לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




נישואין ואהבה

נישואין ואהבה

בחנו את עצמכם: האם אתם הופכים בלי כוונה את נישואיכם לשותפות עסקית?

מאת

נישואין אינם שותפות עסקית. אני יודעת – כבר שמעתם את זה. לכם זה לא נוגע: אתם משוחחים על שיטות חינוך, על ערכים, יש ביניכם הסכמה לגבי עניינים כספיים, יש לכם אפילו יום קבוע לדייט זוגי. אתם בוודאי לא אחד מהזוגות הללו שמתייחסים לנישואיהם כאל קשר עסקי.

ואולי כן? ישנן דרכים יותר עקיפות ופחות שקופות שבהן רואים אם זהו המצב. אני מתכוונת לתבנית "הנתינה/ נטילה" שלכם.

האם אתם נותנים לבני הזוג שלכם רק מתוך אהבתכם אותם ורצון לגרום להם הנאה?  או שאולי אתם מצפים למשהו בתמורה? האם יש במערכת היחסים שלכם דינמיקה של תן וקח? האם אתם מנהלים חשבונות?

אם עניתם על השאלה הראשונה בחיוב, אז סביר להניח שתוכלו להפסיק לקרוא כבר עכשיו. אבל אם התשובה שלכם היא 'לא תמיד' או 'לפעמים' לשאלה הראשונה, ו'כן' או 'לפעמים' לאחת או יותר מהשאלות הבאות, אז יש לנו על מה לדבר.

יתכן שמערכת יחסים שבה אנחנו נותנים על מנת לקבל, שבה אנו נותנים מתוך הרגשת מחויבות, אינה לגמרי מערכת יחסים עסקית, אבל היא ודאי עוצבה על ידי הגישה של עולם העסקים. והיא בהחלט אינה צורתם המיטבית של הנישואין, ולא תוביל לקשר עמוק ובר קיימא.

אי אפשר לנהל חשבונות בנישואין

אי אפשר לנהל חשבונות בנישואין. "אמש קמתי לתינוק חמש פעמים"; "הלכתי למכבסה שלוש פעמים בחודש שעבר"; "בשבת שעברה אני הכנתי את כל המנות". סוג כזה של דין ודברים, מזכיר דיון עסקי ולא מערכת יחסים אוהבת ואכפתית.

לא רק שיש לתת לבני הזוג שלנו ללא ציפיות או תנאים, אלא יש לתת גם בשמחה ובחמימות. בחיוניות ומכל הלב. באהבה.

אומרים שלא די באהבה כדי לעמוד מול תהפוכות החיים. הדבר נכון כמובן כשמדובר באהבה רומנטית, תאווה, זיקוקים וכינורות.

אולם אהבה אמתית עמוקה וקבועה - מהסוג שמבוסס על מחויבות הדדית, שבה אוהבים את בן הזוג ממש כמו את עצמם ודואגים יותר לטובתו מאשר לזו של עצמם - היא אהבה שתחזיק מעמד. זו מערכת יחסים יותר קשה מאשר רוב השותפויות העסקיות. אי אפשר להשאיר את העבודה במשרד, זוהי משרה של 24/7. צריך לתת, לדאוג, לנסות לעשות את הטוב ביותר עבור בן/בת הזוג, להציב את הזולת בראש – בלי הפסקה.

התלמוד אומר ש"אין אדם מת אלא לאשתו". זוהי מערכת היחסים המשמעותית ביותר בחיים. כל השאר ימשיכו בחייהם, אך מי שיחווה את האובדן העמוק והמשמעותי ביותר הוא בן הזוג, הפרטנר לחיים, זה ששותף לתקוות ולחלומות, למטרות ולשאיפות שלנו.

מכאן אפשר להבין מהי צורת החיים שעלינו לחיות. אם נעבוד על הנישואין שלנו כבר עכשיו, ונתייחס לבני זוגנו מתוך הדאגה והאכפתיות שמגיעות להם, נעריך אותם ואת מערכת היחסים עכשיו, ולא חלילה אחרי אבדן (אני חוזרת עכשיו מהלוויה של אם בת 44, כך שזה נראה ממש דבר בעתו).

חכמינו מלמדים אותנו על ייחודיותו של קשר הנישואין, אך אין ולו מילה אחת ביחס לפטירתו של שותף עסקי.

2/2/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub