לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תוהו ובוהו בבית

תוהו ובוהו בבית

לכבוד חתונת בתי, כל המשפחה שלנו התקבצה אל ביתנו והבנתי איך יכולים היו להידחס כל עולי הרגל לתוך בית המקדש ..

מאת

בימי המקדש, כל העם היושב בציון היה צריך לעלות לירושלים שלוש פעמים בשנה. היו אלה ימי ה"עלייה לרגל", בשלושת ה"רגָלִים": חג הפסח, חג השבועות וחג הסוכות. למרות שהסך הכולל של האוכלוסייה עלה בהרבה על כושר ההכלה של בית המקדש, היה מספיק מקום לכולם! אין זה יתכן? חכמינו מסבירים שהתופעה הזאת התרחשה הודות לאחדות במטרה הקבוצתית ולהעדר האנוכיות.

אז... אולי אפשר להבין שאם כל המשפחה המורחבת נמצאת יחד בבית לכבוד החתונה של בתנו ושבוע שבע הברכות שאחריה, זה ייאמר לזכותנו.

בעלי חישב, לפי כמות האנשים וגודל הבית, שיש לנו בערך 7 מ"ר לנפש. זה היה יכול להספיק, אלמלא המזוודות מהפנימייה של הבת, הקיטבג של הבן מהצבא, הילדים הנשואים האחרים שהגיעו לכל התקופה עם מספיק ציוד ואביזרים לתינוקות, וחוץ מכל זה - מזוודות במגוון צורות וגדלים ששייכים לחתן ולכלה החדשים, ומכילים את כל ה"דברים" שהם צריכים לפני שיעברו לבית משלהם.

על המשטחים הפנויים היחידים שנותרו, עמלה נכדתי בשקדנות למרוח עוגיות שוקולד לתוך השטיח!

כשאני לא תשושה לחלוטין, אני מבינה שזה הדבר הכי נפלא בעולם ושיש לי המון על מה להודות

הבית שלי נמצא בתוהו ובוהו מוחלט – ואני מתכוונת למובן הפשוט של המילים, לא לאיזשהו דימוי.

וכשאני לא תשושה לחלוטין, או מחממת סיר שני של פסטה כי הראשון לא הספיק לכולם, או רצה למכולת כי שוב התרוקן המקרר, אני מבינה שזה הדבר הכי נפלא בעולם ושיש לי המון על מה להודות.

אני זוכרת שקראתי ספר על אישה צעירה, שאושפזה בבית החולים עם מחלה קשה, שלא יכלה להפסיק לחשוב כמה היא התלוננה כשהייתה מתעוררת באמצע הלילה לטפל בתינוקות, וכמה היתה מוכנה לשלם כדי שתוכל לעשות את זה שוב!

אז אני לא מתלוננת (יותר מדי!) ואני מודה לא-לוהים (המון!). ואני לומדת שאפילו אם אין פה אחדות מושלמת (בסדר, אפילו לא קרובה לזה) או שעדיין יש לנו כמה שרידים של אגו, זה עדיין נס שכולנו חוגגים יחד, צוחקים יחד ואפילו רבים...

בתינו אמורים להיות בתי מקדש קטנים. למרות שהדמיון פחות ממושלם, אנחנו עובדים על זה, ותוך כדי כך סופגים המון הנאה.

ואם המחיר הוא קצת רעש, קצת בלגן וקצת חוסר פרטיות (אמרה בעלת הבית בלשון המעטה), אז שיהיה. אין שום דרך אחרת לקבל את זה.

אם כי חמותי המליצה על אטמי אוזניים, וזה לא רעיון רע. וגם על עזרה בניקוין. ובישול. ומסאז'יסטית צמודה...

6/9/2008

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) ריקי, 18/9/2008 12:37

מזל טוב!!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub