מקווים ומייחלים; בכל מקום שבו הם מגלים עניין ונאמנות למורשתם, אוצְרים ערָכים עתיקים, מוקירים חיי משפחה הדוקים ומוקיעים את אלימות השנאה. בכל מקום שבו הם מתרחקים מפיתויי ההנאות הרגעיות והנהנתנות, ובמקומם – בוחרים בדרך המסורת והאמונה. בקיצור, אני כאן בשביל כל מי שרוצה להקשיב לי."

תעביר לי את המצה בבקשה, דניאל. אני אהיה מאוד שקט כשאוכל אותה. גם אני רוצה לשמוע את המצה.

*מובא ברשות מתוך A Guide to Jewish Living (מדריך לחיים יהודיים) מאת הרב ברל ויין.

12/4/2008

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub