לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אאא – *אני אוהב אותך

אאא – *אני אוהב אותך

איך ליצור אוירה משפחתית חיובית בעולם בו הטלפונים הניידים והאסמסים משתלטים על כל חלקה טובה?

מאת

לפני כמה לילות נהגתי במכונית, וראיתי מרחוק זוג שיצא יחד לסיבוב הליכה מרגיע. כמה נפלא שבני הזוג הזה מצאו לעצמם זמן כדי ליהנות זה מחברתו של זה, חשבתי לעצמי. המכונית התקרבה ואני גיליתי ששניהם עסוקים בהקלדת מסרונים בניידים שלהם.

היום אנחנו אמנם חיים זה לצד זה, אך נמצאים בעולם לגמרי משלנו.

אינספור מאמרים נכתבו ודנו בהשפעות הניידים והמסרונים על חיי ילדינו. הורים מודאגים משתתפים בסדנאות שבהן מלמדים אותם כיצד לשלוט ביכולת הגישה של ילדינו לסרטים ולאינטרנט במכשירי הסלולר שלהם. אנחנו חוששים מתמונות שנשלחות אליהם ומהשפעתו של סימוס בלתי פוסק.

אני מאמינה שעלינו לדאוג לא פחות לאווירה המשפחתית שאנחנו ההורים יוצרים, כשאנחנו עצמנו מתמכרים לניידים.

כמה פעמים קורה שאנחנו באים לקחת את הילדים ממקומות הלימודים שלהם, כשביד אחת אנחנו מחזיקים את הנייד, מברכים את הילדים שלנו בשלום מרוחק, ובינתיים מסיימים את השיחה בה אנחנו עוסקים? אנחנו זוקרים אצבע מתרה, ואומרים להם, "רק כמה דקות".

אם שפר מזלנו וזכינו בילדים שרוצים לספר לנו איך עבר עליהם היום, איך אנחנו מסוגלים לקלקל את זה בשליחת אסמסים או בדיבור עם אנשים שבכלל לא נמצאים אתנו?

כמה פעמים אנחנו יוצאים יחד למסעדה, ומאמינים שאנחנו מבלים זמן משפחתי נפלא? אבל אם נתבונן בזהירות, נגלה הורים וילדים שעיניהם מושפלות כלפי מטה בעניין. כל אחד מהם מביט במסך שלו ומסמס לכל מיני אנשים, ובאותו זמן מתעלם מבני משפחתו היושבים לצידו.

בלי לשים לב בנינו חומות בלתי-נראות שחוסמות את הקשר שלנו דווקא עם האנשים שאנחנו אמורים הכי לאהוב.

בבתים רבים רווחים רגשות של קנאה, פגיעה ותחרות, כשילדים ובני זוג נאלצים להתחרות על תשומת הלב שמוקדשת לטכנולוגיה במקום להם

שרי טורקל חקרה את השפעת הטכנולוגיה על הורים וילדים בחמש השנים האחרונות. היא גילתה שבבתים רבים רווחים רגשות של קנאה, פגיעה ותחרות, כשילדים ובני זוג נאלצים להתחרות על תשומת הלב שמוקדשת לטכנולוגיה במקום להם.

ילדים סיפרו שרגשותיהם נפגעים בשעת הארוחה, באירועי ספורט או כשהם חוזרים הביתה ומוצאים הורים שמתעניינים יותר בטלפונים שלהם מאשר בהם.

"יש משהו מרתק במיוחד בתקשורת של האנשים באמצעות מסכים, שגורם להם לחסום את עצמם בפני העולם", היא אמרה. "שוחחתי עם ילדים שמנסים לגרום להורים שלהם להפסיק לסמס כשהם נוהגים, ונענים בהתנגדות, 'רק אחת, רק עוד אחת קצרה מותק'. משהו כמו 'רק עוד כוסית קטנה'."

משפחה שאני מכירה יצאה לטיול קיץ עם הילדים בהרים. הנוף היה עוצר נשימה, והאוויר זך. למרבה הפלא, למרות המיקום המרוחק, הייתה קליטה לטלפון של האבא. כל כמה דקות הוא קיבל טלפון מהעבודה. הוא צעד איתם כשהוא כל הזמן מסתכל בבלק-ברי שבכל פעם רטט עם מייל חדש. בסוף, בת השש שלו קראה לו.

"אבא", היא אמרה, "אני יכולה לקבל את הטלפון שלך לרגע?"

"למה?" הוא שאל.

"בשביל לזרוק אותו למטה, כדי שתהיה חלק מהמשפחה."

הוא כיבה את המכשיר והחליט לנסות להשלים את הזמן האבוד.

"אפשר לדבר?"

לשוחח עם הילדים ובני הזוג שלנו, זה יותר מסתם לדבר. אנחנו מראים לבני המשפחה שלנו שהחיים שלהם מעניינים אותנו ושעולמם חשוב לנו. כשגבר מביט באשתו במקום בנייד, הוא מראה לה שהיא לא משעממת אותו ושהוא לא אדיש לקיומה. מה אמור להרגיש בעל שחוזר הביתה אחרי יום עבודה, ואשתו מקבלת אותו בשלום מרוחק, ותוך כדי כך משתדלת לסיים בזריזות את המסרון האחרון?

אם ככה זה משפיעים על מערכת היחסים הזוגית ועל חיי הנישואין, דמיינו רק איך זה משפיע על הילדים!

ילדים רכים זקוקים לאינטראקציה מילולית עם הוריהם, כדי ללמוד על העולם ולפתח את אוצר המילים שלהם. הם רוכשים תחושת ביטחון כשהם יודעים שהוריהם קשובים לענייניהם ולשאלותיהם.

ילדים גדולים יותר צריכים לחוש שהוריהם מעורבים בחייהם וקשובים להם. זהו השורש והיסוד של חיי המשפחה, הדבק שמחבר בינינו. אם ילדים מרגישים שאנחנו מקשיבים להם בחצי אוזן, אז למרבה הצער הם עלולים לפנות למקומות אחרים כדי לזכות בתשומת לב. הם יראו בתקשורת שלנו עם 'אחרים-וירטואליים' ביטוי לריחוק ולחוסר אכפתיות.

אהבה וחיבה לא באות לידי ביטוי רק במילים 'אני אוהב/ת אותך', אלא באמצעות קשר עין, תשומת לב ויכולת לנתק את עצמנו מהסחות דעת חיצוניות.

5 שאלות לכל בית

שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

  1. גברים: האם אתם בודקים כל הזמן את הנייד/מחשב אחרי שאתם חוזרים מהעבודה, על חשבון שיחה נקייה מהפרעות עם בני משפחתכם?

  2. נשים: האם אתן על הנייד/מחשב כשבן הזוג או הילדים שלכן חוזרים הביתה?

  3. האם השכלתם ליצור סביבה ביתית שבה בני הזוג והילדים מרגישים שאתם מאזינים מתעניינים ופעילים בחייהם?

  4. האם אתם יוצרים קשר עין עם בני זוגכם וילדיכם כאשר הם מדברים אתכם?

  5. האם אתם יוצרים תחושת שייכות וקשר למשפחה שלכם?

ההשקעה במשפחה חשובה היום יותר מאי פעם. אנחנו עדים לקשרי נישואין ומערכות יחסים בין הורים לילדים שמתפרקים בקצב מפחיד. ואפילו במשפחות שנשארות שלמות, יש הורים וילדים שהפסיקו לדבר זה עם זה בעודם 'מתרועעים' כל הזמן עם אלה שלא נמצאים לידם. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד את הקשר עם הילדים שלנו, ולכן אנחנו חייבים להציב את המשפחות שלנו בראש סדר העדיפויות.

30/7/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 8 תגובות ב-7 דיונים

(7) עזרא, 1/8/2012 21:39

בסייתא דשמייא - לא ידעתי איך לתאר איך אני מרגיש

תודה רבה. האשה מרוב עייפות מחפשת שקט במחשב במקום איתי ואני מרגיש שהבית לפעמים מוזנח, אבל אני מרגיש בעצמי מוזנח יום יום. לא רק שאשתי על המחשב, אלא היא לא יודעת איך לסגור אותו אם אני רוצה לשוחח איתה.

(6) אנונימי, 1/8/2012 20:53

חכם וצודק!

(5) אנונימי, 1/8/2012 14:45

תודה על המאמר

(4) אנונימי, 31/7/2012 07:02

אוי אוי אוי

זה בדיוק אני. הגיע הזמן להשתנות

(3) נילי, 30/7/2012 19:10

מדהים

יישרמדהימים שר כוח ענק על הדברים שלא תמיד נאמרים

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub