לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




יוון מול ישראל – ההבדל העקרוני

יוון מול ישראל – ההבדל העקרוני

בעיני היוונים, מה שהיה יפה – היה קדוש. בעיני היהודים, מה שהיה קדוש – היה יפה...

מאת

אכזריות יוון

כאשר זוכרים רק את תרומתה של יוון לאנושות, בתחומי הפוליטיקה והפילוסופיה, קל מאוד לשכוח את פרצופה האמיתי של החברה היוונית.

לדוגמא: המושג "אורח חיים ספרטני" מוכר לרובנו, אבל מה הייתה משמעות הדברים באופן מעשי? ובכן, כבר בגיל מוקדם (כיתה א'), הופרדו הבנים והבנות מהוריהם; הם עברו לגור במחנות צבאיים, בהם הוכו ואף הורעבו, על מנת שילמדו לגנוב מזון. להיות ספרטני משמעו – להיות קשוח.

האתונאים, היו פחות קשוחים מבני ספרטה, אבל גם אותם לא היינו מכנים "עדינים". לדוגמא: הם לא התפעלו כלל מהריגת תינוקות (מנהג משותף לכל התרבויות העתיקות, לא משנה עד כמה "מתקדמות" הן היו). אחד מהוגי הדעות בעל ההשפעה הרבה ביותר בהיסטוריה האינטלקטואלית המערבית, אריסטו בכבודו ובעצמו, מנמק בעקרונות רעיונותיו (Politics - VII. 16), שהריגת ילדים נחוצה לתפקודה התקין של החברה. וכך כתב:

חייב להיות חוק שאוסר לגדל ילדים חולים או בעלי מום. ובכדי למנוע את התרבות האוכלוסייה, כמה ילדים מוכרחים להינטש (במלים אחרות – להיזרק על ערמת האשפה, למוות) משום שחייב להיקבע גבול לכמות האוכלוסייה במדינה.

אריסטו לא אומר "אני אוהב להרוג תינוקות", אלא מגיע להחלטה קרה ומחושבת.

שימו לב לאופן ההתנסחות – אריסטו לא אומר "אני אוהב להרוג תינוקות", אלא מגיע להחלטה קרה ומחושבת: התפוצצות אוכלוסין היא סכנה, וזוהי הדרך היעילה ביותר לפקח על העניינים.

בשטח הלוחמה, היוונים המציאו את שיטת "המערכה הנטושה" – כשאלפי חיילים רגליים, צמודים זה לזה כגוף אחד הומוגני וקוצני, מתנגשים בחילות האויב, שוחטים ונשחטים תוך כדי התקדמותם. בעוד שאנו נוטים לחשוב היום על היוונים כעל עם תרבותי ומכובד, די מדהים הדבר ללמוד כיצד הם התנהגו בדרכם לכיבוש.

הלניזם

מהו בדיוק ההלניזם? באופן כללי, הייתה זו תפישת חיים שבמרכזה עמד האדם.

היוונים הציגו לראווה את כל הכישרונות האנושיים – ספרות, דרמה, שירה, ארכיטקטורה, פיסול ועוד. הם העלו על נס את יופיו של הגוף האנושי, והציגו את מיומנויותיהם בתחום הספורט. לא היה דבר בגוף האנושי שנתפס בעיניהם כמביך, פרטי, או שיש להצניעו.

(להתרוצץ בעירום נחשב כדבר נורמאלי ביוון. שירותים ציבוריים היו בנויים לעיתים קרובות כספסל ברחוב ראשי, עם חורים בתוכו. אנשים ישבו שם ועשו את צרכיהם בזמן שאחרים צעדו ברחוב.)

באופן טבעי זכו התאוות האנושיות להערצה רבה, וממילא הפכו האיסורים המיניים למועטים בלבד, עד שאפילו פדופיליה ומעשי סדום נחשבו למותרים. למעשה, יחסים מיניים בין עלם צעיר לבין גבר בוגר, נחשבו לביטוי הגבוה ביותר של האהבה. אפלטון כתב בספרו "סמפוזיון" (178 ג):

אני כשלעצמי, איני מוצא מה להגדיר איזו ברכה נהדרת יותר יכולה להיות לגבר בעלומיו מאשר מאהב מכובד (מבוגר יותר)...

אפילו האלילים היווניים תוארו במיתולוגיה היוונית במושגים אנושיים, והובסו לעיתים קרובות על ידי בני-האדם. עם הזמן, דיבור על האלילים מתוך ציניות צורבת וחוסר כבוד, הפך לסגנון הדיבור של האינטלקטואלים היווניים.

הייתה להם תחושת ייעוד עזה, והם האמינו שתרבותם מיועדת להיות התרבות האנושית האוניברסאלית.

בקיצור, היוונים הביאו למודעות האנושית רעיון, שעומד להיכנס ל"משחק" כאחד מהכוחות האינטלקטואליים העוצמתיים ביותר בהיסטוריה המודרנית – "הומניזם". בן האדם הוא מרכז העולם. המוח האנושי ויכולתו להבין, להתבונן, ולהכיל דברים באופן רציונאלי, הוא הכול בכל מכל. זה הרעיון שהגיע אלינו הישר מיוון.

ומעבר לכך, היוונים ראו בתפישתם זו הארה מיוחדת, הרמה הגבוהה ביותר של הציוויליזציה. הייתה להם תחושת ייעוד עזה, והם האמינו שתרבותם מיועדת להיות התרבות האנושית האוניברסאלית.

ההשקפה היהודית

מובן שליהודים הייתה השקפה שונה. היהודים האמינו, שעולם המאוחד סביב אמונה בא-ל אחד, ומתייחס לסטנדרט מוחלט אחד של ערכים מוסריים – כולל כבוד החיים, שלום, צדק, ואחריות חברתית לחלשים ולעניים – הוא תכלית עתידו של המין האנושי.

אידיאולוגיה יהודית זו הייתה מוקדשת לאמונה חזקה, בלתי מתפשרת ובלעדית (כפי שמתבקש מתוך אמונה בא-ל אחד), מתוך חוסר סובלנות מוחלט לדתות, אמונות או מנהגים אליליים. ישנו רק א-ל אחד, ולכן אפשר לעבוד רק לאל אחד, נקודה. סוף!

על פי ההשקפה היהודית, בני האדם נבראו בצלם האלוקים, בעוד שאצל היוונים, האלילים הם אלה שנבראו בצלמו של האדם. עבור היהודים, יש צורך להשלים ולרומם את העולם הגשמי מבחינה רוחנית, בעוד שבעיני היוונים העולם הגשמי הוא מושלם. וכפי שהגדיר זאת פעם דניס פראגר: "בעיני היוונים מה שיפה – קדוש; בעיני היהודים, מה שקדוש – יפה".

נקודות מבט מנוגדות כל כך, מוכרחות היו להתנגש, במוקדם או במאוחר.

 

4/12/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 7 תגובות ב-6 דיונים

(6) דינה, 8/12/2012 03:28

עונשים יחי ההבדלים

לא פעם אנו נתקלים בסיפורי התנ"ך שלנו, רעים ככל שיהיו, אך מכאן להתנהגות חייתית כלפי החלשים? נכים פסחים ומה שלא יהיה, גם מצד קור המזג של הפילוסופים שלהם, והשלמה עם היחס האכזרי כלפי החלש? זה מצריך מחשבה לעומק. או תרבות העירום על כל גווניה, כמו למשל מסופר על אנטיוכוס בעירומו בנשפי הרומאים, ניסה לכפות שלטונו על היהודים בכל מובן. כל מה שהיה לנו חשוב, ניסה לנתץ, ולכפות את מנהגי ואמוני יוון.

(5) אנונימי, 1/12/2010 00:10

מאמר מגמתי ולא מדויק

יש לי מעט בעיה עם הצגת תפיסות העולם השונות. הנתונים שהובאו כאל לטעמי הוצגו בצורה לא אוביקטיבית ושווה, יחד עם החסרונות של הההליניזים-קידוש הגוף האנושי, תרמה תפיסתם לאנושות כולה בכלל ולפריחת היהדות בפרט ובמיוחד. באותה מידה אינטלקטואל מן נצד האחר יוכל להציג את היהדות בצורה כה שלילית על חסרונותיה בלבד ואת ההליניזם כדת צודקת ומקודשת. אם לכתוב מאמר אז לכתוב בצורה מעמיקה ואובייקטיבית... חבל, מאמר מפוספס.

(4) יהושע, 15/12/2009 15:03

תגובה לאדיר

האמנם היהודים אכזרים רק כיוצא מן הכלל? ומה עם הצווי להשמיד את יריחו-כמשל- ואת כל שלל העמלקי ע"י שמואל וכדומה וכדומה? אלה אינם יוצאים מן הכלל-אלו צוויים הנובעים מתפישת עולם שאלו אויבי השם ואותם יש להשמיד עד תום. קשה לומר שזה עדין והומני במיוחד?

(3) , 14/12/2009 18:03

תפיסה פשטנית ושגויה של היווניות ועומת היהדות

טעויות על גבי שגיאות הן בהגדרת היווניות והן בהגדרת היהדות. אכזריות ותפיסות שהיום נראות בלתי מתקבלות על הדעת היו בשתי התרבויות, כמו גם עקרונות מוסריים נשגבים. לו רק ידענו אז והיום להגיע להידברות בין תרבותית ובין לאומית מתוך מקום שהוא פתוח מצד אחד, ומחובר לזהותו מצד אחר....

(2) אדיר, 11/12/2006 13:13

תגובה לתגובה

עם כל הדברים היפים הנכונים (בחלקם) שכתב משה, בכל אופן יש לי כמה הערות:
1.אף אחד לא אמר שיופי הוא רע, אלא כשהופכים זאת למרכז התרבות זאת בעיה קשה.
2. בענין "היהודים ההסטוריים האכזריים" ("מדי פעם") כלשונו, עדיין זה לא היה חלק מהחוקים או התרבות שלנו אלא תמיד בא בניגוד גמור לכך (לעומת המצב של העמים המתואר במאמר.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub