לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




רק תלונות יש לה!

רק תלונות יש לה!

קיטורים אינם סתם הרגל רע. למעשה, הם עצמם מחזקים את הקשיים.

מאת

כולנו יודעים איך מרגישים ליד אנשים שמתלוננים הרבה – דיכאון אמיתי. לא נעים לצאת איתם לארוחה, משום שתמיד הם ימצאו משהו לא בסדר באוכל המוגש להם או באיכות השירות. 'ולכם לא מפריע שלרוטב בסלט יש קצת טעם לוואי אם מתרכזים וממש מנסים לשים לב?'

לא נעים לצאת איתם להופעה מוסיקלית. המקומות לא מספיק קרובים, או שהם קרובים מדי. המוסיקה יותר מדי מודרנית; לא, רגע, יותר מדי מיושנת. ולמרות שהאולם חדש לחלוטין, האקוסטיקה פשוט איומה.

גם בבית שלך לא נעים לבלות איתם ערב, משום שלמרות שהם יהיו יותר מדי מנומסים מכדי להתלונן עליך, יש לכם מספיק מכרים משותפים שעליהם הם יכולים להתלונן. וכמה פעמים תוכלו להעביר את הנושא לספורט או למזג האוויר? והם בטח יתלוננו גם על שני אלה.

ובהחלט, לא נעים לשוחח עם אנשים כאלה בטלפון. החיים שלהם אומללים והעולם הולך ומתדרדר. ברגע שמניחים את השפופרת מרגישים צורך דחוף למנת פרוזק.

קל להבחין בהתנהגות הזאת על הזולת. מי שיש לו שכל, מצמצם מגע עם המתלוננים כי זה עלול לדכא גם אותו, וגרוע יותר, זה עלול גם להיות מדבק.

קל להבחין בהתנהגות הזאת על הזולת. אבל סקירה קצרה עלולה לגלות גם בנו כמה דפוסי התנהגות שליליים משלנו.

אולי אנחנו אפילו לא מעלים בדעתנו שגם לנו יש נטייה להתלונן – אנחנו יותר מידי עסוקים בלהתלונן על אחרים (כמו שעשיתי עד עכשיו!), אבל סקירה קצרה על הבוקר (הצהריים, הערב) עלולה לגלות בנו, ירחם ה', כמה דפוסי התנהגות שליליים משלנו. במאמר שקראתי לאחרונה, אחת המרואיינות ניהלה יומן שבועי העוקב אחר התלונות שלה והופתעה לגלות באיזו תדירות גבוהה היא מתלוננת. למעשה, התגלית הזאת דחפה אותה לנסות לשנות את ההרגל ולהפסיק להתלונן.

אנחנו עלולים להיות בלתי מודעים לחלוטין לַפּעמים הרבות שבהן אנו בוחרים בנקודת מבט שלילית, כיצד אנחנו זורעים סביבנו עגמומיות, איזה הרגל 'מושך' סיגלנו לעצמנו – יומן מדגיש את כל אלה.

לפעמים 'קוּטֶרִיוּת' היא הדרך שלנו לתקשר עם אחרים. לפעמים זאת דרך לבטא תסכול. לפעמים זה אפילו כיף. אבל תמיד היא מובילה למבט פסימי על העולם, שבסופו של דבר פוגע בנו ובאלה שחייהם נוגעים בשלנו.

זה יכול להיות כל דבר החל בזניח – מזג האוויר – וכלה בדברים הפוגעים והמפריעים ביותר – בני הזוג שלנו והילדים.

סבתו של בעלי זכתה לחיות עד לגיל 98. אחת מפילוסופיות החיים שלה הייתה לעולם לא להתלונן על דברים שאין בכוחנו לשנות. ואני לא מוכרת לכם 'סיפורי סבתא'.

קיטורים אינם סתם הרגל רע. למעשה, הם עצמם מחזקים את הקשיים. ככל שנתלונן יותר על החום, כך נרגיש שחם לנו יותר. וגרוע יותר, ככל שנתלונן יותר על בן הזוג, כך יגדל ויתרחב הקרע בינינו.

התפקיד שלנו הוא לחפש אחר החיובי באלה שאנחנו אוהבים ובעולם שה' ברא עבורנו. נכון, המצב באזור שלנו חסר יציבות, אבל אני מעדיפה להתמקד בנחישותו ועוצמתו של העם היהודי בכלל, ושל האנשים בארצנו בפרט.

כן, בעלי (שוב!) שכח לרוקן את הפח, אבל אני מתמקדת בזה שהוא לקח את הפיקוד בבית, כדי שאני אוכל לשבת עכשיו ליד המחשב.

ולגבי הילדים, בפוטנציה, רשימת התלונות שלנו עליהם יכולה להיות אין סופית, אבל אני מתמקדת בהכרת תודה על הזכות הנפלאה שנפלה בחלקי, לגדל את בני האדם האלה. אני מתמקדת בצדדים החזקים שלהם, בדרכים שבהן הם מביאים אושר ושמחה לבעלי, לי וזה לזה – ולא בעוגמת הנפש.

אני לא רוצה להיות מישהי שאף אחד לא רוצה להיות בסביבתה. אני לא רוצה להיות מישהי שאני לא הייתי רוצה להיות בסביבתה. אני רוצה להיצמד לחיובי משום (שזה יהפוך אותי לפופולארית יותר!) שהקב"ה העניק לנו כל כך הרבה מתנות, וזה ממש חוסר הכרת הטוב להבחין רק במה שחסר לי. אני רוצה להיצמד לחיובי משום שכך היום שלי יהיה בהיר יותר ושמח יותר. אני רוצה להיצמד לחיובי משום שזה ישמח יותר את בעלי וילדיי.

הייתי רוצה גם להתחיל לנהל יומן כדי לעזור לי לשמור על הכיוון. אבל אני יותר מידי עסוקה. איך אפשר לצפות ממני לעשות עוד משהו כש... אופס!

 

19/2/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 22 תגובות ב-14 דיונים

(14) עבאס עבאס, 23/2/2012 05:30

כפר יפיע תד 5063 מיקוד 16955

היום,ברגע זה בעזרת ה' אני רוצה לצמד לאמת אם זו לטובתי, בסופו של דבר , ובסופה של אמת , מה שאלוקים רוצה זו האמת, ומה שקרה וקורה לי זו האמת , ומה שקורה בסביבה זו האמת, ואני צריך להיצמד לאמת, איש שלא קבלתי ממינו אישור לומר שמו, שבקשתי ממינו שייתן לי משפט, אפילו במילה אחד , בתור עצה , אמר לי ,תשאל את עצמך מה האמת,. וזה לא קל לי בינתיים., האמת ,שאני לא רגיל לחשוב על האמת, ואני רוצה להתרגל., ושאלוקים ייברך אותנו כרצונו, ושרצונינו יהיה כרצונו, . אמן

(13) אליה, 21/2/2012 18:28

תחשוב טוב

כמו שאומרים - תחשוב טוב, יהיה טוב. הכל בראש. אם אתה מסתכל על העולם בעיניים רעות, תמיד תמצא את הרע ולך יהיה תמיד רע. אם אתה מסתכל על העולם בעיניים טובות, תמיד תמצא את הטוב ולך תמיד יהיה טוב. וגם לאנשים אחרים יהיה יותר טוב איתך... וככה יהיה לך יותר טוב. העיקר - לחשוב טוב ולא לפחד כלל (אבל זה כבר משהו למאמר אחר)...

(12) אנונימי, 21/2/2012 11:42

אהבתי ת'סוף

(11) שלומית בכר, 20/2/2012 08:05

אנרגיה חיובית מייצרת עוד כמוה וההפך

שלום, תודה על כתבה מעניינת וכל כך מחזקת. נתת לנו כלים להשתמש בהם ולשפר את איכות חיינו. כדיאטנית שנים רבות למטופלים שמתמודדים עם בעיות מורכבות גם אני מנסה להראות שהיציאה והפתרון הן דרך המחשבה החיובית שמקדמת למטרה שהיא בסך הכל חיים טובים ומספקים. חודש אדר שמח ושנה נפלאה

(10) שושנה ל., 20/2/2012 06:27

מה כאשר לוקחים לך את המתנות הכי יקרות

הכל מאוד חכם, הגיוני , משכנע ואמיתי. אבל בכתובים הרבה יותר מאשר במציאות העגומה. אישית, כמעט ואינני מרבה להתלונן. אבל כיצד אוכל להיות אופטימית ולראות רק את המתנות היקרות שה' נתן לי ואח"כ לקח ממני את שתי המתנות היקרות ביותר עלי אדמת והם ביתי הקטנה ואימי היקרה. "נתלשו" לי חלקים גדולים בלב והנשמה שלי "מפרפרת".

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub