לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




זווית נוספת: שביתה, לא בכל מחיר!

זווית נוספת: שביתה, לא בכל מחיר!

איום השביתה – האם מדובר בזכותם הגורפת של ציבור העובדים, או האם יש מקרים בהם אין לעובדים רשות לשבות?

מאת

זכות השביתה היא ערך חשוב בזכויות הפרט וזכויות העובדים, ללא האפשרות של שביתה היו בעלי ההון והגופים החזקים מסוגלים לעשות ככל העולה על רוחם עם עובדיהם. אולם, תופעת השביתות הרצופות במדינתנו – אשר המושג "שביתה עברית" התאזרח בה בכבוד – מעוררות תהיות, ומציבות אותנו לא אחת אל מול השאלה: "שביתה, האם בכל מחיר?"

שביתה בצה"ל

הכל מסכימים שזכויותיו של החייל הם דבר ראשון במעלה, הוא זכאי לתזונה טובה, לתנאי מחיה מתאימים, ולתמיכה בצרכיו. אך אין ספק כי לא נזדהה עם חייל שובת כאשר נתקל בידיעה בעיתון הפותחת במילים:

 

"חיילי צה"ל עזבו את עמדות השמירה עקב שביתה"

 

* כוחות הבטחון מנסים ללכוד שלשה מחבלים חמושים אשר ניצלו את השביתה וחדרו לתחומי ישראל * נציג החיילים: אולי עליית מספר הפיגועים תעורר את שר הבטחון לדאוג לחייליו * הרמטכ"ל: משתפי פעולה עם האוייב *

 

לא נגלה אמפתיה לחיילים אלו, למרות שאנו מכבדים את זכותם של החיילים לשיפור תנאיהם משום שכולנו מבינים ש"שביתה - אך לא בכל מחיר".

ברור לנו כי אם אותה השביתה גובה מחיר דמים וסיכון חיי הציבור, אזי זכות היחיד מוגבלת.

שביתת הרופאים

לרבים מאתנו אשר נזקקו לשירותים רפואיים באפריל 2000 זכורה שביתת הרופאים, איני סבור שכולנו זוכרים על מה היה המאבק, אולם תוצאותיו זכורות לרעה, דוגמה? בבקשה!

 

"קרבן ראשון לשביתת הרופאים – ליאת הקטנה"

 

* לפני חודשיים עברה ליאת הקטנה (12) צינתור * הצינתור השני שהייתה אמורה לעבור השבוע נידחה עקב השביתה* העיכוב הוביל לתוצאה חמורה, אתמול נפטרה ליאת בשנתה *

 

כותרת זו הלקוחה מימי השביתה, מעוררת את המסקנה המוחלטת, כי "שביתה, לא בכל מחיר", משום שאיננו מכירים הפרת זכות עובד חשובה ככל שתהיה, אשר מקבילה בשוויה להסבת סבל לאלפי חולים וגרימת מוות לילדה תמימה אשר רצונה אינו נסוב סביב תנאי חיים אלא סביב הרצון לחיות.

למזלנו, אין אנו עומדים בפני דילמות מסוג זה בימים אלו, חיילי צה"ל עושים את מלאכתם במסירות. גם הרופאים נותנים את כוחם למען אזרחי המדינה הזקוקים לעזרתם. אולם השאלה "האם שביתה בכל מחיר" עדיין רלוונטית, ואולי רלוונטית מאד:

שביתות בתי הספר

אם אנו מתייחסים אל בית הספר כחבילת "ביביסיטר + הקניית ידע" אין לנו שום בעיה עקרונית עם שביתות הלימודים בבתי הספר. שביתות הלימודים אשר אנו מאוימים בהם חדשות לבקרים, טורדות את מנוחתנו במידה מוגבלת, עלינו למצוא בסך הכל תחליף ביביסיטר כלשהו והבעיה נפתרה.

אך אם אנו מודעים לכך שבית-ספר ממלא או לכל הפחות אמור למלאות, תפקיד מרכזי יותר. כדאי שנבחן את המושגים "שביתות המורים" או "אי פתיחת שנת הלימודים" מחדש.

זילות בית הספר ורמת הפשיעה

לדעתם של רבים, וזהו גם המסר אותו אנו מעבירים לילדינו, תפקידו של בית הספר לחנך את הילד, ברמה החברתית, ההתנהגותית, וגם הלימודית. אין ספק, כי בתי הספר הם התשתית שעליה אנו בונים בצורה לא מבוטלת את עתידם הטוב של ילדנו, את איכות החיים שלהם, ועוד.

שביתת מורים, גוררת בעקבותיה מציאת תעסוקות בלתי חיוביות עקב החופשה הבלתי צפויה. אך חמור מכך, תוצאה הרסנית של זילות בית הספר – זלזול בערכי מוסר ולימוד. ככל שרמת הזלזול בערכים החינוכיים והלימודיים עולה, כך במקביל, עולה רמת הפשיעה, הבורות וחוסר המוסריות.

דברים אלו מקבלים משנה תוקף עקב הידיעות החוזרות על עצמן מידי תקופה אודות רמת האלימות הגואה בקרב בני הנוער, ובמקביל, ירידת היכולות הלימודיות של תלמידי בתי הספר והתיכון.

דברים אלו מובילים אותנו למסקנה הנזכרת "שביתה, לא בכל מחיר". ישנם אנשי מקצוע, ובעלי תפקידים שאינם רשאים ליטול לעצמם את הפריבילגיה של "זכות השביתה" מפני שההשלכות של שביתה זו מערערות את יציבות החברה בכללותה ומסכנות אותה.

ואכן בתרבות העברית-יהודית ישנה אמירה חד משמעית המעבירה מסר זה בברור: "אין מבטלים תלמידים, לשום מטרה, ואפילו לא לבניית בית המקדש".

המורים לא צריכים לסבול!

אין ספק, שהטענה הראשונה להגנתם של השובתים היא: "מה הם אשמים? למה שהם יסבלו מהרעת תנאים?" והתשובה היא "אכן, הם לא אשמים, אבל גם החייל אינו אשם, גם הרופא אינו אשם, אלא שישנם תפקידים אשר בקבלתם יש לזכור כי הם מטילים עלינו אחריות.

כמובן שביד המורים להשתמש באמצעים רבים ולהלחם על זכויותיהם אך את מערכת הלימודים איננו רשאים להפסיק. אנחנו חייבים לבנות את דור העתיד בצורה יציבה, ושביתות מערערות את יציבותו של הדור הצעיר שעליו נבנה עתידנו ועתידו. ידוע בכל העולם כי חינוך דור העתיד נמצא במקום הראשון בסולם סדר העדיפויות של ההורים היהודיים. כדאי שניקח זאת לתשומת ליבנו גם בארץ וניישם זאת ברמה הלאומית.

אולי יש אנשים אשר אינם בשלים לקלוט רעיון זה עדיין, אבל אין ספק שכאשר יכריזו ילדיהם על שביתה בת חודש מבית הספר, עקב "הפרת זכויות תלמיד" יזכרו ברעיונות אלו ויאמרו להם: "זכות השביתה היא ערך דמוקרטי אנושי, אבל בית ספר חשוב יותר וה"שביתה, לא בכל מחיר".

4/1/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 11 תגובות ב-11 דיונים

(11) אבישי, 25/10/2007 17:48

חשיבה מתחדשת

(10) ציון, 25/10/2007 11:11

אני שמח לבשר לך שאתה ישראלי אמיתי- מדבר הרבה על נושאים שהוא לא מבין בהם כלום

ידידי היקר- אנא ממך, רד ממרומי האולימפוס ונסה פעם אחת להיכנס לנעלי המורה בישראל. מתי בפעם האחרונה עמדת בכיתה הטרוגנית בת 42 תלמידים וניסית להעביר שיעור?
מתי לאחרונה קיבלת תלוש שכר כה נמוך, שברור לך שעובד ניקיון (בלי לזלזל) מרוויח יותר ממך?
האם ראית פעם מורה שלא יכול לפרנס את משפחתו בכבוד ונאלץ לעבוד במשרה נוספת?
האם ראית כיצד מעמדו של המורה בישראל נמצא בשפל המדרגה?
האם יצא לך פעם לדבר עם מורים שהיו מתים לעזוב את המקצוע המתיש והשוחק הזה, או האם יצא לך לפגוש אנשים איכותיים שבחיים לא ידרכו את כף רגלם במשרד החינוך בגלל התנאים האיומים שבהם נאלץ לעבוד כמורה?
אנא ממך כותב יקר, תעשה לנו טובה, ותכתוב על דברים שאתה מבין בהם קצת יותר.
סליחה על הבוטות.
כל טוב!

(9) חיה, 22/10/2007 00:23

מסקנה מוטעית..

אני מבינה שהכותב הינו גבר וכראה אינו מורה. לכל מטבע יש שני צדדים. אם מדבריםעל מערכת החינוך מטרת חינוך ראשונה היא חינוך לערכים וכבוד לזולת. לא נראה לי שלאורך השנים לקברניטי מערכת החינוך יש איזשהו כבוד לאלו המחנכים את הדורות הבאים שאם לא כן איך ניתן להסביר שלאורך שנים רבות משכורות המורים קרובות יותר לשכר המינימום. המסר הסמוי המועבר לתלמידים לאורך השנים הוא "מורה לא שווה" ואת התוצאות רואים בשלב יותר מאוחר. קשה גם להסביר למורה שלא מעט פעמים היא/הוא מפרנס יחיד מדוע משכורתו אינה מאפשרת קיום.

(8) ראובן, 13/10/2004 10:28

שביתות

שביתות סקטור מצומצם הן אמצעי לגיטימי בידי העובדים,להבעת מחאה,שיפור תנאים וכן הלאה.לעומת זאת,כשבריון פוליטי משופם שכבר מזמן איבד איכפתיות אמיתית לגבי העובד הפשוט משבית את כל המשק ומעניש את האזרחים כולם להשגת מטרות כאלה ואחרות-עד כאן.הענשה קולקטיבית אינה פתרון.גם הנזקים שנגרמו למשק הישראלי כתוצאה משביתות ממושכות בנמלים שלקחו את החוק לידיהם אינם הפיכים,אין להם כל הצדקה ובמדינות מתוקנות רבות היו מסתיימות בכליאת השובתים או מנהיגיהם.אבל אנחנו התרגלנו לספוג הכל,להגיד "ככה זה" ולעבור לסדר היום.חבל.

(7) חופש..., 10/1/2004 16:21

אין חופש יש שביתה

אין מספיק חופשים ועד שיש חופשים נותנים שיעורים לחופש שזה אומר שנה שלמה רק ללמוד וללמוד... חלאס.... בשביתה הם לא עושים את זה ושביתה ממושכת יותר מנקה את
הראש יותר...{שביתה שבוע שבועיים תעזור}

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub