לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שבת אצל 'וונדיז': היופי והעצב

שבת אצל 'וונדיז': היופי והעצב

מדי שבוע, קבוצה של גמלאים יהודים קשישים עורכים ארוחות שבת אצל 'וונדיז'. זה נפלא, האמנם?

מאת

מדי שבוע, קבוצה של גמלאים יהודים קשישים עורכים ארוחות שבת אצל וונדיז. למרות הסביבה יוצאת הדופן והממש-לא-כשרה, "זוהי חגיגה משמעותית", מציינת רייצ'ל מאיירס, במאית ומעצבת מתעשיית הסרטים בלוס אנג'לס, שסבתה – רוברטה מאהלר – היא אחת מהמשתתפות הקבועות בארוחות השבת. בשנת 2017 החליטה מאיירס לערוך סרט תיעודי קצר על הקהילה וסרטה, "שבת אצל וונדיז", מוקרן בפסטיבלי סרטים ברחבי ארה"ב ב- 2018.

בראיון בלעדי ל- Aish.com, מסבירה מאיירס שסבתה והמשתתפים האחרים "מוצאים חיבור ליהדות בכל דרך אפשרית", באמצעות ארוחות השבת הקבועות שלהן ב"וונדיז".

הסרט מהווה הצצה מרגשת לכמיהה של קבוצת גמלאים זו להתחבר למסורת ולקהילה היהודית. "יום שבת הוא יום ייחודי", מציין אחד המשתתפים, "כיוון שהוא אמור לשנות אותנו ולהעביר אותנו מהחול אל הקודש". ארוחות השבת הקבועות שלו אצל וונדיז הן ניסיון להכניס הבטחה וקדושה זו לתוך חייו.

קבוצה זו היא עדות מדהימה לנחישות להתחבר ליהודים אחרים ולמסורת היהודית, לא משנה אילו מכשולים יש בדרך.

היהדות מלמדת שלכל יהודי ויהודי יש "פינטעלע איד" = גחלת פנימית בלתי ניתנת לכיבוי, שכמהה לבטא את הנשמה היהודית שבתוכנו.

תשוקה פנימית זו להתחבר היא זו שהניעה את עשרות היהודים המתאספים מדי שבוע בפאלם דזרט. "כשחיים לבד ויש לך קבוצה שהולכת ל'וונדי'ז' – זה נותן הרגשה של שייכות", מציינת אחת המשתתפות. אחרת מתוודה: "זה נותן הרגשה של שייכות להיות מעורבת – זו הרגשה פנימית שאת צריכה משהו".

הטריילר הפך לוויראלי וגרם לאנשים רבים בכל רחבי ארה"ב ליצור קשר עם יוצרת הסרט ולשאול כיצד יוכלו גם הם לקיים ארוחות שבת דומות במסעדות מזון מהיר אחרות. בשעה שרבים שואבים השראה מהקונספט של ארוחות השבת במסעדות מזון מהיר, אני מצאתי שהן גם קצת מטרידות ומלאות עצב. במדינה כה עשירה במשאבים יהודיים כמו ארה"ב, האם זהו הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות למען הקשישים בקרבנו? היהדות מחייבת אותנו לקיים את מצוות הכנסת אורחים. האם עצם קיומן של ארוחות השבת אצל 'וונדי'ז' איננו מעיד על כך שאנו לא מצליחים לכלול יהודים פגיעים ורחוקים בארוחות השבת שלנו ובחגיגות אחרות? האם איננו יכולים לספק לנשמות מלאות כמיהה  חוויית שבת אותנטית יותר?

אני זוכרת שהזמנו אלמנה קשישה להצטרף אלינו לארוחת השבת. היא הסכימה בשמחה ובאותו יום שישי בערב, עם שקיעת השמש, ילדיי ניגשו ועזרו לה לעלות במדרגות הכניסה אל ביתנו. כשהיא עברה בדלת, היא נראתה שונה. היה זה ברור שהיא השקיעה מאמץ בלבוש חגיגי ואפילו ביקרה במספרה לכבוד האירוע. היא הייתה כל כך מאושרת שהזמנו אותה לביתה. כשבירכנו יחד את ברכות השבת, שאלתי את עצמי מדוע לא הזמנתי אותה לעיתים קרובות יותר, כיצד יכולנו לתת לה לקמול לבדה בבית השכן כל הזמן הזה, כשהיא משתוקקת להיות חלק מחגיגת השבת אך לא ידעה כיצד.

"שבת אצל 'וונדי'ז'" הוא תזכורת רבת עוצמה לכך שכולנו כמהים לקדושה ולקשר עם הקהילה ועם היהדות, ומהווה עדות לנחישות שלנו לחבור לאחרים באמצעות המסורת היהודית.

זוהי גם תזכורת לחובתנו לכלול את הבודדים והמבודדים בקרבנו. זה נוגע ללב שכל כך הרבה קשישים יהודים מחפשים חברה וקדושה בארוחות שבת במסעדת מזון מהיר. תקוותי היא שבמהרה הם יוכלו למצוא חברה זו גם בבתיהם של אנשים. אני מקווה שבמהרה הם יוכלו לברך את ברכת השבת על נרות אמיתיים, שיוכלו ליהנות מיין כשר ואמיתי ושיוכלו להתחבר לקהילה היהודית הרחבה יותר. לעת עתה, אומץ ליבם ונחישותם ליצור לעצמם קהילה יהודית, צריכים לשמש השראה לכולנו.

24/2/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub