רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

רוחניות

לחופש נולד?

ו׳ בניסן ה׳תשע״א ו׳ בניסן ה׳תשע״א 10/04/2011 | מאת שרה יוכבד ריגלר

מסתבר שגם איך להשיג חופש אמיתי צריך ללמוד.

יום לפני יום הולדתי, רבתי עם בעלי, ריב סוער במיוחד. האמת היא, שאנחנו רבים לעתים רחוקות בלבד, הודות לטבעו השקט והסבלני. הוא שלֵו, כשם שאני הפכפכה, ואם אני מהירת חימה, הרי שהוא רך מזג. אך באותו יום, כשגיליתי שהאוברדרפט ההולך וגדל שלנו מונע מאתנו לצאת לארוחה במסעדה לכבוד יום הולדתי, האשמתי אותו בכל בעיותינו הפיננסיות. יריתי לעברו האשמות פוגעניות, שמעולם לא התכוונתי להוציא מפי. איבדתי שליטה על עצמי.

לקח לי כשעה להירגע, לשנות את הקול הפנימי שלי, להבין את הנזק שגרמתי לאיש שאני כל-כך אוהבת. הוא סלח לי מיד. הוא חיבק אותי והתפייסנו אבל, המרחק שיצרתי בינינו בהאשמותיי, עמד בינינו כמו ריח רע. למרות כרטיס הברכה מלא האהבה והמתנה שהוא הכין לי במו ידיו, היה זה ערב אומלל.

למחרת, כמו בכל שנה, תכננו לחגוג את יום הולדתי ביציאה לטיול משפחתי, לראות את פרחי הבר. הפעם תכננו לנסוע מרחק של שעה וחצי, אל גבעה בראשון-לציון, בה פרח אירוס הארגמן בכל הדרו. כפינוק מיוחד ליום-הולדתי, ביקשתי מבעלי ומבתי בת-העשרה, להכין את 'סעודת הפיקניק', כדי שאוכל להקדיש זמן רב יותר לתפילה בכותל המערבי.

הייתי עדיין מדוכדכת בשל התפרצותי בערב הקודם. הרגשתי שאני לכודה במקום שלא רציתי להיות בו ובלי יכולת לצאת ממנו. תהליך התשובה ביהדות, כולל חמישה שלבים, שאחד מהם הוא התחייבות שלא לחזור על החטא. אך איך יכולתי להתחייב שלא לחזור ולהתלהם בצורה כזו, כשהמלים הקשות יוצאות ממני בצורה אינסטינקטיבית, שלא מרצוני, כמעט מעבר לשליטתי?

מעתה והלאה, כל אימת שארצה לתקוף את בעלי, אעביר את הטבעת שאני עונדת מיד ימין ליד שמאל ואז אחזיר אותה ליד ימין.

כשעמדתי לפני הכותל, עלה במוחי רעיון. מעתה והלאה, כל אימת שארצה לתקוף את בעלי, אעביר את הטבעת שאני עונדת מיד ימין ליד שמאל ואז אחזיר אותה ליד ימין. במהלך הזמן שיידרש לי לפעולה זו, אשאל את עצמי את השאלה הבאה: האם מה שאני עומדת להגיד לבעלי ירחיק אותי ממנו או יקרב אותי אליו? מכיוון שלעולם איני רוצה להתרחק מבעלי האהוב, אם התשובה תהיה "ירחיק", אבחר שלא לומר זאת, גם אם הדבר נכון ומוצדק. אני פשוט אבחר בקרבה.

בשמחה ובכוחות מחודשים, עזבתי את הכותל והצטרפתי לבעלי ולילדים, שאספו אותי במכונית ליד רחבת הכותל. התחלנו את דרכנו לכוון ראשון-לציון לראות את הפריחה.

לא אכלתי ארוחת בוקר והייתי רעבה. "איזה אוכל הבאתם", שאלתי אותם.

"אני לא יודע", ענה בעלי. "את ביקשת מבתנו היקרה, שתארוז את הארוחה".

בתי התפלאה. "לקחתי רק כריכי טונה. חשבתי שאבא אמור לארוז את השאר, את הפירות והתפוצ'יפס והעוגיות".

"רגע, אבל אף אחד לא אמר לי כלום על אוכל", אמר בעלי באדישות.

עמדתי לומר: "מה? בוודאי שאמרתי לך. אפילו אמרתי לך איפה התפוצ'יפס. למה אתה לא מקשיב לי אף פעם? עכשיו אנחנו אמורים להסתדר עם חצי ארוחה ובלי כסף מזומן לחטיפים? כולנו נהיה רעבים ועצבניים".

זה מה שרציתי לומר. במקום זאת, העברתי את הטבעת שלי מידי הימנית לידי השמאלית ובחזרה ושאלתי את עצמי: "האם זה ירחיק אותי מבעלי או יקרב אותי אליו". זה ירחיק בינינו, זה היה ברור. אחרי ההאשמות ההדדיות יגיע תורם של רגשות האשמה וההתגוננות. שמרתי על פה חתום.

ואז זה קרה. כשישבתי שם, בשתיקה מרצון, הרגשתי תחושה של התעלות וחופש. יכולתי לעשות זאת! יכולתי לבחור בדרך בה אני רוצה ללכת. הייתי בשליטה. הייתי חופשייה!

הפכתי להיות בת חורין.

מהו חופש?

בפסח, חייב כל יהודי לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. זהו אתגר קשה גם לבעלי הדמיון שבינינו. עבודת פרך, לבנים כבדות, הצלפת השוט של השומרים המצרים, ההשפלה והעינוי שבעבדות – כל אלה כל כך רחוקים מאיתנו כיום ותחושת העבדות הממשית חומקת מאיתנו.

כיצד, אם כן, נוכל לחוות באופן אישי את השחרור מעבדות?

אם נבחן בשימת לב את תיאור יציאת מצרים בתורה, נראה שהעבדות לפרעה מתוארת בצמוד לעבודת ה'. הנה דוגמא אחת מני רבות: "ויאמר ה' אל משה: בוא אל פרעה ודברת אליו: 'כה אמר ה' א-לוהי העברים: שלח את עמי ויעבדוני'" (שמות ט', א)

ההפך מהעבדות המצרית לא היה 'חופש ללא גבולות' בנוסח שנות השישים. המטרה ונקודת השיא של ספר שמות היא, מתן תורה במעמד הר סיני. א-לוהים מבהיר זאת היטב כבר בפעם הראשונה בה הוא מתגלה בפני משה, בסנה הבוער: "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא-לוהים על ההר הזה" (שמות ג', יב).

הקשר הבסיסי בין החופש לעבודת ה' הוא ברור ומובהק בלוח השנה העברי. מהיום השני של פסח, אנו מתחילים לספור 49 ימים עד לשבועות, החג המציין את מתן תורה בהר סיני. שבועות הוא בעצם נקודת השיא של פסח. החופש המוחלט, לפי התורה, הוא עבודת ה'.

זה די מפתיע. תרי"ג מצוות התורה נתפסות לעתים קרובות כתרי"ג הגבלות. איך הן יכולות להיות מקבילות לחופש?

שני קולות

לפי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, כל מה שבני אדם עושים הוא תגובה לאותו קול פנימי שאנו שומעים בראשנו ללא הרף. קול זה מחקה תכופות את מה שקיבלנו ממשפחתנו ומהחברה הסובבת אותנו. הוא אומר לנו מה לעשות, ואנחנו מצייתים לו בצורה אוטומטית: "האדם הזה העליב אותך. תעליב אותו בחזרה!" "הנהג הזה חתך אותך. תתעצבן!"

זוהי הגדרת העבדות של התורה. העבדות לקול הפנימי שלנו שאינו סובל אי-ציות ושאנו איננו מעלים על דעתנו, שלא לציית לו. למעשה לגביו אנחנו ממש העבדים האידאליים, משום שברוב שעות הערות שלנו, איננו חושבים אפילו לנסות לשנות קול פנימי זה, או לא לציית לו. אנו פשוט זורמים איתו.

בעולם שיצר ההישרדות ועקרון העונג מניעים אותו, התורה נותנת בידינו דרך חיים חלופית, המונעת בידי קדושה וערכים רוחניים. חוקי המוסר של התורה מוטבעים כל כך בתרבות המערבית, שקשה לנו להבין, עד כמה קיצונית החלופה, שהם הציעו לעולם העתיק וממשיכים להציע לנו גם כיום.

ההיסטוריון פול ג'ונסון כתב:

"רוב חוקי המזרח הקדום נוגעים לרכוש, כאשר בני-האדם עצמם נתפסו כסוג של רכוש, אותו ניתן לאמוד. חוקי התורה נוגעים לא-לוהים. בתיאולוגיה של התורה, האדם נוצר בצלם א-לוהים וחייו אינם רק בעלי ערך, אלא הם גם קדושים... לעומת קודים מוסריים אחרים, שהחילו עונש מוות על גנבי רכוש, חוקי התורה אינם מחילים עונש כזה על עבירות רכוש. חיי אדם הם קדושים בהשוואה לחוקי הרכוש....

לעומת זאת, חוקי התורה נוקשים מאוד בענייני אישות. למשל, חוקי אוגרית, שהתגלו בלוחות 'ראס שמרה' מתירים: זנות, ניאוף, בעילת חיות וגילוי עריות בנסיבות מסוימות. החיתים אפשרו סוגים מסוימים של בעילת חיות (אם כי לא גילוי עריות). המצרים לא ראו חשיבות בקרבת דם. בני ישראל, לעומת זאת, אסרו על כל אופני הבעילה הבלתי שגרתיים והייתה להם רשימה של דרגות אסורות של נישואין, שכללו קרובי משפחה". ["ההיסטוריה של היהודים"]

עם קבלת התורה, בני האדם לא היו עוד עבדים ליצר ולתאווה הגופנית. קול אחר, הקול הא-לוהי, אפשר להם צורת פעולה שונה, קדושה יותר. האדם היה חופשי לבחור. הבחירה עצמה היא פעולה של חופש.

את העובדה, שחופש טומן בחובו בחירה, אנו יכולים לראות בבחירות המתקיימות במדינות, שנשלטות בידי דיקטטורים. כל סממני הבחירות החופשיות נמצאים שם, כולל מחיצות נפרדות וקלפיות. אבל אם יש רק מועמד אחד שמתמודד בבחירות, הבחירות אינן "חופשיות". חופש דורש בחירה.

כשא-לוהים העניק לנו את התורה, הוא נתן לנו תרי"ג מצוות. שמרו על השבת או אל תשמרו עליה. אהבו את רעכם כמוכם, או אל תאהבו אותם כך. דברו לשון הרע או אל תדברו. בניגוד לפרעה, א-לוהים סובל מידה רבה של אי-ציות. זוהי הסיבה לכך, שברק אינו מכה כל אדם שעובר על אחת מעשרת הדיברות. עונש מיידי היה מקטין את חופש הבחירה שלנו. היכולת לבחור בחירה מוסרית, היא מתנת א-לוהים. זהו החופש האמיתי היחיד שיש לנו, כבני אדם.

משפט המפתח כאן הוא "בחירה מוסרית". ההחלטה שלכם אם ללכת לקולנוע הערב או לא, אם לאכול גלידת וניל או שוקולד, היא ביטוי של רצון חופשי. כיון שאין בהן יסוד מוסרי, הן אינן אלא העדפות ותו לא.

עצם הבחירה בין התגובה המיידית לבין מה שנכון לעשות, היא אקט של חופש בפני עצמו.

רק בתחום המוסר אתם בעלי בחירה חופשית. כשהקול הפנימי שלכם אומר לכם להיענות ב"עין תחת עין", להגיב לעלבון בדברים ארסיים, יש לכם כוח לשנות אותו. יש לכם את הכוח לשאול את עצמכם: "האם זה באמת מי שאני רוצה להיות?" עצם הבחירה בין התגובה המיידית לבין הציווי הא-לוהי, היא אקט של חופש בפני עצמו.

כל אחד מאיתנו שומע, בכל רגע, את קולו של פרעה או את קולו של א-לוהים. קולו של פרעה פוקד עלינו לעשות את היצרי, האוטומטי, המיידי. "לעשות מה שבא בטבעיות" – אומר למעשה להשתעבד בעבדות האולטימטיבית, כיון שבה אין כוח לבחירה שלנו.

קול הא-ל, מצד שני, מציע חלופה לאינסטינקט. למשל, כשהוא מצווה עלינו לא לנקום (ויקרא יט, יח) א-לוהים אומר לנו בעצם: "האינסטינקט שלכם אומר לכם לפגוע במי שפגע בכם. כשאני מצווה עליכם לנהוג אחרת, אני מציע לכם דרך חלופית".

חופש הבחירה הוא מהות החופש. תשכחו מהצלפות השוטים ומהלבנים הכבדות. כל אחד מאיתנו ממשיך להיות משועבד, כל אימת שהוא פועל בצורה אוטומטית, בהתאם לתכנות אינסטינקטיבי.

כדי לחוש את החופש בחג הפסח, אנו צריכים לשבור את כבלי האינסטינקט, ללמוד להשתחרר ולהחליט מה נעשה או מה נאמר, בהתבסס על מה שאנו רוצים להיות – עבדים של פרעה או משרתי ה'. עבדים של "איך שזורם לי" או משרתים של "לעשות את הדבר הנכון".

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן