לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תובנות מליל הסדר

תובנות מליל הסדר

כמה רעיונות מן ההגדה.

מאת

לא מספיק רק להכין, לערוך את השולחן בעריכה מלבבת עין. 
רבן גמליאל אומר ; כל שלא אמר שלושה דברים אלו לא יצא ידי חובתו. ומהם? פסח מצה ומרור.  
בשלושת המילים הללו מקופל כל התהליך. 
מרור- הסבל וקושי הגלות, המצה- סמל הגאולה והחירות החיפזון בו יצאו סוף סוף ממצרים . 
ומי  המחבר בין הקושי להקלה, לאור הגדול? הוא שפסח על דלתות בתי ישראל, הכה את בכורותיהם ואותנו הציל,  אי אפשר היה לטעות, אי אפשר היה לתלות את היציאה החפוזה בנסיבות חיצוניות, או טבעיות. מישהו גרם לכך שהדברים יקרו סוף סוף. 
אלוקים. 
הלילה הזה הוא המפגש ביננו לבינו. אבל לא רק הלילה הזה, כל חיינו נעים על הציר הזה של תקיעות ושחרור, קושי והקלה, ותמיד תמיד הוא נמצא  שם. ואם אין לי המודעות הזו, אם חסרה לי  הבנה וההכרה, לא דבררתי אותה, לא העלתי אותה על דל שפתי, לא הבנתי את מהותו של חג הפסח, לי כאדם  ולי כאומה. 
אלו שלושת העקרונות, ובהמשך נבחן כיצד הם באים לידי ביטוי בהגדה. 

הכל מוכן, הכל ערוך, כולם יושבים סביב השולחן,  יפים ומחייכים.
אבל בל נשכח את אלו שאין להם, את חסרי היכולת, את חסרי המשפחה, את החיילים הבודדים, אנחנו מזמינים אותם לשולחננו. 
"כל דכפין ייתיי ויכול כל דצריך" דווקא בארמית כדי שההזמנה תהיה ברורה לכולם.( זו היתה השפה המדוברת בתקופה בה התחברה ההגדה) 
הבית פתוח לכולם, וגם אם צפוף קצת, אין דבר  יהיה יותר נחמד מגוון ושמח. 
אבל נזכור גם באותה שעה, שעדיין שמחתנו אינה שלמה, רבים עדיין האיומים ולשנה הבאה נזכה, לשמחה שלמה בירושלים הבנויה. 
הצטופפנו קצת, הוספנו עוד כמה מערכות אכילה וגביעים לאורחים החדשים שהתווספו סביב השולחן, ומוזגים כוס שניה.

וכאן תוהים הילדים; בכל ערב שבת אנחנו עושים קידוש, גם הערב קידשנו, אבל למה שטפנו ידיים ואכלנו ירק טבול במי מלח, אף ארוחה לא מתחילה כך, למה הסדר השתבש? ולמה שוב מוזגים כוס יין, עדיין לא אכלנו שום מאכל שמבקש תוספת של יין, ואיפה החלות היפות זרועות השומשום? מהם הדברים היבשים האלו?  

הא לחמא עניא- כן בן שלי, נכון הכל שונה הלילה, אנחנו גם בני חורין וגם לא, גם גאולים וגם לא, גם חירות וגם מרור, אבל מקווים שבעזרת ה' בשנה הבאה, נהיה משוחררים באמת, מבית ומחוץ, בנפש ובגוף.

הצלחנו לעורר את המשתתפים לשאול, עכשיו הם מצפים לתשובה. 
אז קודם כל נענה בקצרה משפט מסכם שממצה את כל הערב, סביב השולחן ישובים גם ילדים צעירים שלא יצלחו את כל הערב הארוך.

אי אפשר שיפרשו לפני שיקבלו תשובה , אז עבדים היינו לפרעה, ואלוקים  הוציאנו משם  ואנו כאן להודות. קצר וקולע, ואחר כך אפשר להתחיל ולהרחיב.  

רבי יהודה מסב את תשומת ליבנו לשלוש בחינות שהיו לגלות מצרים.: גרות עבדות ועינוי. 
כנגד הגרות, לקו המצרים בדם צפרדע וכינים. 
כנגד העבדות נענשו ערוב דבר שחין. 
וכנגד העינוי נענשו בברד, ארבה, חושך ומכת בכורות. 
אנו מטיפים יין מהכוס בכל פעם, להזכיר כי בכל מכה ומכה התמעטו ונפגעו המצרים עוד ועוד, עשרת המכות כללו בתוכם מכות נוספות וחכמנו מדייקים מתוך פסוקי המקרא על היקף ועומק התהליך החינוכי שעברו המצרים ועם ישראל באותה שנה מופלאה. הן במצרים והן על ים סוף. 
                    
הסיפור הסתיים, הסבל הנורא הגיע אל קיצו. 
ועכשיו, הגיע הזמן להודות למי שעשה לנו כל אלה במהלך גאולת מצרים. 
כמה דרגות של טובות עשה הקדוש ברוך הוא עימנו, אפילו אם רק היינו יוצאים ממצרים ובמענינו לא היו עושים שפטים, כבר היינו מחוייבים בהודיה, 
ואפילו אם בהם היה עושה שפטים ולא היה מציג לעין כל את אפסותם של אלוהיהם, כבר זה היה מחייב אותנו בהודיה, 
ועל אחת כמה וכמה, ששרשרת של ניסים קרו לעם ישראל: הוציאנו ממצרים, והוריד מאיתנו את הדאגה לצרכינו ארבעים שנה במדבר, ונתו לנו את השבת, שאפילו אם היתה רק יום של מנוחה דיינו, ונתן  לנו את התורה, והכניסנו לארץ ישראל ובנה  לנו בה אי של שלמות, גן עדן זוטא, בית מקדש. ועם ישראל, קבל גם הדרכה היאך  להגשים את החזון של חיים מקודשים גם בפעולות הארציות.
וואו, איזה סל של מתנות.

31/3/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub