חג החנוכה אינו רק משחק בסביבונים ואכילת סופגניות. חנוכה הראשון לפני 2000 שנה וחנוכה היום – מייצגים מאבק מהותי בין שתי גישות חיים שונות מאוד. מאז ומתמיד ראתה ההשקפה היהודית את העולם הגשמי, על כל יופיו וכוחו, כדבר נחמד, אבל רק בתנאי שמשתמשים בו כאמצעי לבטא ערכי מוסר גבוהים ממנו. באותם ימים קמה נגדנו תרבות שניסתה לטעון ש"היופי והכוח עומדים מעל לכל. בואו נשאיר את הערכים מחוץ לתמונה". אפילו היום, כשאנחנו חוגגים את חנוכה, אנחנו למעשה מצהירים אמונים לכך שהדבר החשוב ביותר בעולם אינו להיות יפים וחזקים, אלא להיות טובים ומוסריים.


בסיפורנו השבוע, מוצאים שני ילדים את עצמם חיים את סיפור החנוכה.

עסקת חבילה

אגלי זעה נטפו מפניו של גיורא כשאימץ את גופו עד לקצה גבול היכולת. "יופי, עוד קצת, גיורא. יש, עשית את זה! הצלחת להרים חמישים קילו!"

הוא וידידו רון, החליטו לנצל את חופשת החנוכה שלהם כדי להתאמן מדי יום בחדר הכושר שנפתח בשכונה. שניהם ידעו שהחורף הארוך והקר כולא אותם בדרך כלל לשעות רבות בתוך הבית, ולכן קשה לשמור בו על כושר. כשחדר הכושר השכונתי פרסם 'מבצע חנוכה ועוד' לשבועיים במחיר מוזל, הם קפצו על המציאה ועל ההזדמנות לפתח את שריריהם.

גיורא היה מרוצה ורעב לאחר אימון הבוקר המוקדם, ולא הבין למה לוקח לרון כל כך הרבה זמן להחליף בגדים ולבוא איתו לאכול. בסופו של דבר פקעה סבלנותו. הוא חזר לחדר ההלבשה ומצא את התשובה לשאלתו: רון עמד מול המראה ובחן את שריריו.

"נו, תתחיל לזוז, רון! אם תמשיך להסתכל ככה במראה היא יכולה להתנפץ", הוא צחק.

רון הסמיק לרגע ואז אמר, "מה הבעיה? כאילו שאתה לא רוצה לראות איך השרירים שלך גדלים? לא בשביל זה אתה שובר שיאים על ספת המשקולות?"

"לא... לא בשביל זה אני מתאמץ", גיורא ענה וניער את ידיו. "לא הזעתי כמו סבל במשך ארבעים וחמש דקות, רק כדי לעמוד מול המראה ולהתפעל מעצמי."

רון הניע ראש בהסכמה ושוב 'עשה שריר' מול המראה. "מובן שזה לא רק לעצמנו," הוא אישר את דבריו של גיורא, "גם כל החברה בבית-ספר יתלהבו כשיראו איזה שרירים יש לנו, ו..."

"לא לזה התכוונתי!" קטע אותו גיורא. "אתה לא זוכר את סיפור החנוכה שלמדנו ביום האחרון לפני החופש? שהדרך היהודית היא להשתמש בכוח הגופני עבור דברים טובים?"

"ומה יכול להיות יותר טוב מלהיראות טוב?" התלוצץ רון. "בכל אופן, אל תעשה מעצמך כזה צדיק. אתה לא מתאמץ פחות ממני. חוץ מזה, השרירים שלך אפילו יותר גדולים משלי."

"זאת בדיוק הנקודה", אמר גיורא באיטיות. "שמירה על כושר היא דבר טוב – אבל היא לא מטרה. סיפור החנוכה מלמד אותנו שכל דבר גשמי, כל דבר שיש לנו – כולל הגוף שלנו – הוא רק אריזה של הנשמות שלנו. הוא כלי שה' נתן לנו כדי לנצל עבור דברים חשובים באמת, לא סתם כדי להתלהב."

רון, שבינתיים הוריד את ידיו והתרחק מהמראה, נראה נבוך.

גיורא המשיך. "יודע בשביל מה אני מתאמן? אני עושה את זה כדי לשמור על הבריאות, וכדי שיהיה לי יותר כוח להתרכז בבית הספר. אני עושה את זה גם כדי שאוכל לעזור בבית בדברים הקשים באמת, כמו טיפול בגינה או תיקונים שונים, במקום אבא שלי שעבר ניתוח לפני חודשיים. השרירים הגדולים הם רק 'האריזה' שמאפשרת לי לעשות את זה."

רון לא השתכנע. "הכל טוב ויפה, אבל אני עדיין טוען שכשמדובר בלהיראות טוב, מה שקובע זאת 'האריזה החיצונית'."

הבנים אספו את החפצים שלהם ויצאו לביתו של גיורא, שם מצאו חלב וכמה קופסאות דגני בוקר שונים, שאמא שלו הוציאה עבור 'הספורטאים הרעבים'. גיורא לקח קופסה ססגונית בצבעים עזים, והתחיל לשפוך ממנה קורנפלקס לתוך הקערית של רון.

"אה, אני מעדיף את הסוג השני אם לא אכפת לך, הברנלפקס ההוא יותר טעים לי."

אבל להפתעתו של רון, גיורא הסתיר את הקופסה התכולה מאחורי גבו, ולא הסכים להעביר אותה אליו.

"נו, מה קורה אתך? תעביר לי את הברנפלקס."

"למה אתה רוצה את זה?" אמר גיורא בחיוך. "זאת סתם קופסה עלובה כזאתי. הקורנפלקס הזה נמצא באריזה הרבה יותר יפה, וזה 'מה שקובע'. זוכר?"

למרות שרון ניסה, הוא לא הצליח לבלום את צחוקו – וגם לא את הבנת הרעיון. לאחר ארוחת הבוקר הוא החליט להישאר עם גיורא כדי לעזור לו לְפַנות את פינת החצר ולחגוג נכון את חנוכה ואת מה שהוא מסמל באמת. לא רק להתפעל מהשרירים, אלא גם להשתמש בהם עבור מטרה טובה.


גילאים 3-5
ש.
מה חשב רון בהתחלה על ההתעמלות בחדר הכושר?
ת. הוא חשב שכדאי לעשות את זה בשביל להיראות טוב.

ש. מה הוא הבין בסוף?
ת. שמה שהכי חשוב זה לא 'להיראות טוב' אלא 'להיות טוב' ולהשתמש במה שיש לנו כדי לעזור לאחרים.

גילאים 6-9
ש.
מה המסר של חנוכה שגיורא ניסה להעביר לחבר שלו?
ת. שכל דבר גשמי, כמו מראה טוב, כושר גופני ובריאות, הוא חיובי רק אם משתמשים בו עבור מטרות טובות וראויות. לדוגמא, השרירים שנבנים מהאימונים לא נועדו כדי להתפעל או להרשים, אלא כדי להשתמש בהם בדרך שתעזור לאחרים, ותהפוך את העולם למקום שטוב יותר לחיות בו.

ש. מי יפה יותר: זה שיש לו פנים מדהימים אבל מתנהג בצורה מכוערת, או זה שתווי פניו פחות יפים אבל הוא מתייחס יפה לזולת? מדוע?
ת. יופי אמיתי אינו קשור לצבע העיניים או לצורת האף. יכול להיות אדם שהפנים שלו הכי יפים בעולם, ובכל זאת הוא ממש דוחה כי הוא מתנהג באכזריות לאחרים. מצד שני, מי שמנסה לעשות את הטוב והנכון ואכפת לו מאחרים הוא יפה, ולא משנה איך נראים הפנים שלו. ברגע שנלמד לראות בלב ולא בעיניים, נבין זאת.

גילאים 10 ומעלה
ש.
האם חייבת להיות לאדם מטרה מוסרית נעלה כדי להיות יפה או בעל ערך?
ת. במחשבה ראשונה אולי נראה שאין שום קשר בין מראהו החיצוני של האדם לבין השאלה אם הוא מחובר או לא לתכלית נעלה יותר. אבל ההשקפה היהודית הוליסטית יותר, והיא רואה את קנייניו החיצוניים-גשמיים של האדם ואת קנייניו הפנימיים-רוחניים כחלקים של השלם הגדול. לכן, אם מישהו יפה מבחינה רוחנית - והוא שואף להגיע אל מטרתו הנעלה – לא כל כך משנה מה המראה החיצוני שלו.

ש. האם להיות רוחני משמעותו להתרחק מכל דבר גשמי או חיצוני, כמו לנסות להיראות טוב?
ת. כלל וכלל לא. רוחניות אמיתית אינה 'בריחה' מהגשמיות, וגם לא שקיעה בתוכה להנאתנו האישית. כדי להיות רוחניים בעולמנו עלינו להשתמש בגשמיות תוך חיבורה למטרות נעלות יותר, ובכך לרומם אותה. לדוגמא, כשאוכלים ארוחה טובה, עלינו להתכוון בכנות להשתמש באנרגיה שהאוכל נותן לנו למעשים טובים. כשרוצים 'להיראות טוב', עלינו להתייחס אל זה כאל חלק משמירה על הבריאות, או כדרך ליצור רושם חיובי על אלה שעליהם היינו רוצים להשפיע כדי לשפר את חייהם.