לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




חופשה ללא נייד

חופשה ללא נייד

נדהמתי לגלות שאנחנו מפסידים קשר מדי יום בשל ההתעסקות המוגזמת עם המכשיר שאמור לקשר בינינו.

מאת

יצאנו לטיול משפחתי (טיול משפחתי אינו מלה נרדפת לחופשה!) לישוב קטן ומרוחק (לחברים שלנו יש שם בית והם הציעו לנו אותו בנדיבותם).

נסענו בכבישים מתפתלים ועברנו ליד כרמים הרריים, טיילנו באזור, וראינו שקיעות מדהימות. זה היה ממש מקסים. ופסק זמן אמיתי משגרת היומיום.

מיד למדתי לקח חשוב מאוד. לכל מקום אליו הולכים, בכל זמן שיוצאים, לעולם אל תנסו להוציא בני נוער מתחום הקליטה של הניידים!

מחירו של כל הנוף המדהים היה – כן - שהניידים לא עבדו בדירה שלנו או בסביבתה הקרובה. היינו צריכים לנסוע העירה כדי להתקשר לחברים, ולשמוע את הצלילים המעצבנים שמודיעים על כניסתן של הודעות טקסט, ואת אנקות הרווחה של הילדים.

"למזלנו", אם אצטט את אחת מבנותיי, "התקנו לא מזמן ווי-פיי". אחרת, לפי טענתה, היא הייתה עוזבת. איום רציני למדיי, בהתחשב במקום המרוחק בו שהינו, אולם בכל אופן ביטוי ברור להלך המחשבה שלהם.

ואינני מאמינה שהילדים שלי מיוחדים (בהקשר זה) או חריגים (בכל הקשר שהוא).

אם נדחק אותם אל הקיר, הם יודו שהם מאוד נהנו מהטיול. כל כולו היה חיזוק קשרים משפחתיים – במידת מה דווקא הודות לחוסר הקליטה.

הוא הכריח את כולנו לשים לב זה לזה - בשיחה, במשחקי מכונית מהסוג הישן כמו חי צומח דומם (ומה אוכלים הערב). למעשה, זה היה מושלם עבור טיול משפחתי.

ואני כל הזמן הרגשתי כמה אנו מפסידים באופן יומיומי – כמה אינטראקציה, שיחה, התבדחויות, משחק יצירתי, גילויי דאגה, שיתוף במחשבות ובדאגות, מפסידים בשל התעסקות יתר בסמארטפונים שלנו. כמה רגעים משפחתיים חשובים כבר אינם קיימים משום שכולנו טרודים במכשירים הללו?

הטיול הזה המחיש לי איך שליחת טקסטים השתלטה על חיינו וצמצמה אותם

חוסר הקליטה גילה והבהיר לי דברים. ובאמת, כמה מהטקסטים האלה חשובים בכלל? מה התוכן האמיתי שלהם? זה כבר נושא שלם בפני עצמו.

יש לנו מזל (ואנו מכירים בכך) שאנו מנותקים בשבת. אבל זה לא מספיק. הטיול הזה המחיש לי איך שליחת הודעות sms , למרות התועלת הברורה שבה (קל יותר לשאול "איפה אתה עכשיו?" ולקבוע "תחזור הרגע!" בטקסט), השתלטה על חיינו וצמצמה אותם.

אל תגלו לילדים שלי, אבל למרות שלא תכננתי את זה בכוונה, אני שמחה שיצאנו למקום בלי שירות. זה הפך את הטיול שלנו למיוחד הרבה יותר. זה הפך אותה למה שהיא הייתה אמורה להיות מלכתחילה – חוויה משפחתית. יכולנו ליצור אפילו זיכרונות שיישארו הרבה אחרי שהמסרונים האלה יימחקו.

תרשו לי לחזור בי ממה שכתבתי קודם: הלקח שלמדתי מהטיול הזה הוא שאתם מוכרחים לקחת את בני הנוער שלכם לטיול משפחתי מחוץ לתחום הקליטה של הניידים!

12/4/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) אנונימי, 2/5/2016 06:34

חבל

לידיעת כל מי שעוד לא יודע ישנה כת מעניינת שמתגוררת כאן בארץ ישראל וכל בניה ובנותיה, אנשים נשים וטף חיים ללא מכשירים "חכמים" הנידים ה"כשרים" שלהם מאפשרים שיחות בלבד! למי שלא זיהה מדובר בציבור החרדי זה אפשרי! אשרינו.

(2) אנונימי, 25/4/2016 13:11

מקסים וחשוב מאד. קראתי את זה באייפון

(1) בנצי, 25/4/2016 07:53

עבדים היינו

בשבוע בו אנו חוגגים את חירותינו , הגיע הזמן להרים את נס המרד נגד שעיבודנו מרצון לסמרטפון .ההוא אדוננו ואנו משועבדים לו בכל שעות היממה . הגיע הזמן להיות לו אדון ולא עבד. נלמד להגביל אותו ולהצר צעדיו. ידע המכשיר הזה את מקומו בעולמנו!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub