לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הדבר הכי חשוב בחיים

הדבר הכי חשוב בחיים

כשאנו מבקשים מא-לוהים עוד שנה, האם אנו יודעים בעצם מהי "השורה התחתונה של החיים"?

מאת

לכל אדם יש מטרה כלשהי למענה הוא חי. בואו נקרא לזה "השורה התחתונה של החיים". יש אנשים שעבורם זה כסף, אצל אחרים מדובר בכבוד, ועבור אחרים המטרה תהיה הנאה. כעת בואו נדמיין שאתם נמצאים במצב בו אתם עלולים לאבד את הכל: את מקום העבודה שלכם, את הבית, את האוטו, את בריאותכם ואפילו את בני משפחתכם (חלילה). אבל... ניתנת לכם הזדמנות לשמור על דבר אחד בלבד. במה הייתם בוחרים?

מימון לעתיד

 התחלנו את חודש אלול. במובנים רבים, זהו החודש החשוב ביותר בשנה היהודית בהיותו האחרון לפני ראש השנה, וככזה הוא זמן של הכנה לבאות.

זהו החודש החשוב ביותר בשנה היהודית בהיותו האחרון לפני הימים הנוראים, וככזה הוא זמן של הכנה לבאות.

ראשית, בואו נברר מהי משמעותו של ראש השנה?

דמיין שאתה חוקר מדעי המקבל מימון לעבודתך מארגון פילנתרופי כלשהו. בכל שנה אתה נדרש להופיע בפני הנהלת הארגון, ולהציג בפניהם את סיכום הישגיך במהלך השנה החולפת. כמות הכסף שתקבל מהגורמים המממנים עבור השנה הבאה, תתבסס על הדרך בה ניצלת את הכסף שקיבלת בשנה שעברה ועל מידת הביטחון שלך בתוכניותיך לשנה הבאה. מובן שאם בעבר בזבזת את המשאבים שקיבלת ואינך מוכן היטב לקראת העתיד, סיכוייך לקבל סכום נוסף של כסף אפסיים.

כך גם בראש השנה. מאז בריאתם של אדם וחווה, ראש השנה הוא יום, שבו כל בני האדם נדרשים להופיע בפני א-לוהים ולומר: "כך ניצלתי את המשאבים שקיבלתי ממך, ואלה הן תכניותי לעתיד".

להעריך את המתנה

אסור לקחת את החיים כמובנים מאליהם. החיים הם מתנה יקרה שנתן לנו בורא עולם. הם עדינים ושבירים, ועלולים להילקח מאתנו בכל רגע נתון.

זהו אכן עסק רציני. אסור לקחת את החיים כמובנים מאליהם. החיים הם מתנה יקרה שנתן לנו בורא עולם. הם עדינים ושבירים, ועלולים להילקח מאתנו בכל רגע נתון.

מסופר על אדם שעבד בפיסול. הוא נתמנה לעצב פסל ברונזה של סוס, שיעמוד במרכז העיר. לאחר חודשים רבים של עבודה, הוא הציג לראווה פסל שהיה מושלם עד לפרטיו הקטנים ביותר, כל זקיק שערה וכל גיד נראו היטב בפסל שנוצר. הייתה זו ממש יצירת מופת! למרות זאת, כאשר הועמד הפסל לראווה במרכז העיר, כל העוברים והשבים חלפו על פניו והתעלמו ממנו לגמרי!

האדם שפיסל אותו היה מאוכזב מאד מכך שעבודתו הקשה לא זכתה להערכה כלשהי. לבסוף אמר לו חברו: "נדמה לי שהבעיה היא, שהסוס כל כך מושלם, עד שאנשים חושבים שזהו סוס אמיתי ולוקחים אותו כמובן מאליו! אבל אם תיצור בו איזה סדק קטנטן, אז ידעו האנשים שמדובר במלאכת מחשבת".

רבי משה סופר (החת"ם סופר) מסביר, שהמסר של הסיפור הוא, שהחיים שלנו אינם מובנים מאליהם. כל מה שיש לנו אלו למעשה "מתנות" שקיבלנו. תחשבו על העיניים למשל, רק הן לבדן מתנה שאין ידמה וישווה לה! ומה עם כל השאר? להתעלם מה"מתנות" הללו ולהיות שווה נפש אליהן זו פשוט תוצאה של "בורות הגובלת בפשע".

יחסיו של אדם עם א-לוהים דומים ליחסים שבין הורה לילד. לדוגמא, מה קורה כאשר ילד מבקש מאביו עוגיה? ההורה שמח למלא את בקשתו של הילד. אך אם הילד לא יבטא את הערכתו כלפי מתנת אביו (אם למשל יסרב לומר "תודה", או אם יזרוק את העוגיה על הרצפה), האם לדעתכם ההורה יחזור וייתן לילד עוגיה נוספת? ברור שלא!

אם אין בידינו, תשובות לשאלות מטרות חיינו, כיצד נוכל לצפות מא-לוהים ('הנהלת הארגון המממן') להעניק לנו שנה נוספת של חיים?!

כעת, דמיינו שהילד לוקח את העוגיה, ואומר משהו בסגנון הבא: "אבא, תודה רבה על העוגיה. היא מתוקה, טרייה וטעימה מאד. אני מאד מעריך את מאמציך להביא לי את העוגיה הזאת". מה יגיד ההורה כאשר הילד ישוב ויבקש לקבל עוגיה נוספת? "העונג כולו שלי !"

בראש השנה הקרב ובא, נוכל לעמוד ולבקש את המשך חיינו מאת הא-לוהים  רק בתנאי שקודם לכן נערוך בנפשנו חיפוש פנימי, עמוק ויסודי, ונברר מי אנחנו ולאן אנחנו הולכים. אם אין בידינו, באופן בהיר, את התשובות לשאלות הללו, כיצד נוכל לצפות מא-לוהים ('הנהלת הארגון המממן') להעניק לנו שנה נוספת של חיים?!

"השורה התחתונה" של חיינו

לחודש אלול מספר מנהגים מיוחדים, שמטרתם לעזור לנו להתעורר ולהתגייס לטובת המשימה העומדת בפנינו. אחד מהם הוא קריאה יומיומית של פרק כ"ז בספר תהילים. בפרק זה אומר דוד המלך: "אחת שאלתי מאת השם... שבתי בבית השם כל ימי חיי", בכך הוא עונה למעשה על השאלה ששאלנו בתחילת המאמר.

זוהי השורה התחתונה. מערכת היחסים עם בורא עולם עולה בערכה על כל דבר אחר, משום שא-לוהים הוא המקור לכל.

דוד המלך מלמד אותנו שיעור חשוב: לו היה נלקח ממני כל רכושי, והייתי יכול לבחור רק דבר אחד, הייתי בוחר בך, א-לוהים. זוהי השורה התחתונה. מערכת היחסים עם בורא עולם! היא העולה בערכה על כל דבר אחר, משום שא-לוהים הוא המקור לכל.

לא מזמן ישבתי ולמדתי בבית כנסת הקרוב לביתי. בית כנסת הממוקם במרתף של בית דירות גדול, ששימש בעבר גם בתור מקלט.

ישבתי ב"מקלט-שהפך-לבית-כנסת", וחשבתי שאם (חס וחלילה) תפרוץ מלחמה, יהיה לי טוב אם אהיה תקוע כאן, במקלט הזה. יש כאן ספרי תורה, רבנים, מורים, וקדושה רבה שספוגה בקירות החדר. הייתי בשמחה מוכן לבלות פה כמה שבועות רצופים!

נזכרתי פתאום בתקופה אחרת בחיי. יצאתי ערב אחד עם כמה חברים, לשמוע קצת מוסיקה באיזה פאב. בזמן שיצאנו לדרכינו הביתה, גילינו שבחוץ משתוללת סופת רוחות וגשמים, כנראה שמים חדרו למנוע המכונית ולא הצלחנו להתניע. הייתה זו סופה אמיתית. כמעט ולא נראו כלי רכב ברחובות, התחבורה הציבורית הושבתה זמנית, וחברת הגרירה אליה התקשרנו, הודיעה כי עקב מזג האוויר הקשה, לא ניתן יהיה לשלוח חילוץ בשעות הקרובות. היינו תקועים בגלל הסופה המשתוללת. תקועים לגמרי.

ביליתי את 8 השעות הבאות בפאב, עם קבוצת אנשים שלא הכרתי, ואני זוכר שבאותו הזמן הרגשתי בר-מזל על היותי תקוע דווקא שם ולא במקום אחר. היו כל כך הרבה אמצעים שישעשעו אותנו, ויעבירו לנו את הזמן בנעימים: משחקי וידאו, שולחן סנוקר, מערכת הגברה מדהימה, וכו'. הייתי כל כך אסיר תודה על כך שלא הייתי תקוע למשל אצל רופא השיניים או בתחנת הדלק!

דבריו של דוד המלך צלצלו באוזניי כמו פעמונים: "אחת שאלתי מאת ה'... שבתי בבית ה' כל ימי חיי..."

כך שלא מזמן, כשדמיינתי את עצמי תקוע בבית הכנסת שלי, אותה סופת גשמים הופיעה לה בזיכרוני. פאב לעומת בית כנסת. ההבדלים שביניהם היו מדהימים. האם הייתה כאן בכלל שאלה? דבריו של דוד המלך צלצלו באוזניי כמו פעמונים: "אחת שאלתי מאת השם... שבתי בבית השם כל ימי חיי..."

מי ייתן וחודש אלול הקרוב יהיה זמן משמעותי של התפתחות וצמיחה עבור כל אחד מאתנו.

25/8/2007

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 5 תגובות ב-5 דיונים

(5) אנונימי, 12/9/2012 02:30

חשבון נפש

לדעתי בכל שנה צריך לעשות חשבון נפש. קודם כל אתה עם עצמך. ללמוד להכיר את הטעויות של עצמך. איפה טעיתי, ואיפה לתקן. אנחנו בסך הכל בני אדם. ומי שלא עושה כלום הוא אף פעם לא טועה. הבעיה שלא תמיד מכירים בעובדה שטעינו. וממשיכים להתנהג כל הזמן באותה התנהגות. זאת אומרת, גנב תמיד יהיה גנב. שקרן תמיד ישקר. זה לא ישנה להם כלום. רק אם מישהו דומה להם, יבוא אליהם, ויגיד גם אני הייתי גנב, גם אני הייתי שקרן, ועכשיו אני לא. אז זה יחדור להם טוב לראש. וכך יהיה סיכוי שיעשו חשבון נפש, עם עצמם ועם בורא עולם. שתיהיה שנה טובה, לתיקון עצמי.

(4) עבאס עבאס, 10/9/2012 20:01

לדעתי השורה התחתונה של החיים,,

שאין עוד מלבדו.

(3) chmouel, 10/9/2012 08:10

gmar hatima tova

shannah chel briout hessed ve chalom hatima tova le coulam

(2) אנונימי, 27/8/2012 15:13

מעניין מאוד!

(1) דורין גלוברמן- קרט, 11/6/2011 22:57

התייחסות למאמר

התחברתי מאוד למאמר. הזדהתי עם שני העולמות אני בין לבין זה מיוחד וקשה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub