לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




על מה ולמה חנוכה?

על מה ולמה חנוכה?

תמיד יש לנו את הבחירה להסתפק, להרים ידיים, להיות הגיוניים וריאליים, או להיות מכבים ולנסות בכל זאת.

מאת

נר ראשון הועלה בחנוכיה הניצבת על חלון ביתינו,

ומצא אותנו יושבים מולה ומזמרים במלוא גרון את השירים העתיקים שלא נס ליחם,

אחרי שנמצה את הקונסטרוקציות התלת ממדיות שמציעות לנו המגדניות השנה,

נחזור אל הסופגניות שלנו, הקטנות, הפחות יפות אבל הטעימות באמת.

ונמלא את הבית בריח השמן שהוא תמצית נוסטלגיית ימי החנוכה שלנו....

 

אך מעבר לחמימות המשפחתית, ודמי החנוכה, הריבה האדומה,

והשלהבות המרצדות,

מה מלמדים אותנו ימי החנוכה?

 

גם התלמוד שואל "מאי חנוכה"?

מדוע נבחר דווקא נצחון היהודים על היוונים כחג לדורות,

על פני נצחונות בקרבות אחרים?

מדוע לא הקרב של דבורה וברק, או מלחמת חזקיהו במלך סנחריב,

או מלחמת יריחו נזכרים כימי הלל והודאה?

 

היד הקשה של השליטים היווניים, והאכיפה המוקפדת של התרבות ההלניסטית

בידי עושי דברם,

לא אפשרו ליהודים עצמאות רוחנית,

ההתנגשות בין האג'נדה היהודית לזו היוונית

היתה בלתי נמנעת,

הצבא היווני היה מאומן, מיומן וקשוח,

הוא היה מצויד במתקדמים שבכלי הלוחמה באותם ימים.

 

לתושבים היהודיים לא היה דבר מאלה,

מחוץ לתחושת שליחות

וההבנה כי ההפסד במאבק, והכניעה התרבותית

תבולל את עם ישראל , ותמחה את ערכי אמונתו.

היו יכולים להגיד כי אי אפשר, כי זה לא הגיוני, וגם בלתי אפשרי,

וגם כי אנו מעטים מול רבים, וחלשים מול גיבורים,

ואיננו מיומנים ואיננו מצוידים.

והכל היה נכון עד מאוד.

 

נס חנוכה יכול היה שלא להתרחש, אלמלא מתתיהו וחמשת בניו,

שנגד כל הסיכויים וההסתברות,

יצאו אל הקרב,

ובורא עולם עמד להם בעת צרתם, רב את ריבם,

ונקם את נקמתם.

 

וכאשר הגיעו אל ירושלים אל המקדש המחולל, גם אז יכלו לומר נואש,

כאשר מצאו את הכד הקטן,

ולומר שאין טעם להעלות אור במנורה,

ושאולי בסיטואציה העכשווית ניתן בדיעבד להשתמש בשמן שיד היוונים היתה בו.

או שכדאי לחכות עוד כמה ימים עד שיגיע שמן חדש,

מכרמי הזיתים בתקוע אשר בגליל.

 

אבל החליטו לנסות.

והפך הקטן ובו השמן הטהור דלק שמונה ימים.

 

החיים מזמנים לנו נסיונות,

מצבים קשים יותר או עוד יותר,

ותמיד יש לנו את הבחירה

להסתפק, לוותר, להרים ידיים,

להיות הגיוניים וריאליים,

או להיות מכבים-

שאף על פי כן ולמרות הכל,

לנסות,

לנסות,

ולהצליח.

20/12/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) רחמה, 25/12/2016 17:04

כוחה של דבקות במטרה ומסירות נפש מתוך גאווה לאומית

כתבה הכתובה יפה חוץ מטעויות אלו: 1.היה זה מתתיהו וחמשת בניו.:יוחנן ,שמעון, יהודה, אלעזר ויונתן) 2. תקוע נמצאת מדרום לירושלים

(1) יגאל גרנות, 23/12/2016 09:12

מאי חנוכה?

אני לא כל כך מבין מדוע מקדשים כאן סיפורים מסיפורים שונים על חנוכה ולא סיפורים אחרים: א) לפני הארוע עם המכבים היה ליהודים חג אור אחר שנחוג (כנראה כדי לציין את היום הכי קצר בשנה) ומשום מה נעלמו עקבותיו. מי יודע מה מקורותיו של החג ההוא, אם הוא נחוג על ידי היהודים הרי שהיה קדום ומקורו עוד בזמן התנ"ך - אז מדוע נעלם ואיננו עוד ואיננו יודעים עליו שום דבר? ב) כולנו יודעים לספר את גבורת המכבים (זה בכלל המקבים - אבל בל נתפס לקטנות) וכולנו יודעים לספר שהמרד פרץ בגלל שמתיתיהו סרב להשתחוות לפסל הפגני, הרג את הכהן הפגני, קרא "מי לה' אלי" והשאר היסטוריה. אבל מדוע מתעלמים מהסיפור השני (במדרש מעשה חנוכה) שמדבר על ביתו של מתיתיהו שסרבה להיבעל להגמון הנוכרי לפני חתונתה ואמרה לאחיה "עם זה שההגמון יאנסני - אתם משלימים?" ואז לקחוה האחים להגמון (כאילו כדי לקיים את זכותו ללילה הראשון) והרגוהו ובכך פרץ המרד. במה עדיף הספור הרגיל על ספור זה? הרי שניהם אינם מן התורה אלא ממקורות חיצוניים?

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub