לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




איש לרעהו...

איש לרעהו...

בא פורים ומזכיר לנו שוב, כי כוחנו טמון באחדותנו.

מאת

אוזני המן, בקבוקוני יין אדום מתוק ומיני תופינים ומגדנות, עומדים הכן תחת מעטפת הצלופן המרשרשת, מקושטים בסרטים מסולסלים ופתיתי קונפטי וממתינים להישלח אחר כבוד למכרינו ברחבי העיר.

הרשימה ארוכה.

סבא וסבתא, ההורים, דודים ובני דודים, המורים והגננות של הילדים, משפחות של מכרים וכמובן איך לא? רשימת מאד מכובדת של שכנים. לכולם אנחנו מתכוונים לשלוח משהו אישי, משהו מתוק, לשמח ולשמוח.

משלוח המנות מהווה עבור כולנו חלק כל-כך אינטגרלי ממצוות היום, עד שאיננו מתעכבים אפילו לברר מה הקשר שלו לפורים.

על מנת להבין זאת, נזכיר פסוק אחד מהמגילה:

"ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים..."

מסתבר, שעיקר החטא באותו הזמן היה הפירוד בעם (מוכר למישהו?). עצם ההתנתקות משמירת המצוות וביטול הזהות היהודית, הביאו לטשטוש המכנה המשותף שקישר בין כל היהודים בכל מדינות מלכות אחשוורוש – היותם בני אמונה משותפת בבורא עולם, וגרמו לפירוד ביניהם.

סיבות אלה, הן שעוררו לבסוף את "הטורף" המסוכן מרבצו – את עמלק.

ומתי עמלק מגיע לתקוף אותנו? כאשר אנחנו מתרחקים מזהותנו הלאומית!

ומתי עמלק מגיע לתקוף אותנו? כאשר אנחנו מתרחקים מזהותנו הלאומית! מדוע? כי עצם הופעתו של האויב המשותף, מביאה בהכרח להתלכדותנו ולהגדרתנו המחודשת כעם.

נוכחנו בתופעה זו בזמן הנדודים במדבר, כשחלק מבני העם התרחקו ונפרדו מהמחנה עקב רפיון בשמירת המצוות, ובהיותם נפרדים ומרוחקים היוו "טרף" קל לעמלק, שהמתין בסבלנות לשעת כושר. "אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך..." (דברים פרק כה).

תופעה דומה של חטא המוביל לפירוד התרחשה בשושן ומכאן נתן גם להבין את הופעתו של המן האגגי, שהיה מזרעו של עמלק.

בא פורים ומורה לנו כיצד לתקן זאת!

משלוח המנות המוגש בסבר פנים יפות, מקרב בין איש לרעהו, מחזק את קשרי הרעות והידידות ואינו מבדיל בין פלגי העם השונים – אשכנזים וספרדים, דתיים וחילונים, משכילים ועמחא ישראל, כולם כולם שולחים וכולם מקבלים. כך, על ידי מצווה חביבה זו, אנו מתקנים את חטא הפירוד ויוצרים מחדש זהות לאומית ואחדות מלוכדת, שביכולתה להצילנו מציפורניו של עמלק שבכל דור ודור!

בשנה זו נשתדל להרבות במשלוחי מנות (המשלוחים יכולים להיות צנועים, העיקר הכוונה! ראו טור: משלוחי מנות מקוריים) וניזכר דווקא באותם אלו שנראים לנו עריריים, מרוחקים או שונים מאתנו. ננצל זאת כהזדמנות לגישור וצמצום פערים, להשכנת שלום בינינו לאחרים, לפיוס עם ידידים משכבר הימים ולא נשכח לרגע, כי כולנו עם אחד ולכולנו ("מנער ועד זקן, טף ונשים...") ארע נס משותף בשושן, כשניצלנו מכליה בטוחה.

אחדות – בינינו לבין עצמנו ובינינו לבורא עולם – אין זה מחיר גבוה מדי לשלם, על מנת לזכות בהגנה סגולית מפני הרוצים לכלותינו, שמי כמונו זקוק לה בימינו אלה.

פורים שמח!

19/3/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 5 תגובות ב-5 דיונים

(5) מור, 25/3/2005 07:21

תיקון טעות

כותבים "עמך ישראל" ולא "עמחא ישראל"...

(4) איתמר, 22/3/2005 05:46

מאוד יפה!

מאמר מדהים והיופי הוא הפשטות שבו. כל כך נכון.. ישר כוחך!!

(3) אסתי רוט, 20/3/2005 05:38

חידוש

האמת כל מילה שכתבת נכונה ז"א מעולם לא העסקתי את ראשי בסיבה המקורית על אף שההרגשה האישית שלי זהה למקור ,זהו יום בשביל לבטא רחשי לב ורצון טוב לכל אשר נחפוץ ,העיקר שנזכה שהכוונות יועברו אל ידידינו ומכרינו דרך המעשים
שיהיה לכולם פורים שמח

(2) יהודית, 20/3/2005 05:15

בול פגיעה!

ממש כך קלעת לנושא הכי חם
יש אומנם בעיה טכנית ביום שישי הקצר שצריך להספיק ולהספיק...
אבל העצות שוות זהב!

(1) און שקד, 20/3/2005 04:14

פעם בשנה פורים?

כמה טוב שהינך מזכירה לי כי פורים קרב. מאז ילדי גדלו איני חשה מקרוב בהכנות לקראת פורים כולל התכונה הרבה ליצור מיכל מעניין לתופיני משלוח המנות.האמת? זה קצת חסר לי. כך שכבר אני יושבת להכין.
בדרך כלל אם בפורים ואם בימים אחרים, אני אוהבת לתת. תודה על שאת כותבת כל כך יפה!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub