לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




דווקא!

דווקא!

האם גם אתם שייכים לזן האנשים שעושה פעולות מיותרות למרות שהוא יודע שזה לא יעזור?

מאת

אני לא זוכרת מתי היתה הפעם הראשונה ששמתי לב לזה, אבל אחת הפעמים שנחרטו במוחי היה בסיפור ההוא עם המעלית.

עמדנו ליד המעלית בבנין רב קומות, אני ואשה מכובדת למראה, וראיתי אותה ממהרת ללחוץ על שני הכפתורים, של הלעלות ושל הלרדת (סליחה על העברית המשובשת אבל ככה זה ברור יותר). שני הלחצנים נדלקו והיא נראתה מרוצה בהחלט.

לא הבנתי למה היא צריכה ללחוץ על שניהם ועוד בארשת של חמת זעם, אבל הכרת פניה והעובדה שהיא קשישה ממני, גרמו לי לגייס את כל הסבלנות וכשרון ההסברה הטבעי שלי (הייתי פעם מורה). ניסיתי להסביר לה שאין בזה שום טעם כי אם היא רוצה לעלות למה שתלחץ על הכפתור של הלרדת, שרק יגרום למעלית היורדת לעצור אצלינו על אנשיה ולהמתין לריק כמה שניות (כמו שבאמת קרה אחר כך), אבל היא לא הצליחה להבין.

העובדה שאפשר ללחוץ על הכפתור והוא גם נדלק, אומרת שצריך לעשות את זה. למה לא. להזיק זה לא יזיק. והיא בטח גם פחדה שינסו לרמות אותה.

באותם רגעים קלטתי שיש הרבה אנשים שלא מוכנים בשום אופן שירמו אותם.

פעם ישבתי באוטובוס, ולצידי ישבה אשה שגירדה כרטיס פיס מסוג חיש-גד. אחרי שהיא ראתה שהכרטיס לא זכה, היא התחילה לגרד את החלק הקטן שכתוב עליו "לא לגרד". שאלתי אותה בשביל מה היא מגרדת, והיא לא ענתה, אבל הביטה בי במבט מוזר כאילו נפלתי מכוכב אחר. אולי היא רצתה להתנקם במפעל הפיס שלא נתן לה לזכות?

אני זוכרת את הטלפונים הציבוריים הישנים של בזק, של האסימונים. עוד לא ראיתי מישהו שדיבר בטלפון ואחרי שגמר לא ניסה להרים את הצ'ופצ'יק הקטן כדי לקבל את האסימון שאולי בכל זאת נשאר. אדם שלא עושה ככה הוא לא נורמלי במושבותינו. פעם אחת אפילו ראיתי מישהי שאחרי שהוציאה את הטלכרט שלה, גיששה עם האצבעות ולחצה על הכפתור שוב ושוב. אולי היא חשבה שהוא יחזיר לה גם כרטיס של מישהי שהשאירה לפניה.

אני מקווה שקשיות העורף הזו מעידה דווקא על אופי טוב. לעם שלנו יש נחישות והוא מתאמץ הרבה ואף פעם לא יכול לסלוח לעצמו על המחשבה שהוא התרשל.

ובכל זאת, תחשבו על זה בבקשה לפני הלחיצה על הכפתור הלא מתאים של המעלית, או לפני שאתם עושים פעולה מיותרת ולא מוצדקת.

5/6/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 6 תגובות ב-6 דיונים

(6) סקרנית, 9/3/2009 06:48

לא לגמרי מדויק...

לגבי המעלית, לפעמים יש עומס במעליות וחושבים שזו שהזמנו לא לעצור לנו. לפעמים פשוט לא נעים לנו לחכות בחוץ. הפתרון האידיאלי הוא ללחוץ על שני בכפתורים, כי גם אם המעלית שעצרה היא בכוון הלא רצוי לנו - לפחות נהיה בפנים (פתרון למי שנמאס לו לחכות בחוץ) וגם נמנע סיכון שהמעלית לא תעצור לנו אם היא מלאה.
ובאופן כללי - את יכולה להסתכל על כל המקרים הללו כעל עקשנות טפשית, ואני מסתכלת על זה כעל רצון "לצאת מן המסגרת", לבדוק מהן האפשרויות העומדות בפני, ובקיצור "לתפוס ראש גדול" (וכך אגב נוצרות אמצאות, וכך נולדים גם פתרונות יצירתיים לבעיות...)
כי זה לא מדויק לומר "אנו יודעים שזה לא יעזור" הנוסח הוא "זה לא נראה שזה יעזור" - ובכן, יש אנשים שלהם זה כן נראה שזה יעזור. ויש גם מקרים שיש סיכוי שזה יעזור - אבל הוא קטן מאד. ובכן, את אותו קטן - איננו רוצים לפספס....

(5) יסמין, 19/1/2006 04:14

מאוד משעשע אותי אבל...

לדעתי אנשים הלוחצים על שתי הכפתורים פשוט אינם מוכנים לקחת את הסיכון שאולי הכפתור שלחצתי עליו אינו עובד? עדיף ללכת על בטוח לא? אני ממהר עכשיו והעיקר שהמעלית תגיע ואני יתקרב למטרה שלי . כנראה שאפילו אם הם מתעכבים לעוד חמש עשרה שניות ההרגשה היא כאילו הם עושים עם זה משהו לבנתיים והעיקר רק לא לעמוד כאן ולחכות בחוסר מעש, בדיוק כמו אנשים שלא רוצים לעמוד ברמזור אז הם יעשו סיבוב שלם שלוקח יותר זמן כי "אני לא מתכוון לעמוד כאן ולחכות\זה קיצור" זה קצת מצחיק אבל מובן .
ובקשר לאישה עם החישגד,איפה שכתוב לא לגרד נימצאים מספרים וסימנים שאומרים האים הכרטיס הוא זוכה ובכמה זכה. אני לא יודעת איך זה בארץ (תבדקו פעם הבאה שאתם קונים כרטיס) למשל בצפון אמריקה שני משולשים מראים שהכרטיס איננו זוכה שלוש פעמים האות A זה 3 דולר וכ'
יכול להיות שהיא ידעה על כך ויכול להיות שהיא לא היתה מוכנה לעובדה שזהו איננו כרטיס המזל ואולי אם תגרד הכול תגלה שהיא צדקה.או אולי זה פשוט תסמונת "מה עושה הכפתור האדום הזה..."
המון מזל למי שהולך לקנות כרטיס למטרות מחקר :)
יסמין

(4) אנונימי, 4/12/2004 17:03

מפחיד לחשוב

שמעתי שבאיכילוב יש מעלית חדשה. שם אין למעלה או למטה. שם כל הכפתורים הם מחוץ למעלית וכשנכנסים אין על מה ללחוץ (גם קצת מלחיץ).
מצד אחד הסבירו לי שככה המחשב מנהל את תנועת המעליות ביעילות רבה יותר. מצד שני, אני מפחד לחשוב מה יקרה למעלית אם מישהו יבוא ויעשה לה דווקא.

(3) לתגובה מס' 2, 17/7/2004 14:19

מה שאתה כותב זה לא נכון..

מעלית שבקומה 8 ואתה בקומה 1 ואתה רוצה לעלות אתה צריך ללחוץ רק למטה. עצם הלחיצה מודיעה למעלית שתגיעה למקום ממנו הגיעה הלחיצה. והלחיצה למעלה/למטה היא שאומרת למעלית לאן מועדות פנינו.
אתה מבין, כשאתה לוחץ על הכפתור ולא משנה אם למעלה או למטה אז אתה מודיע למעלית את מקום הימצאך. עכשיו לאן מועדות פניך "תדע" המעלית על-פי כיוון שמראה הלחצן.

(2) אנונימי, 11/6/2004 06:46

הסיבה ללחיצה אחרת לגמרי

גם אני מתרגז שלוחצים על הכפתור של "לעלות" כשרוצים לרדת, ומעכבים לחינם את המעלית.
אבל אצל חלק מן האנשים הדבר איננו נובע מהסיבה שציין מחבר המאמר. הסיבה היא אותה סיבה שהכותב טרח להשתמש במינוח הלא חוקי, "הכפתור של לעלות".
רבים האנשים החושבים שהכפתור מיועד לקרוא למעלית, ואם היא עכשיו בקומה 8, ואני בקומה 1 ורוצה לעלות, אני צריך לקרוא למעלית שתרד אלי. ולכן לוחצים על הכפתור עם החץ כלפי מטה. כביכול - "אמרתי למעלית לרדת".
ומכיוון שלא בכל מקום יש לוח המציין היכן המעלית כרגע, אז הם קוראים לה שתבוא על ידי שני הכפתורים - שתעלה, שתרד, העיקר שתגיע כבר!
יש גם אנשים אחרים, שאינם מגלים התמצאות כל כך מרובה בתחום הטכני של מעליות, ופשוט לא מבינים למה יש שני כפתורים, אבל מה שבטוח - לוחצים על שניהם, כי כולם עושים ככה. ועובדה, זה מועיל, המעלית מגיעה. כשהיא תגיע - אז כבר נשאל אם היא עולה או יורדת. מקסימום - נעלה ונרד, או נרד ונעלה.
וכמו שכתוב: עלה נעלה!

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub