לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מכת בכורות – ע

מכת בכורות – ע"פ מדרשי חז"ל

המכה העשירית, מכת בכורות – של מי הילד הזה?

מאת

המאמר הקודם: בין חושך לבכורות.

שמות י"א, ד'-ח'; י"ב, כ"ט-ל"ג

ויאמר משה: כה אמר ה' – כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, ומת כל בכור בארץ מצרים, מבכור פרעה היושב על כיסאו, עד בכור השפחה אשר אחר הרחיים, וכל בכור בהמה. והייתה צעקה גדולה בכל ארץ מצרים, אשר כמוהו לא נהייתה וכמוהו לא תוסיף. ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו למאיש ועד בהמה, למען תדעון אשר יפלה ה' בין מצרים ובין ישראל.

וירדו כל עבדיך אלה אלי, והשתחוו לי לאמור, צא אתה וכל העם אשר ברגליך, ואחרי כן אצא.

ויהי בחצי הלילה, וה' הכה כל בכור בארץ מצרים. מבכור פרעה היושב על כיסאו, עד בכור השבי אשר בבית הבור, וכל בכור בהמה.

ויקם פרעה לילה, הוא וכל עבדיו וכל מצרים, ותהי צעקה גדולה במצרים, כי אין בית אשר אין שם מת.

ויקרא למשה ולאהרן לילה, ויאמר: קומו, צאו מתוך עמי, גם אתם, גם בני ישראל ... גם צאנכם, גם בקרכם ....

ותחזק מצרים למהר לשלחם מן הארץ, כי אמרו – כולנו מתים!

לפני שמשה יוצא מפרעה בפעם האחרונה, מתעוררת בו נבואה נוספת - הנבואה על מכת בכורות.

דע לך פרעה, שהמכה הבאה תהיה כואבת הרבה יותר מכל קודמותיה, כי היא תפגע בבני האדם ובבהמות. כל בכורי מצרים ימותו, ולא משנה אם יהיו בניהם של אנשים חשובים, או בני העבדים והשפחות – רק בני ישראל יינצלו ממנה. המכה תתחיל בערך בחצות הלילה, והיא תהיה כל כך קשה עד שתתחננו שנצא ממצרים, וזה בדיוק מה שנעשה בסופו של דבר.

שואל המדרש – מה זאת אומרת כחצות הלילה (בערך בחצות?), מה, הקב"ה לא יכול לדייק? ועונה – הקב"ה ודאי יכול לדייק, וזה בדיוק מה שהוא אמר למשה – בחצות הלילה בדיוק. אבל משה חשש שהאסטרולוגים של פרעה יטעו בחישובי חצות הלילה, ויגידו אחר כך שהאלוקים לא יכול לכוון את השעה בדיוק, ולכן שינה את המלים.

אבל, הקב"ה לא היה מרוצה מהשינוי הזה, שיש בו מידה מסוימת של חוסר אמונה – שהרי בדיוק כמו שהקב"ה יכול לדייק את השעון שלו, הוא יכול בהחלט לכוון גם את כל שעוניהם של חרטומי מצרים.

בכורות מצרים שומעים על דבר הנבואה ונכנסים ללחץ – הם באים אל אבותיהם ודורשים להיענות לאולטימאטום של משה. אבל האבות, ליבם מוקשה והם מסרבים ואומרים: "גם אם כולנו נמות, לא ניתן להם לצאת ממצרים!". הבכורות מארגנים משלחת לפרעה ומתחננים – תן לעם ישראל לצאת מכאן, ואל תשכח בבקשה שגם אתה עצמך בכור. בתשובה, פרעה נותן הוראה לכרות את רגליהם של הבכורות. כך פורצת במצרים מלחמת אזרחים עקובה מדם, כשהבכורות רוצחים בחרב את אבותיהם.

המצרים מתכוננים לקראת המכה הממשמשת ובאה. חלקם מסתירים את ילדיהם בבתי העבריים, חלקם משכיבים אותם במיטה אחת עם ילדי ישראל. ואפילו מחליפים ממש בין הילדים. הם מנסים להסתיר את בניהם בבתי העבודה הזרה שלהם, וחלקם זוממים כל מיני תוכניות איך להרוג ולהשמיד כבר את בני ישראל.

ואחר כך, הם הולכים לישון. פרעה ישן, רוב המצרים ישנים...

בחצי הלילה

והנה, בדיוק בחצי הלילה, מתים לפתע כל בכורות מצרים (חוץ מפרעה, שעוד נשאר מה להראות לו) – בנו בכורו של פרעה, בכורותיהם של השרים, בכורות העבדים והשפחות, בכורי הכלואים בבתי האסורים – כולם, בלי יוצא מן הכלל.

הראשון שמת הוא בנו של פרעה, יורש העצר המלכותי. פרעה מתעצבן ומכלה את זעמו ביועצים שנתנו לו עצות רעות כיצד לטפל ב"בעיה הישראלית" – ושמותיהם מתווספים לרשימת הנספים באסון.

אי אפשר לתלות את המכה באלוהי הצאן, שהרי גם בניהם מתו. אי אפשר לתלות אותה באלוהיהם של שבויי המלחמה – שהרי גם בניהם מתו. וזעקה גדולה ומרה עולה מכל בית ובית.

מנהג היה במצרים, שכאשר נולד בכור, היו הוריו מפסלים דמות של דיוקנו – העשירים בזהב ובכסף, והעניים באבן, חרס או עץ. והנה, בזמן מכת הבכורות, גם הפסלונים ניתכו, התפוררו או נרקבו.

למרבה הפלא והבושה, מתו אנשים רבים שאיש לא ידע כלל שהם בכורים. מדוע? משום שהמצרים היו פרוצים מאוד בחייהם האישיים, וילדים רבים היו בכורים לאב זה או אחר מאותה אם. כך התגלה קלונם ברבים, האבות גילו שנשותיהם זנו, ושחלק מהבנים שגידלו במסירות, כלל אינם בניהם...

בין המצרים היו כמה שבאמת אהבו את עם ישראל ושמחו בגאולתם, אלה לא נשארו בבתיהם, אלא הלכו לחגוג את "ליל הסדר" הראשון עם בני ישראל – מצרים אלה זכו להינצל מן המכה, ולצאת ממצרים עם בני ישראל. כל אלה שנשארו בבתיהם, לא רצו שבני ישראל ייגאלו, ולכן נענשו כולם – בלי הבדלי דת, גזע, מעמד ומין.

עד כאן!

עד כאן! זהו! את זה כבר פרעה לא היה מסוגל לסבול. הוא שכל את בנו, ויותר מכך, גם הוא עצמו עלול למות – וזה כבר יותר מידי!

פרעה לא מספיק ללבוש בגדי שרד, הוא יוצא כשזקנו לא מסודר ושערותיו עדיין פרועות משנת הלילה הקצרה, ומתחיל לחפש את משה. הוא הולך ברחובות ומייבב. הוא צועק ובוכה ומחפש את משה. אבל, משה לא נמצא בשום מקום. המלך המבוזה ניגש אל נערים עבריים ששואלים אותו "מה אתה מחפש". ופרעה עונה "את משה אהובי אני מחפש", ואלה צוחקים עליו ומראים לו את "הדרך" בין הסמטאות הצרות. אולם, בסוף הדרך עומדים נערים אחרים ששולחים אותו לטיול בכיוון השני בדיוק. פרעה מסתובב ברחבי מצרים, מהארמון לחומות, מהחומות לגושן, ומגושן למצרים, ומחפש את משה – וכל הזמן הוא צורח "אני מתחרט! תצאו כולכם! קחו את כל המשפחה שלכם, קחו את הצאן והבקר, קחו הכול, רק אל תחסלו אותנו!"

וגם המצרים, מתחננים ודוחקים את בני ישראל – "מהר, צאו ממצריים לפני שכולנו נמות. מהר, תסתלקו!"

בסופו של דבר פרעה מוצא את משה ומשתחווה בפניו בתחנונים שימהר לצאת ממצרים. משה דורש ממנו להצהיר על השחרור בקול רם, כדי שגם המצרים ישמעו כל מלה ומלה. וכך, לאחר שנה שלמה של מכות שבאו בזו אחר זו - מכות ששינו את סדרי הטבע, מכות שהגיעו מהמים, מהעפר ומהאוויר, מכות של בעלי חיים, של מגפות, ושל תופעות טבע חריגות, מכות שפגעו והרסו כל רובד קיום במצרים, דומם, צומח, חי ומדבר – בני ישראל יוצאים סוף כל סוף ממצרים אל המדבר.

תם ולא נשלם

סיפור יציאת מצרים ממשיך והולך ממצרים עד לכנען. הוא מלווה אותנו בקבלת התורה, בחטא העגל ובארבעים שנות נדודים במדבר. וגם שם הוא לא תם, כי סיפור גאולת מצרים הוא סיפורו של עם נצחי. סיפור בעל פרקים רבים, פרקי גלות וכאב, פרקי שבר ושיעבוד כמו גם פרקי פדות וגאולה, פרקי חירות ובנייה.

ובסופו של הסיפור, מבטיחים לנו הנביאים, נזכה לגאולה שלמה וסופית, גאולה כזו שנסיה יאפילו על נסי מצרים.

***

ל"סקרנים בלבד" – שלושה ספרים שבהם מרוכזים כל המדרשים הנ"ל ועוד רבים אחרים:
ילקוט מעם לועז, חומש שמות, פרשות וארא, בא.
אוצר המדרשים, שמות, פרשות וארא, בא.
חומש תורה שלמה, שמות, בא.

*לכל השואלים, כל המאמרים מבוססים על מדרשי חז"ל (לפרטים נוספים קראו את מאמר ההקדמה).

פורסם ב: 9/4/2005


אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.

למאמר זה התפרסמו: 54 תגובות ב-54 דיונים

(54) רבקוש, 27/3/2014 20:26

תודה

ממש עזרתם לי! היתה לי עבודה לפסח.. ואני בטוחה שיהיה לי ציון טוב תודהה!!!

(53) שחר, 31/1/2012 16:24

תודה רבה! :)

תודה רבה! עזרתם לי מאוד בשיעורי הבית! התוכן כאן כל כך נכון שגם המורה לתנ"ך נדהמה מאיפה השגתי את הידע...

(52) אהוד, 20/4/2011 23:58

מדרש ביקורתי

השאלה שלי היא האם יש ואיפה אפשר למצוא במקורותינו מדרש ביקורתי על מכת בכורות. אני יודע שיש בהגדה עצמה ובמדרש ביקורת דומה - מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, וגם בנפול אויבך וגו... האם יש מדרש מוכר דומה על מכת בכורות. חייבים להודות שזוהי מכה נוראה וקשה שאינה מהווה דוגמה לרוח היהדות. תודה אהוד.

(51) אנונימי, 19/2/2011 11:06

תודה

עזרתם לי מאוד מאוד

(50) הדס, 3/11/2010 21:09

אני עד יום זוכרת את פעם הראשונה שתמשתי באתר הזה זה היה מ2005

עכשיו נתי ליקראו איזה שוב אני זוכרת היתי ביכתה ז

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub