לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מצא או מוצא?

מצא או מוצא?

שאלת המפתח שמנחילה גם זוגיות טובה, וגם שמחת חיים!

מאת

מנהג מעניין היה בארץ ישראל בימי קדם. כאשר אדם היה מתחתן, היו שואלים אותו בזמן החתונה: "מצא או מוצא?".

הגמרא מציינת מנהג זה ומסבירה את כוונתו. על אישה טובה נאמר "מצא אישה מצא טוב", ואילו על אישה רעה נאמר "מוצא אני מר ממוות את האישה". וזו כוונת השאלה, היו שואלים את החתן מה טיבה של הכלה, האם היא טובה ("מצא") או לא-כל-כך ("מוצא"). כך, דברי הגמרא.

ועדיין אנו מגששים באפילה בהבנת מנהג זה. האומנם אין לך מה לשאול את החתן בזמן החתונה, אלא האם אשתך החדשה היא טובה או רעה? תארו לכם מישהו שואל את זה היום: "סליחה, ידידי החתן, רק רציתי לשאול אותך אם הכלה שלך היא אישה טובה, או שמא היא מהסוג שעליו נאמר 'מר ממוות' – לא איכפת לך שאני שואל, נכון?". מנהג זה נראה מוזר ביותר על פניו. ואילו בני ארץ ישראל שנהגו כן, נודעו בחכמתם המיוחדת, ובודאי שכשנתעמק נבין שיש תועלת גדולה בעומקה של הנהגה זו. אז בואו וננסה לגלות מעט ממנה.

נראה, שבעומק דבריהם טמונה הדרכה כיצד לשמור על שלום בית לאורך ימים ושנים. מדובר באומנות לא פשוטה, וגם בלי לצטט את אחוזי הגירושין המבהילים של דורנו, כל אחד מבין שיש צורך בהדרכה לשלום בית. בדיוק את זה כללו חכמינו במנהגם הנזכר – ולא רק שלום בית אלא גם הדרכה לשימור שמחת החיים כלולה בשאלת ה"מצא או מוצא".

לשון עבר מול הווה

בביאור של הגאון מווילנה לגמרא הנזכרת (בברכות דף ח') הוא מסביר שבכוונה נשתנו הלשונות זו מזו. כלומר, לא לחינם הוא שהאישה הטובה מקבלת מילה בלשון עבר ("מצא"), ואילו האישה הרעה מקבלת מילה בלשון הווה ("מוצא").

הטוב הוא דבר שמתרגלים אליו, ואילו הרע מתחדש והולך

הסיבה לכך היא, כי תמיד הטוב הוא בלשון עבר, והרע בלשון הווה. כי הטוב הוא דבר שמתרגלים אליו, ואילו הרע מתחדש והולך. זה תוכן דבריו.

איזו חכמה עמוקה יש כאן. פתאום, יסוד קצר וממצה, המגדיר מאיפה באות כל התחושות השליליות בחיים!

כך הוא הכלל, שלטוב מתרגלים; ולרע לא.

יש לאדם עיניים, הוא יכול לראות. האם הוא קם בבוקר ורוקד משמחה על כך? התשובה היא: לא, למה שירקוד? הרי הוא ראה אתמול, רואה היום, יראה מחר, מה פתאום שירקוד? וכך גם ביחס לכל המתנות הטובות להן הוא זכה בחיים. אפילו אם האדם יקבל מיליון דולר ממפעל הפיס – השמחה הגדולה היא רק רגעית, אך עם הזמן מתרגלים (וזה קורה די מהר). אז נכון שביום הראשון הזוכה ממש רקד משמחה ללא הרף, אבל כשכבר התרגל – אז כבר נעשה הטוב מובן מאליו, והחגיגה נגמרה.

ולכן הטוב הוא בלשון עבר – "מצא".

ואילו הרע, מורגש תמיד. כשיש לאדם כאבים, הוא יכול לסבול מהם כל יום מחדש. הוא לא מתנחם בכך שכאב לו כבר אתמול, כי הכאב הוא בהווה, והרגש הזה מתחדש והולך. ולכן הרע הוא בלשון הווה – "מוצא".

שאלת המפתח

לחילוק הזה יש השפעה גדולה מאד. ניקח לדוגמא את עניין שלום בית, שהוא הנושא שלנו. בא בעל ומתלונן על אשתו שהיא רעה, מפני כך וכך, ועוד כך, ושבע פעמים כך.

נבקש ממנו: רק רגע, בא נערוך חשבון פשוט. איך היה המצב אם לא היית נשוי כלל? לא הרעות, אבל גם לא הטובות. היית לבד, בודד, גלמוד, בלי ילדים ובלי בית. ובלי כל הסיוע שאישה נותנת לבעלה. אז בסך הכל, האישה טובה עבורך או לא?

אם יוכל הבעל לתת תשובה אובייקטיבית, בדרך כלל תהיה התשובה – שבסך הכל המצב בוודאי לטובתו. התועלת שהוא מקבל עולה בהרבה על פני הרעות והתלונות שהוא חש. ואז, כשהמאזן הזה לפניו, הרבה יותר קל להתמודד עם הקשיים. כי נכון שיש כאן את אותם הקשיים, אבל הם כבר מרגישים פחות חמורים כשהם נתונים במאזן הכללי הנוטה יותר לטובה.

אבל כזה הטבע שלנו, שלצד הטוב מתרגלים – והוא נהיה מובן מאליו. ואילו לצד הרע יש כוח התחדשות שהרי הוא בהווה, והמאזן שנגלה לנגד עינינו הוא בעיות, ייסורים, 'רע'.

את המבט הזה, שהוא אמנם טבעי – אך מעוות, באו לתקן בשאלה המחוכמת. "מצא או מוצא?". תזכור ידידי החתן, שכך הוא טבעו של האדם. הזמן להתמודד עם תופעה זו הוא עכשיו, כשאתה מתחתן. כשהכול חדש, גם המעלות וגם החסרונות, שים נא לב למעלות המרובות שבאשתך הטריה. ואל נא תיתן למעלות האלו 'להתיישן' ולהפוך ל'רגילות' בעיניך, כי אז החסרונות יגדלו מחמת ההתחדשות שלהן, וכך תשמור על שלום בית לאורך ימים ושנים.

אף לעניין השאלה הכללית יותר, נוכל לנצל את המבט שנתחדש כאן. לא טוב לכם בחיים? יש לכם צרות כאלה ואחרות? קחו נא ללבכם את דברי ההדרכה של חכמי ארץ ישראל בימי קדם. בדקו נא במבט רחב יותר, במאזן הכולל את כל הטובות יחד עם הצרות. ואז תיווכחו לראות שהמצב איננו כה שחור כפי שנראה במבט המעוות שהיצר הרע מפיל על האדם. ואז תוכלו לשמוח בטובות המרובות בהן זכיתם בחייכם.

"מצא או מוצא?" – שאלת מפתח המנחילה גם שלום בית, וגם שלוות חיים!

4/11/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) שלומי, 12/11/2012 21:45

גורם לאיזון בחיים

יפה. וזה פותר לי את העניין הזה שאנשים נוטים לקטר ולהתלונן יותר מאשר לשבח ולומר כמה טוב לי בחיים,הם יגדיו ההפף מצד שני האדם רוצה להתקדם לשנות להתחדש לשפר ולכן הוא רואה את הרע כגורם מפריע ולכן הוא מאוד מעסיק אותו. אבל עצם ידיעת הדברים האלה מסייעת לנו להיות יותר מאוזנים. ישר כח

(2) איתן, 7/11/2012 17:00

מצאאאאא:)))))

שנזכה בעזרת השם גם אנחנו הגברים וגם אתן הנשים לראות תמיד את הטוב כי בכל אחד יש טוב שלפעמים מסתתר וצריך למצוא :)

(1) אסתר קידר, 5/11/2012 10:35

מצא או מוצא?

מדוע ההתייחסות היא רק לחתן? מדוע לא חושבים על הכלה הצעירה החוששת מפני מה שמחכה לה במסגרת הנישואין? חסרים בעלים ההופכים את חייה של האישה לגהינום? חייה לא חשובים? והיכן ההשפעה על הילדים?

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub