לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




 המחנך שהזכיר לנו את מתיקות החינוך

המחנך שהזכיר לנו את מתיקות החינוך

"הוא קרא לתלמידים שלו: מתוקים שלי", סיפרה לנשיא אשתו של איתמר בן-גל, ז"ל.

מאת

בחודשיים האחרונים הציפה אותנו התקשורת במגוון דוחה במיוחד של פרשיות והטרדות מיניות הקשורות לאנשי חינוך:

בזו אחר זו נפתחו כל מיני תיבות פנדורה ונחשפו שלדים של תלמידים שחייהם הוכתמו במוסדות לימוד ובמרחבים שהורים סומכים עליהם בעיניים עצומות שיהיו מוגנים ובטוחים לילדיהם.

מעבר לפגיעה ולאובדן התמימות, שוב אנו נזכרים כהורים וכמורים, שזו חובה ללמד את הילדים/ תלמידים שלנו, בעיקר את אלו הקטנים וחסרי הישע, היכן עוברים הגבולות ונהפכים להטרדה בכל הנוגע לגופם.

גרמו פרשיות אלו, שהדברים שאמרה מרים, אשתו של הרב איתמר בן גל הי"ד לנשיא המדינה בשבעה, יישמעו כאילו נלקחו מעולם אחר:

"הוא קרא לתלמידים שלו: מתוקים שלי", סיפרה לנשיא, לאחר שהלה פנה אל כמה מתלמידיו שבאו לנחם אבלים.

ואיזה יופי שגם בעולם הזה שלנו, אנחנו עדיין יכולים למצוא מחנך שבאמת אהב את התלמידים שלו: בנקיות. בטוהר. במתיקות. עד כדי כך שקרא לתלמידים שלו: מתוקים שלי.

וכמה אהבה אמתית ודבקות לחינוך אתה צריך, בכדי לקרוא כך לתלמידים שלך וששני הצדדים יידעו באמת שלא מדובר כאן בהעמדת פנים של מישהו שמנסה למצוא חן בכדי להרשים, אלא במשהו אמתי פנימי עמוק נכון ומדויק.

ורק המילים האלו, הנדירות והיפות האלו כל כך: 'מתוקים שלי', כבר הופכות בעיניי את הרב איתמר בן גל הי"ד לאחד מהמחנכים מעוררי ההשראה שנחשפתי אליהם בשנים האחרונות.

חזרתי הערב ממפגש עם הרב פרוכטר, ראש הישיבה התיכונית בגבעת שמואל שם היה הרב איתמר הי"ד מחנך בכתה ח' בישיבה. בין היתר הוא שיתף אותי במעט מהסיפורים "הפשוטים" על הרב איתמר.

1.       "מסורת בישיבה, שבנר ראשון של חנוכה, כל התלמידים נמצאים במסיבת חנוכה אצל הר"מ (המחנך) בבית. הצעתי לו שמסיבת חנוכה של הכתה תהיה אצלי בבית. לא ברור שכולם יעלו על אוטובוס להר ברכה... הוא התעקש. 'אין מצב- הם באים אלי הביתה' יש כלל בישיבה שהרמי"ם חוזרים עם התלמידים אחרי מסיבת חנוכה. צרפתי שני מדריכים לאוטובוס שהוא לא יחזור מהר ברכה עם התלמידים, אבל הוא לא וויתר... "

2.       "כל שיעור הוא התחיל בשיר... התורה משמחת... והשיר הכי אהוב עליו היה "יש לך כנפי רוח": כולם יכולים להגיע הכי רחוק שאפשר"

3.       "הוא היה נכנס אלי מידי פעם והיה אומר: הרב, אתה לא יודע איזה שיעור גמרא ענק ומרגש היה לי היום! הוא היה חי את לימוד התורה".

4.       "אני נותן שיעור בחסידות כל יום לפני התפילה בשעה שבע ורבע לתלמידים המעוניינים. כל בוקר! הוא הגיע רבע שעה לפני, נכנס לשיעור ומצביע על התלמידים שלו: 'אתה רואה, זה שלי, וזה תלמיד שלי... הוא אהב אותם אהבת נפש".

במסגרת "חמ"ד של חופש" בכמה ישיבות הסדר יצאו תלמידים לתכנית "חמ"ד של חברותא" ללמוד תורה בזמן החופשה. הרב איתמר הוביל את תוכנית הלימוד של תלמידי החמ"ד בישיבת ההסדר הר ברכה. וכך הוא כתב לנו בעקבות התוכנית:

"מחנה הקיץ התורני בישיבת הר ברכה היה מעל ומעבר למצופה. הגיעו 31 חניכים וביקשו להירשם יותר, אך עצרתי את ההרשמה (בעקבות אישורי בטחון לטיולים וכיוצ"ב). ההצלחה היתה אדירה. החניכים מאוד נהנו וכולם ביקשו להירשם לשנה הבאה..." (מתוך איגרת מנהיגי חינוך, שנשלחת על ידי ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש מנהל החינוך הדתי.)

ואולי בעצם הזכיר לנו הרב איתמר הי"ד איך אמור מלכתחילה להראות קשר טבעי ובריא בין מחנך לתלמידים שלו:

קשר בין שני אנשים ונשמות, שזה הרבה יותר מאשר בין מורה לתלמיד שאין ביניהם אלא ציונים והעברת אינפורמציה בלבד.

ואת זה אף מנוע חיפוש של גוגל לא יוכל להחליף לעולם.

יהי זכרו ברוך

14/2/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub