לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מדוע דווקא סביבונים?

מדוע דווקא סביבונים?

בחנוכה אנחנו מכירים בכך שגם כוחות הטבע הם למעשה נס.

מאת

מנהגים שונים קשורים לחגי ישראל. המשמעות שעומדת מאחורי חלק מהם ברורה לעין כל. מובן, למשל, שאכילת לביבות וסופגניות מטוגנות בשמן בחנוכה, מזכירה את נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים.

אולם, משמעותו של הסביבון בעל ארבעת הצדדים שאותיות כתובות בכל אחד מצדדיו, אינה ברורה. יש מי שאומר שהסביבון שימש את היהודים בתקופת הגזרות היווניות נגד עם ישראל. אחת הגזרות אסרה על לימוד תורה, אולם היהודים העשויים ללא חת המשיכו ללַמד וללמוד תורה בסתר. במקרה שחייל יווני היה מגיע, הם היו מסתירים את ספריהם, מוציאים סביבונים ומשחקים עם הילדים.

בואו נבחן הסבר עמוק יותר לסביבון.

בימי בית המקדש השני, קבוצה קטנה של יהודים נלחמה באומץ נגד צבאות יוון האדירים, ובדרך נס היא גברה עליהם והשיגה חופש דת. למרות שהמלחמה נמשכה מספר שנים נוספות, ביום העשרים וחמש לחודש כסלו היהודים חזרו להדליק את המנורה במקדש. כל כדי השמן טומאו על ידי היוונים, ובכל זאת, בנס, נמצא פך שמן חתום אחד, שהיה בו די שמן לבעור במשך יום אחד. עוד נס קרה, והשמן בער במשך שמונה ימים, הזמן שנדרש כדי לייצר ולהביא שמן חדש.

נס הוא עצירה של השגרה

השם חנוכה מורכב משתי מילים: חנו כ"ה – "וקראום חנוכה – חנו [ממלחמתם] בכ"ה" (טור, אורח חיים תר"ע). מסבירים המפרשים שהמילה חנו, מעידה על כך שלא הייתה כאן עצירה מוחלטת אלא רק חניה – זמנית. מוזר ששם החג מזכיר הפוגה בקרב במקום את הניצחון הסופי עצמו. למה לחגוג את המלאכה בטרם הושלמה?

ננסה להבין את תפקידם של ניסים בכלל ושל נס חג החנוכה בפרט. חכמינו מסבירים שאין הבדל ממשי בין טבע לנס, שהרי יד האלוקים מכוונת הכל בעולם. ובכל אופן, לפעמים השגרה כל כך מסיחה את דעתנו, עד שאיננו מבחינים ביד האלוקים בכל מה שקורה סביבנו. "טבע" הוא לא יותר מיופי וסימטריה עוצרי נשימה של בריאת הא-ל, שהפכו עבורנו לשגרה. מטרת הנס, החריגה מהשגרה, היא להפנות את תשומת הלב שלנו לשליטה האלוקית בכל תחומי החיים – אפילו הטבעיים.

לכן החג נקרא חנוכה, לזכר אותה הפוגה במלחמה. רק אז הייתה ליהודים הזדמנות לעצור ולחשוב על העזרה השמימית שניתנה להם במהלך מלחמותיהם מול אויביהם החזקים מהם בהרבה – דבר שהם לא יכלו להעריך מספיק באמצע המלחמה.

הרעיון עשוי לסייע לנו להבין שאלה נוספת ששואלים לעתים קרובות על חנוכה. אם בפך הקטן היה די שמן ליום אחד, אז הנס נמשך למעשה רק שבעה ימים ולא שמונה. מדוע אם כן חוגגים את חנוכה במשך שמונה ימים?

אנחנו כבר לא רואים את הקסם שברגיל

התשובה לכך מונחת באותו העיקרון. אנחנו מקבלים כמובן מאליו את העובדה ששמן זית יכול לבעור, בעוד שמיץ תפוחים לא. אבל למה זה צריך להיות כך? מדוע עסיס של פרי אחד בוער, בעוד שהאחר פשוט מכבה את הלהבה? כל כך התרגלנו למהלך העניינים הזה שאנחנו כבר לא רואים את הקסם שבהתנהלות הרגילה של העולם. היום הנוסף של החג מעורר אותנו להבחין ביד הא-ל בטבעי כמו שבניסי.

וכאן אנחנו חוזרים אל הסביבון. על צדדיו של הסביבון מופיעות האותיות נ', ג', ה', פ', שמשמעותן נס גדול היה פה.

כשהסביבון מסתובב, האותיות מיטשטשות וחוזרות להיראות רק כשהוא עוצר. הסביבון מייצג כיצד אנחנו – השקועים בהתרוצצות העסקנית של חיי היומיום – לא יכולים להבחין בניסים שכל הזמן מתרחשים סביבנו. רק כשאנחנו עוצרים כדי לחשוב, העיניים שלנו נפקחות לראות את הניסים שלמעשה היו כאן כל הזמן.

9/12/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-3 דיונים

(3) אלי, 9/12/2012 19:26

מקסים מעורר

בסד מקסים

(2) סיגל, 9/12/2012 13:04

תמיד תהיתי מה הטעם

תודה על המאמר.

(1) הרב אבי פסקל, 9/12/2012 12:33

נס? טבע?

אם יש כוחות טבע הם אינם יכולים להיות נס

אנונימי, 9/12/2012 23:14

יש ניסים המלובשים בטבע

כמו נס פורים לדוגמא...אם לא קוראים את זה בתור מגילה, אלא נמצאים תוך כדי ההתרחשויות, הן נראות טבעיות לחלוטין. אבל זהו נס.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub