אפשר להכין עצים ונפט וכל מה שצריך, אבל בלי ניצוץ לא תהיה אש. מסתבר שאותה התופעה מתרחשת גם בהוויה האנושית.

מאת הרב הדר מרגולין

קבלו את האתגר המעניין הבא – נסו להיות ניצוץ. תאמינו לי, זו חוויה מיוחדת.

מה זה 'להיות ניצוץ'? האם זה כרוך בדיאטה קפדנית? (או שמא זה מתאים גם לשמנים?) האם זה מחמם גם כשקר בחוץ?

לפני שיצוצו כל מיני שאלות שהדמיון יכול להעלות, אסביר את כוונתי.

ניצוץ הוא מה שמתחיל את האש.

כל התנאים יכולים להיות זמינים להתלקחות – חמצן, חומר בערה. הכל יכול להיות מוכן. רק שאם אין ניצוץ – אין אש.

וכשבא אותו ניצוץ קטן, כה אפסי שכמעט ולא שמים לב אליו – הנה הוא הגורם את הכל, האש הענקית מתלקחת – הכל בגלל ובעקבות אותו ניצוץ קטנטן.

תאמינו או לא – אותה תופעה שייכת לא רק במעבדה כימית, אלא גם בחוויה אנושית. דוגמא לכך אתן מהתנסות אישית שהיתה לי לאחרונה (ולצורך זה אתעלם לרגע מן הענווה האופיינית שלי).

הייתי בשמחת אירוסין. החתן והכלה היו שם, האורחים המוזמנים, קרובי משפחה, חברים מכל הצדדים.

וגם אנכי הקטן...

בגדול – לא היה שם שום 'אקשן'. ואז, החלטתי להיות 'ניצוץ'

ובכן, כולם ישבו סביב השולחן, היו כאלה שאכלו מעט מהכיבוד, שיחה קלה פה ושם בין מכרים, אבל בגדול – לא היה שם שום 'אקשן'.

ואז, החלטתי להיות 'ניצוץ'.

תפסתי את ידו של היושב לימיני, ושל היושב לשמאלי. קמתי, התחלתי לזמר משהו שמתאים למאורע, וראה זה פלא: תוך דקה, כל המוזמנים היו מעורבים בשירה וריקוד לכבוד החתן והכלה.

האם כה גדול היה המעשה שעשיתי? האם אני יכול להרקיד ציבור שלם?

לא – אבל כן.

לא – כי זה לא מעשה הנובע מכוחי, מפני שצריך את כל התנאים המתאימים, דהיינו את 'חומר הבערה'.

אבל גם כן, כי למעשה היה צריך בנוסף לכל הנ"ל – גם את הניצוץ שמתחיל את התהליך, וזה הגיע על ידי, על ידי אנכי (-הקטן!).

דוגמאות רבות ומגוונות יש בחיים, מצבים שהם סטטיים, כלום לא קורה עכשיו, אבל אותם מצבים יכולים פתאום להיראות לגמרי אחרת, כאשר הניצוץ המתאים מגיע.

העניין הוא, שלא צריך כישורים מיוחדים. לא צריך להיות מישהו שהוא מנהיג בטבעו, שיודע לשלהב ולסחוף אלפי אנשים בקסם אישיותו. נדרשת רק רגישות לנושא והידיעה שכל אחד יכול.

אז מבחינה חברתית לדוגמא, אפשר להתקדם על ידי הרעיון האמור ובמקום לחכות שהמצב ייווצר – אפשר פשוט ליצור את המצב.

אפשר להזמין חבר לערב של לימוד משותף או לארגן ערב שירה. אפשר להתקדם ביצירת מצב שכולם בעצם רוצים שיהיה, רק שמחכים למי שיקדם אותו עם יוזמה, ייקח את המושכות לידיים, יהיה ראש החץ שאחריו ילכו כולם בשמחה.

ולמי שרוצה להתחיל 'בקטן', אציע דבר שממש קל לבצע.

---

לחייך...

כי כולם מסתובבים עם פנים במבט 'סתמי', וכאשר בא מישהו עם חיוך לבבי ואמיתי – הם שמחים לחייך בחזרה. גם דבר פעוט, לכאורה, זה בהחלט מתאים ליוזמה האמורה.

נסו נא להיות ניצוץ – מי יודע איזו אש נפלאה תוכלו להדליק, שתחמם את כל העולם כולו!

פורסם ב: 22/8/2009

aish.co.il קיים בזכות התמיכה שלכם. לחצו כאן כדי לתרום לאתר.

תגובות למאמר: 8

  • (8) אנונימי, 7/9/2009

    אהבתי.

    נותן תחושת כוח

  • (7) דני, 29/8/2009

    ניצוצות רכים

    הכן הניצוץ הזה מוביל אותי כל בוקר מחדש כשאני מודה לבורא עולם עם ההשכמה .השלווה ששורה בי לאחר מכן גורמת לחיך לאורך כל היממה ,ומושלחת אל הסובבים אותי לרווחה. האם שמתם לב איזה ניצוץ גורם תינוק קטן שניכנס סתם ככה בין מבוגרים?האם שמתם לב איזו הרגשה ניפלאה זו כשמקבלים חיוך מילדים מוגבלים? אז למה אנחנו לחייך שוכחים?

  • (6) אנונימי, 24/8/2009

    חיוך מחמם לב

    מאמר יפה, אכן במעשה קטן, בחיוך, אפשר לעשות דבר,לחמם את לב הזולת, ואם כולם היו מחייכים איש אל רעיהו, מתוך כוונה, בוודאי היינו חווים מציאות אחרת. ויוזמי ניצוץ, אלו שמתחילים בעשיה כפי שכתוב במאמר, הערכתי להם!

  • (5) חנוך, 24/8/2009

    איזה מאמר יפה

    גרמת לי חייך כשאתה מאתר זאת זה נראה כל כך קל עכשיו אני מבין שהשלב הקשה הוא רק בהתחלה רק צריך להיות ניצוץ, ברוב הפעמים כל שאר ההתלקחות לא צריכה לבוא מאיתנו אבל זה מה שתמיד נראה קשה נראה לנו שאנו גם צריכים לגרום לבערה ולא כך הוא הדבר

  • (4) , 24/8/2009

    חיוך גורר חיןך

    חיוך ושמחה הם הכרח החיים! אפשר ללמוד משכני האמריקאים! אני צועדת ברחוב וכל אדם העובר מולי מניד את ראשו לשלום וגםנותן חיוך קל כשמבט נתקל במבט יש חיוך לשלום! לעומת זאת בביקורי בארץ אני נתקלת בפרצופים די מתנכרים! ואם אני מנסה לעשות שינוי ולהגיד שלום או בוקר טוב לצועד הנקרה בדרכי(צעדת בוקר במושב בו משפחתי מתגוררת)אני נתקלת במבט כועסת או מתסובב את ראשו כאילו לא ראה !!! חבל אולי עוד אנשים יצטרפו למאמץ! להיות ניצוץ~~~ לעשות שינו קטן בחברה הישראלית!

  • הצג את כל התגובות הוספת תגובה

אודות המחבר

הרב הדר מרגולין

הרב הדר מרגולין מתגורר בירושלים עם רעייתו ועשרת ילדיו, עוסק בהוראה במגוון רחב של נושאים, אשר הציר המרכזי בהם הוא הדגשת פן השמחה הפנימית המפעמת בכל פינה בתורה. הרב מרגולין חיבר עד כה שבעה ספרים בעברית.

מאמרים נוספים

מודעות חסות