לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




רוצים להיות מאושרים? תתחילו לתת

רוצים להיות מאושרים? תתחילו לתת

הרגשתי כאילו מישהו הקים באמצע הלב שלי דוכן של פונדו שוקולד סמיך וחם ובישל על אש קטנה.

מאת

זה קרה בשמונה בבוקר אחרי ששמתי את הילדים בגן והתחלתי את המרוץ נגד השעון בדרך לעבודה.

הוא עמד ליד הרכב שלו, שכן שהכרתי, מכסה המנוע היה פתוח וכל המהות שלו היתה קריאה לעזרה:

חישוב מהיר שעשיתי הבהיר לי שהגדלת ראש תעלה לי בסיכוי סביר מאוד באיחור לפגישה שלא יכולתי להרשות לעצמי לפספס. בכל זאת אצטרך להחנות את הרכב מולו, להוציא את הכבלים ולהתחיל להתניע. פעולה אגבית ופשוטה בכל יום רגיל וכזו שלא אוכל להרשות לעצמי כמה דקות לפני הפגישה המיועדת. תכננתי כבר לבצע עיקוף עד שמשהו בלתי מובן משך אותי בכל זאת ליזום הצעת עזרה.

פתאום הוא נראה כמו בובה שהחליפו לה את הבטריות:

"וואלה אחי, ממש תודה! הצלת אותי".

אלו היו המילים הראשונות שהחלפנו מזה שנים. עד עכשיו כל פגישה בינינו הסתכמה בשלום מנומס כזה בין שכנים שגרים בניין ליד בניין.

הוא הזדרז להכין את הרכב שלו, תוך שתי דקות הרכב שלי חנה מולו, התנעה, והופ! האוטו שלו כמו דנדש מהאריזות עם ריח של פצפצים.

ואני הרגשתי כאילו מישהו הקים באמצע הלב שלי דוכן של פונדו שוקולד סמיך וחם ובישל על אש קטנה:

מן סיפוק חמים כזה שליווה אותי למשך כל היום וגרם למצב הרוח שלי להתייצב על רמות גבוהות במיוחד. בעקבות ההרגשה הפרטית שלי, התעניינתי האם התחושה הזו, מלווה במחקרים מדעיים ורציניים וקשורה לתהליכים כימיים במוח. מה אתם יודעים? מסתבר שכן.

*

התופעה שזכתה לכינויThe Helper's High – ביטוי שהומצא לראשונה על ידי החוקר אלן לוקס שערך מחקר בקרב 300 בני אדם ומצא ש95% מהם דיווחו שהרגישו הרבה יותר טוב כאשר עזרו לבן אדם. (מתוך אתר 'מהות החיים').

מסתבר שהתופעה מעוגנת במדע ובמחקרים כמו שמציין ד"ר דיוויד ר. המילטון בבלוג שלו ומסביר שלמעשה המוח שלנו מחווט בצורה כזו שבה הוא מעניק לנו 'פרס' על מגוון פעולות הקשורות בחמלה אדיבות ונתינה. (מוזמנים לקרוא את המאמר http://drdavidhamilton.com/helpers-high)

שרי בורג קרטר, ד"ר לפסיכולוגיה הסבירה את התופעה בעיתון Psychology Today בכך שנמצא שהתנהגות אלטרואיסטית מפעילה מרכזי מוח מסוימים שמשחררים אנדורפינים המייצרים תחושה טובה. כל זאת מעבר לנתון המדהים שפורסם בכתב העת Psychology Aging ובו נתגלה שאקט של אדיבות תורם לבריאות הפיזית שלנו, כולל הפחתת הסטרס ושיפור במערכות הלב, החיסון והעצבים. כמו כן התנדבות בת 4 שעות בשבוע שיפרה את לחץ הדם בקרב גילאי +50 והפחיתה סיכון ליתר לחץ דם ב-40% לעומת מי שלא התנדבו. (שם).

*

כשחושבים על זה מגלים שמדובר בעצם בהיגיון טהור וצרוף:

העיסוק בזולת מגדיל אותנו מעבר לטרדות היומיומיות שמעסיקות אותנו, מוציא אותנו מההתרכזות העצמית ומעניק לנו תחושת משמעות קיומית: יש מישהו בכל היקום הזה שצריך אותנו. אין לנו יותר מדי זמן להתעסק עם הבעיות הקטנות שלנו, כי אנחנו באמצע שליחות של דברים גדולים יותר.

לכשעצמי תמיד תהיתי אודות אמרת חז"ל המובאת במדרש רבה, רות, ה, ט:

"תני בשם רבי יהושע יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית, שכן אמרה רות לנעמי 'שם האיש אשר עשיתי עמו היום', ולא אמרה אשר עשה עמי אלא 'אשר עשיתי עמו', הרבה פעולות והרבה טובות עשיתי עמו בשביל שהאכילני פרוסה אחת"

הרי בשורה התחתונה בעל הבית מביא כסף לעני. איזו תועלת ממשית יש לו מפעולת הנתינה הזו?

אלפי שנים לאחר מכן, הגיעו גם המחקרים המדעיים ואיששו את מה שחז"ל כבר הבינו בנפש האדם:

הנתינה לאחר, היא בעצם המתנה הכי גדולה שתוכלו להעניק לעצמכם.

וזה גם מדעי.

מתוך עלון "עולם קטן".

18/10/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) אנונימי, 23/10/2017 13:26

תודה על המאמר יהי רצון שנזכה ליישם.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub