לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אוף! זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו!

אוף! זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו!

את המציאות אנחנו לא תמיד יכולים לשנות, אבל את היחס שלנו למציאות אנחנו יכולים לשנות ברגע אחד.

מאת

אני רוצה לשתף אתכם בתמונה מההווי המשפחתי שלי.

אני נכנסת הביתה, חוזרת מקניות וסידורים. הבית הפוך, הכלים בכיור. הכביסה עדיין מחכה מבוישת שייתלו אותה. אני בוחרת להתעלם מהכל ולהתייחס לתינוק שזקוק כרגע להנקה. אנשים יותר חשובים מחפצים ודוממים. זה הכלל שקבעתי לי כדי לדעת מה לעשות קודם. אני עולה לחדרי עם התינוק. בעוד אני מנסה לשבת בשקט להניק, 2 הבנים (בני שש וחצי וחמש) פוצחים במריבה סוערת ומיד נכנסים בסערה לחדרי וקופצים עלי: "הוא הרביץ לי", "הוא התחיל", "לא עשיתי לו כלום!", ואיך לא, הקלאסיקה :"אמא תגידי לו!" בין הצעקות שלהם נשמע צליל חזק של ניפוץ זכוכית, למטה. כנראה אחת הבנות תפסה יוזמה לשטוף כלים... אני מקווה שזו לא בת השנתיים! אני מדמיינת לעצמי את כל הבלגאן שמחכה לי ואני אומרת לעצמי: "אוף! זה בדיוק מה שאני צריכה
עכשיו! "

האמת, שזה נכון!

הבורא אכן נותן לנו במדויק את מה שאנחנו צריכים עכשיו.

אוקיי, לא תמיד אני מבינה למה, בטח לא באותו רגע, אבל כן, אני חיה במודעות שהברכה הנאמרת בברכות השחר, "ברוך אתה...שעשה לי כל צרכי", היא אמיתית לגמרי, וכנראה כל מה שאני עוברת הוא בדיוק מה שאני צריכה לעבור.

תודה

עד שייצא האינדקס המלא של הייסורים (הקטנים והגדולים) ומשמעותם, אני נוקטת בשיטה הבאה.

קודם כל אומרת תודה. לפעמים אני ממש צריכה לחפור טוב כדי למצוא על מה אבל תמיד יש. למשל כשהילדים כמעט מוציאים אותי מדעתי, אני אומרת תודה שיש לי ילדים.

לפעמים אני אומרת תודה, ומספרת לבורא, שאין לי מושג למה הדבר הזה קרה לי, רק שאם זה קרה, סימן שזה טוב בשבילי, אז תודה!

לאמירת התודה יש כוח עצום.

כשאני אומרת תודה, אני קולטת מיד שיש למי לומר את התודה. יש מישהו שאחראי פה על כל העניינים, כך שאני בידיים טובות. אמירת תודה מעבירה הילוך במוח מקיטור, טענות וביקורת לחשיבה חיובית. הפנס הזה שנקרא "תודה" מאפשר לראות את הצדדים הטובים.

הורים ורצון

דבר נוסף שאני עושה זה משהו שלמדתי מהבן שלי, אבינועם. הוא החמישי, והוא מומחה בלבקש ממני דברים. מעניין שהוא לא מתייאש מלבקש. גם אם אגיד "לא" כמה פעמים, הוא ממשיך.

הטיעון הכי משכנע שהוא שטח בפני היה: " אני הבן שלך! אמא בבקשה! אני הבן שלך!"

והטיעון הכי משכנע שהוא שטח בפני היה: " אני הבן שלך! אמא בבקשה! אני הבן שלך!"

אז גם אני מזכירה לא-לוהים: " אני הבת שלך. בבקשה! תקשיב לי, בבקשה, תיתן לי...."

לפעמים התשובה היא: "לא", אבל אינני מתייאשת מלבקש, כי הוא הרי אבא שלי... ואם יש מצבים שליליים שאין לי שום אפשרות לשנות. זה מרגיז, זה מעצבן, מה אפשר לעשות?

גם לזה יש פטנט שלמדתי ממרים אדאהן. אספר לכם כיצד יישמתי אותו.

שבת השבע ברכות של אחותי התקיימה לפני מספר שנים בבת ים. הימים ימי סוף אב, או בלעז: חום יולי-אוגוסט. בת ים אינה רק חמה אלא לוהטת ומעלה אדים, כמו חמאם תורכי. באנו לשמח את החתן והכלה. אלא מה, משפחה גדולה בלי עין הרע יש משני הצדדים, ומקום לארח את כולם אולתר בצורה הבאה. כל הגברים ישנו עם הבנים הגדולים בדירה של החתן (עם המזגן) בקומה השלישית. לנשים אולתרה דירה ריקה בקומה השניה, ממש מעל לכביש הראשי. תנאי השינה היו גרועים למדי: ישנו על מזרנים ושקי שינה, ערימת נשים וילדים, עם מאוורר אחד מסכן. הגרוע מכל היו המכוניות שעברו כל הלילה על הכביש עם מערכות קוליות המשמיעות מוזיקה מחרישת אוזניים.

בתוך הדירה פטפטו ביניהן כמה גיסות, כי לא יכלו לישון. אני (רגישה שכמוני) השתגעתי מהרעש.

לא הצלחתי לישון, והתעצבנתי על הגיסות הפטפטניות, שעושות לנו רעש מבפנים, כאילו לא מספיק הרעש מבחוץ... ניסיתי מדי פעם לסנן "שששששששששש" שלא עזר, כמובן. הרחש לחש נמשך וטרד את מנוחתי כמו להקת דבורים. כמה שעות התנהלה במוחי מערכת קיטורים משומנת להפליא: "איזה עצבים", "איזה חום", "למה באתי לפה בכלל?", "למה הן לא שותקות?", אתם בוודאי קולטים את הסגנון.

המוח שלי כל כך יצירתי שלא הייתה לו בעיה לגוון את הטענות כדי שחס וחלילה לא אירדם משעמום

המוח שלי כל כך יצירתי שלא הייתה לו בעיה לגוון את הטענות כדי שחס וחלילה לא אירדם משעמום. גם ה"בום-בום" החזק מהמכוניות החולפות, החום הכבד וזמזום הגיסות, מנעו שינה מעיני. ובכל זאת בערך בשלוש וחצי לפנות בוקר המוח חיפש התייחסות אחרת למצב. נזכרתי במשהו שקראתי בספרה של מרים אדאהן. "עשה רצונך כרצונו." פניתי אל הנשים המפטפטות ושיתפתי אותן בהברקה. "עשה רצונך כרצונו", פירושו: זה מה שהבורא רוצה, כי זה המצב שהוא שם אותי בו כרגע. אז אם הוא רוצה את זה, אני הופכת את הרצון שלי, לרצון שלו.

זאת אומרת, אמרתי לשותפותיי לסבל: א-לוהים כנראה רוצה שנישן ככה בדיוק עם כל הרעש מסביב, אז גם אני רוצה לישון ככה דווקא עם החום הרעש וכל מה שמסביב... הנשים חייכו ואחת אמרה, לא חשבתי על זה ככה. חזרתי למזרון שלי ואמרתי שוב ושוב לעצמי, האם זה מה שהוא רוצה, אז זה גם מה שאני רוצה. חשתי רגיעה עמוקה ונרדמתי. למחרת בסעודת השבת דיווחו לי אותן נשים כי אף הן הצליחו להירדם ואפילו לישון טוב, בזכות הטיפ הזה.

מאז אני יודעת כי את המציאות איני יכולה תמיד לשנות, אבל את היחס שלי למציאות שאני נתונה בה אני יכולה לשנות ברגע אחד.

חודש אלול הוא החודש שמזמין אותנו להתבונן פנימה. הוא מזמין שינויים והחלטות טובות. כדאי להשתדרג ולהוסיף לתיבת ההילוכים שלנו את ההילוך האוטומטי הזה: "תודה! זה בדיוק מה שאני צריך/כה עכשיו!"

ומי שרוצה יכול/ה להוסיף גם את: " זה בטח לטובה...!" ובכל מצב אפשר להשתמש בטיפ: "זה מה שאתה רוצה, אז זה מה שאני רוצה!"

 

13/9/2008

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 11 תגובות ב-11 דיונים

(11) רבקה לונדן, 25/8/2013 11:51

היה כיף אתך באומן

היה פשוט מצחיק לשמוע את זה מכלי ראשון את פשוט שמת אותנו על הריצפה בדרך חזרה הביתה

(10) חמוטל, 19/12/2011 11:27

מקסימה

איזה יופי. אשרייך. הלווואי שתמשיכי לחזק ולהתחזק.

(9) דוד, 22/9/2008 04:08

תודה

בדיוק הייתי במצב כזה ומאמר שלך מאוד עזר לי תודה

(8) , 17/9/2008 04:15

אורית

תודה לך, גישה זאת היא יראת שמים אמיתית

(7) ליטל, 17/9/2008 03:04

תודה יעל

אהבתי מאוד את המאמר
יישר כח על נק'' המבט!
ומאחר ואני במקרה גם מכירה אותך
אציין שאת אישיות שאפשר ללמוד ממנה המון.
תודה.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub