לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תשובה – ניקוי יבש לנשמה

תשובה – ניקוי יבש לנשמה

עשית משהו רע? כולנו עשינו. הנה המתכון לתיקון הטעויות, אחת ולתמיד.

מאת

אנשים רבים מבינים לא נכון את המושג "חטא". הם טועים לחשוב שמי שחוטא הוא "אדם רע", כשלמעשה, המילה "חטא" כלל לא קשורה למעשים רעים. המילה "חטא" מופיעה בתנ"ך בהקשר של מקלע שמחטיא את המטרה. אין משהו ממש רע במקלע! ה"חטא" הוא החטאה, טעות הנגרמת עקב חוסר מיקוד, חוסר ריכוז או מיומנות מוגבלת.

את אותו עיקרון ניתן ליישם גם לגבי עצמנו. כאשר אנו נוקטים בהתנהגות הרסנית או בלתי-אחראית, אנחנו למעשה מפספסים את המטרה.

לכל אחד מאתנו יש נשמה, חלק אלוקי ממעל, המבדיל בינינו לבין שאר הברואים. כאשר אנחנו עושים דבר אסור, אנו פשוט מחטיאים את המטרה לשמה נוצרנו. דבר זה קורה משום שה"קול" של הנשמה, הופך באופן זמני לזניח ולא משמעותי, למול "הצעקות" של גופינו הגשמי. בלבול זה מכונה בפינו "היצר הרע", שגורם לנו להאמין כי גם אנחנו בהכרח רעים. אך עלינו לזכור, כי תמצית האישיות שלנו תמיד נשארת טהורה וכל מה שנדרש מאתנו, זה רק לערוך מיקוד מחודש, כך שנחזור לקלוע אל המטרה, ולא נחטיא!

כל מה שנדרש מאתנו, זה רק לערוך מיקוד מחודש, כך שנחזור לקלוע אל המטרה, ולא נחטיא!

זהו רעיון התשובה. משמעותה המילולית של התשובה גזורה מהמילה "לשוב", לחזור. כאשר אנחנו "עושים תשובה", אנחנו בודקים את דרכינו, מזהים את התחומים בהם קצת איבדנו שליטה, ו"שבים" למצב המקורי של טוהר רוחני. בתהליך זה אנחנו למעשה גם "שבים" לקשר שהיה לנו עם הקב"ה לפני החטא.

תהליך התשובה כולל ארבעה שלבים:

שלב א' – חרטה – להכיר במידת הנזק ולחוש חרטה אמיתית על כך.

שלב ב' – עזיבת החטא – להפסיק מייד את ההתנהגות המזיקה.

שלב ג' – וידוי – לבטא במילים את הטעות, ולבקש סליחה.

שלב ד' – קבלה לעתיד – להתחייב ברצינות שלא לחזור על טעות החטא בעתיד.

כעת, בואו ונביט לעומקו של כל אחד מהשלבים הללו.

שלב א' – חרטה

לפעמים אנחנו מנסים להצדיק את מעשינו בעזרת מגוון של תירוצים:

"כולם עושים את זה".

"לפחות אני לא כמו אנשים מסוימים שרוצחים וגונבים!"

"מי אתה בכלל שתגיד לי מה מותר ומה אסור?!"

אי אפשר להגיע לחרטה אמיתית, אם לא מצליחים להבחין בוודאות בין טוב לרע. הטבע האנושי תמיד יגרום לנו לנסות ולהצדיק את מעשינו, כשהשינויים התמידיים בערכי המוסר של החברה, אף יתמכו בניסיוננו זה.

למשל, דמיינו שגדלתם בבית שדיברו בו הרבה דברי רכילות. אם לא תכירו את הרעיון היהודי של "לשון הרע", ולא תהיו מודעים לאופייה ההרסני של הרכילות, יתכן שלעולם לא תראו בכך דבר שלילי!

כיצד עלינו להרגיש ברגע בו זיהינו את הטעות שלנו? האם עלינו לחוש אשמים, חסרי-ערך או רעים? בהחלט לא! רגש ה"אשמה" הוא רגש שלילי המשדר "אני בן אדם רע". בניגוד לכך, ה"חרטה" היא תובנה הגורסת שמהות אישיותי נשארת חיובית, אלא שבסך הכל לא הצלחתי למלא את הפוטנציאל האמיתי שלי. או כפי שניתן לומר במונחים עליהם דיברנו בתחילת המאמר, החטאנו את המטרה (חטאנו) ועלינו לשוב (לחזור בתשובה) למצבנו המקורי של טוהר רוחני.

הרגשת החרטה היא סימן חיובי לכך שחזרנו לתקשר עם החלק האלוקי בתוכנו. המצפון שלנו לא ייתן לנו לנוח עד שלא נתקן את הטעויות שלנו.

הרגשת החרטה היא סימן חיובי לכך שחזרנו לתקשר עם החלק האלוקי בתוכנו. המצפון שלנו לא ייתן לנו לנוח עד שלא נתקן את הטעויות שלנו.

הצעד הראשון בתהליך התשובה חיוני ביותר, משום שאם האדם לא יחוש חרטה, רוב הסיכויים שהוא ימשיך בדרכיו השגויות.

שלב ב' – עזיבת החטא

בעולם התלמוד קיים הביטוי "טובל ושרץ בידו". הכוונה בביטוי זה היא לאדם הבא להיטהר וממשיך להחזיק בידו את גורם הטומאה, ובלשון הגמרא:

אדם שיש בידו עבירה, ומתוודה, ואינו חוזר בה [אינו מתחייב שלא לחזור עליה בעתיד], למה הוא דומה? לאדם שתופס שרץ טמא בידו, שאפילו טובל בכל מימות שבעולם [שאפילו אם יטבול בכל המקוואות שבעולם], לא עלתה [הועילה] לו טבילה. זרקו [אך אם זרק את השרץ המטמא] מידו, כיוון שטבל בארבעים סאה [גודלו המינימלי של מקווה טהרה], מיד עלתה לו טבילה". (מסכת תענית דף ט"ז ע"א).

האם תוכלו לדמיין בקשת סליחה ממישהו, בעוד אתם עדיין ממשיכים לחטוא? מבלי להפסיק את המעשה השגוי, גם אם נכה-על-חטא ללא סוף, לא תהיה בכך כל תועלת.

שלב ג' – וידוי ובקשת סליחה

כשאנו מודים בטעויות שלנו, נדרשת מאתנו הודאה מילולית. במחזור תפילות יום הכיפורים של הוצאת ארט-סקרול, יש הסבר יפה לעובדה שאמירת הוידוי היא למעשה הפעולה המשמעותית ביותר בתהליך התשובה:

"האדם הוא יצור אינטליגנטי, יצירתי וחושב, ולכן רָצות בראשו מחשבות שונות ומשונות באופן בלתי פוסק. אפילו מחשבות מעודנות של חרטה ושיפור-עצמי אינן זרות לו, אך הן אינן מחזיקות מעמד בראשו למשך זמן רב. בכדי שהמחשבות שלו יאריכו חיים, על האדם להמיר אותן למילים, משום שתהליך החשיבה מגיע לשיאו כאשר הרעיונות מקבלים ביטוי והבהרה.

זה לא כל כך קל כפי שזה נשמע. בדרך כלל קשה מאד לאנשים להודות במפורש שהם עשו מעשה שגוי. אנחנו נוהגים להמציא תירוצים עבור עצמינו. אנחנו מסרבים להודות באמת, ומעבירים את האשמה למישהו או משהו אחר. אנו מכחישים את המובן מאליו, ומצטיינים במתן הסברים הגיוניים. אך אדם שמצליח בכוח רב להוציא מעצמו את האמת המכאיבה: 'חטאתי', ביצע בכך מעשה גדול ומשמעותי."

התורה דורשת מאתנו להיות מלאי ענוה וחרטה בזמן שאנחנו מבקשים סליחה. עמדה זו חיונית בכדי לאפשר ל"קורבן" שנפגע מאתנו להחלים.

התורה דורשת מאתנו להיות מלאי ענוה וחרטה בזמן שאנחנו מבקשים סליחה. עמדה זו חיונית בכדי לאפשר ל"קורבן" שנפגע מאתנו להחלים. האם קרה לכם שמישהו התנצל בפניכם אך ידעתם שההתנצלות לא הגיעה מהלב? זה לא מספיק רק למלמל את המילה "סליחה".

אפילו בתי המשפט מאמצים כעת את העקרון הזה; ישנם שופטים הדורשים מהעבריינים להביע חרטה אמיתית ולהתנצל באופן רשמי בפני הקורבנות שלהם, כתנאי לכך שבית המשפט ישקול לקצר את גזר דינם.

שלב ד' – קבלה לעתיד שלא לחזור שוב על הטעות

ביום הכיפורים אנחנו מתפללים שתי תפילות ("אשמנו" ו"על חטא") שמכילות רשימה מפורטת של חטאים. למעשה, כשעוברים על הרשימות הללו, מגלים שהחטאים שהן מזכירות מכסים את כל תחומי החיים האפשריים! הדבר מעורר את השאלה: האם ע"י התפילות הללו, אנחנו בעצם מתחייבים שלא לחטוא שוב בעתיד? האם הדבר מציאותי?

דמיינו לעצמכם ילד קטן שעושה את צעדיו הראשונים מול הוריו הגאים. הוא קם על רגליו, מתקדם כמה צעדים, ונופל היישר על פניו. ההורים שלו מוחאים לו כפיים בשמחה ובהתרגשות. אך אם ננתח את האירוע הזה, האם לא מן ראוי שההורים יהיו מאוכזבים? הרי הילד שלהם נפל, ולא הצליח ללכת כמו שצריך!

התשובה מובנת מאליה. ההורים לא שופטים את הילד בהתבסס על הליכתו או נפילתו, אלא על עצם העובדה שהילד העיז לקחת כמה צעדים בכיוון הנכון.

אנחנו לא מתחרים באף אחד חוץ מבעצמנו ומה שאכפת לקב"ה, הוא האם אנחנו משקיעים מאמץ אמיתי בהתקדמות בכיוון הנכון.

כך גם הקב"ה. אנחנו לא מתחרים באף אחד חוץ מבעצמנו ומה שאכפת לקב"ה הוא האם אנחנו משקיעים מאמץ אמיתי בהתקדמות בכיוון הנכון. הקב"ה לא מבקש מאתנו להשתנות בתחום שאנו עדיין לא מסוגלים להשתנות בו. אנחנו מצווים להיות בני אדם, לא מלאכים. הכוונה היא שנתחייב ברצינות גמורה לשנות את דרכינו, ולהתקדם בקצב הנכון ובזמן הנכון.

אין צורך שיהיו לאדם את כל התשובות כאן ועכשיו. המפתח לתשובה הוא ההתחייבות להשתנות. היה ערני לסיטואציות בהן אתה נוטה למעוד, ושמור מרחק בטוח מהן. התורה מבטיחה לנו שאם נהיה חזקים בהחלטותינו, הקב"ה גם יסייע לנו. אין דבר העומד בפני הרצון. וכפי שהגמרא אומרת (במסכת מכות, דף י' ע"ב): "בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכים אותו".

25/8/2007

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 20 תגובות ב-20 דיונים

(20) אופאל, 16/9/2015 00:40

תהליך התשובה

כול הכבוד על המאמר לי היה מאוד מאוד קשה לקרוא את זה כי ניזכרתי בכול מה שקרה בעבר אבל בכול מיקרה המאמר חזק ביותר יישר כוח

(19) מלכה, 14/10/2014 11:43

תגובה למאמר

תודה על ההבהרה למושג "חטא". החזרה למקור. לנשמה השואפת לשלווה.לצניעות ולאהבה- זוהי התשובה לתחושות החטאת המטרה. המאמר האיר עיניי. אני משתוקקת לחזור למטרה- לנשמה הפנימית. תודה

(18) ואוו, 23/8/2012 22:31

קראתי את זה ומה שיש לי להגיד זה :

אני חטאתי עשיתי את כול השלבים !! ועכשיו שקראתי את מה שרשמתה הבנתי שטעיתי במשהו ! לקחתי על עצמי משהו שאפילו בנאדם מבוגר לא יקח על עצמו ! כמו שרשמתה אנחנו לא מלאכים ! אבל אנחנו צריכים לתקן תטעויות שלנו ! תודה רבה אני מרגישה עכשיו ממש ממש הקלה אחרי ששיניתי את הקבלה לעתיד ♥ כי זה תמיד רדף אותי ! ><

(17) יעלי, 1/8/2011 11:12

ממש יפה

כל הכבוד לכם המשיכו כך ממש נהניתי

(16) השם הוא האלוקים, 21/4/2011 18:43

השם הוא האלוקים!!

כל זמן אכלתי את עצמי ברגשות אשמה וחשבתי שזה העונש שהגיע לי על מה שעשתי ושני אדם רע אבל רק כעת אני מבינה שזו רק עצתו של היצר בכדי ליאש את האדם ולמנוע ממנו לחזור בתשובה שלמה

הצג את כל התגובות
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub