לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הוריקנים ותפילות לראש השנה

הוריקנים ותפילות לראש השנה

אפילו ברכות יכולות להפוך לאסונות כאשר הן מגיעות בכמויות מופרזות

מאת

התמונות מיוסטון, תמונות של שטפונות משתוללים המאיימים על חיי אדם והורסים רכוש, חקוקות לעד במוחנו - תזכורת אכזרית לכוחן הבלתי נשלט של כמויות מים אדירות ולהרס הרב שבאפשרותן לזרוע. הנזק הכלכלי הוא אסטרונומי וגרוע הרבה יותר הוא הסבל האנושי והרגשי של הניצולים, שאיבדו הכל, פשוטו כמשמעו - את רכושם, את זכרונותיהם וחלקם אפילו את אהוביהם.

וכעת הוריקן "אירמה" מאיים לגרום לעוד נזק והרס, לאחר שגבה את חייהם של 25 אנשים לפחות.

מעניין שהאסון של הוריקנים "הארווי" ו"אירמה" נובעים מעודף מים.

מים הם חיים. מים הם הברכה שאליה אנו מתחננים כמעט בכל תפילותינו לאלוקים. זוהי מתנה שבלעדיה פשוט לא ניתן לשרוד. משה הכה בסלע ובאורח פלא יצאו ממנו מים. הענקים הרוחניים של עמנו הדגימו את קרבתם הגדולה לאלוקים על-ידי כך שהם זכו לתשובה חיובית של האל להפצרותיהם להמטרת גשמים נחוצים ביותר. ועדיין, אותה ברכה של מים חיים יכולה להפוך לקללה ולגרום למוות.

 

כיצד אפשרי הדבר?

כיוון שאפילו ברכות יכולות להפוך לאסונות כאשר הן מגיעות בכמויות מופרזות. הוריקנים, שטפונות, סופות ומבול ממחישים כולם את הסכנה של "יותר מדי" - ההכרה הטרגית שלא משנה כמה חיוני דבר מסוים לאושרנו ואפילו להישרדותנו, בכמות מופרזת הדבר עלול להזיק אפילו יותר מאשר בהיעדרו. המפתח להצלחה, כדברי הפתגם, הוא מתינות. אולי עלינו להרחיב על כך ולהוסיף: המפתח לכישלון הוא הפרזה.

מה אנו רוצים יותר מכל דבר אחר? עבור אנשים רבים התשובה היא מילה אחת. סרטו של אוליבר סטון, וול סטריט: הכסף מדבר, מתאר מה מניע את אותם אנשים שמוכנים להרוס את חבריהם ובני משפחותיהם במרדף אחר עושר בלתי מוגבל. בפגישה בין ג'ייק הצעיר (שיה לה-באף) לבין ברטון ג'יימס המגלומן (ג'וש ברולין), שואל ג'ייק את ברטון, שכבר הביא להתאבדות המתחרה שלו ולהרס חברה נוספת כתוצאה משמועות שווא: "אז מה המספר שלך?"

כשברטון לא מבין, ג'ייק מסביר שלכולם יש מספר עצום שמייצג הצלחה מוחלטת ואת היכולת לפרוש מהמירוץ בידיעה שהוא עכשיו המנצח. "אז מה המספר שלך?" חוזר ג'ייק על השאלה.

ברטון חושב על כך ואחרי כמה רגעי שתיקה משיב במילה אחת: "עוד". התורה מספרת לנו על הרגע המרגש בו אחרי שנים של פרידה, האחים התאומים יעקב ועשו נפגשים לבסוף. בשלב זה של חייהם, דרכיהם כבר נפרדו והובילו אותם למסעות שונים. הערכים שלהם שונים לחלוטין. ההבדל בנקודות המבט הרוחניות שלהם מומחש בחילופי המילים הקצרים ביניהם. כשעשו מסכם את חייו הוא אומר ליעקב, "יש לי רב, אחי". לעומתו, דבריו של יעקב נובעים מנקודת מבט שונה בצורה מהותית: "כי חנני אלוקים וכי יש לי כל". (בראשית, לג', יא').

"רב" או "כל" הם שתי דרכים שונות להסתכל על העולם. "הרבה" יישאר לנצח בלתי מסופק. "רב" אולי סיפק את הצרכים שלו, אולם הוא לעולם לא יכול להשביע את חמדנותו. "רב" רוצה עוד ועוד, עד אין קץ - מבלי להבין שהמגבלות לברכות אלה הן ברכה לכשעצמה. התשוקה לעוד היא האליל של ימינו.

"יותר מדי" מזיק לבריאות הרגשית שלנו באותה מידה כפי שפחות מדי גרוע לבריאות הגופנית שלנו.

יעקב הבין את הסכנה הטמונה בהפרזה. מה שאלוקים העניק ליעקב היה כמות הברכות הנחוצה לו. מסיבה זו הוא יכול היה לומר, "יש לי כל". המלך שלמה, החכם באדם, כתב, "רֵאשׁ וָעֹשֶׁר, אַל-תִּתֶּן-לִי" (משלי, ל', ח'). קיצוניות היא הרסנית לכל כיוון. העניים המרודים סובלים מפאת החוסר, העשירים כקורח נגועים במחלת החמדנות. "יותר מדי" מזיק לבריאות הרגשית שלנו באותה מידה כפי שפחות מדי גרוע לבריאות הגופנית שלנו.

קורט וונגוט והסופר ג'וזף הלר ביקרו פעם במסיבה שערך מיליונר שהיה מנהל של קרן גידור. וונגוט ציין שהמארח העשיר הרוויח ביום אחד יותר כסף ממה שהרוויח הלר בכל חייו בעקבות ספרו המפורסם מלכוד 22.

הלר השיב, "נכון, אבל לי יש משהו שלא יהיה לו לעולם - מספיק".

תפילותינו צריכות לאמץ תובנה מופלאה זו. אנו חיים בעידן שבורך בשפע חומרי עצום. זהו משהו שדורות קודמים השתוקקו להנחיל לילדיהם. אולם לעיתים קרובות איננו לוקחים בחשבון את שדה המוקשים הפוטנציאלי האורב לצעירים שלנו אם לא נלמד אותם למצוא את האיזון בין מזלם הטוב לבין תחושה של משמעת עצמית ואחריות.

במסע החיפוש האישי שלנו אחר העושר עלינו לוודא שאיננו מאפשרים לו להפוך למסע של אובדן - אובדן המוסריות שלנו, הכבוד האישי שלנו וקדושתם של הערכים שלנו - במחיר של אפסים נוספים בחשבונות הבנק שלנו.

שפע ברכות, בדיוק כמו גשם, הוא דבר טוב - אלא אם כן, בדומה להוריקן, הן מגיעות בכמות שעוברת את יכולותנו להכיל ומציפות אותנו בעוצמתן.

הבה נקווה שתפילותינו לשנה החדשה תיענינה במתינות כך שכשיהיה לנו מספיק, נוכל להכיר תודה לאלוקים, כפי שעשה יעקב, על כך ש"יש לנו כל".

14/9/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub