אני נושאת עמי רק סיפור אחד אודותיו: שהוא סיכל שוד אלים בבנק שבו עבד, ונורה בזרועו. מאז ועד סוף ימיו בבנק, היתה מכונית של הבנק אוספת אותו בכל בוקר בביתו ומחזירה אותו הביתה בסוף היום. זה הכול. ותמונה.
תמונה של סַבָּא־רַבָּא ארתור על כוננית הספרים שלי: התמונה היחידה שלו בעולם. הוא יושב בראש שולחן בבית קפה, לבוש חליפה. »
דניאל בומברג, איש עסקים לא יהודי מאנטוורפן, זיהה שקיים שוק לספרים יהודיים בעיר ופנה אל רשויות העיר בבקשה לפתוח בית דפוס המתמחה בספרים יהודיים (היה זה בלתי אפשרי ליהודי להיכנס לעסקים בצורה זו). בומברג עבר לוונציה ובילה שנים בניסיון לשחד פקידים מקומיים כדי שירשו לו לפתוח בית דפוס. לבסוף, ב- 1515, לאחר ששילם שוחד עצום, הוא קיבל את הרשות המיוחלת. בומברג שכר ארבעה עוזרים יהודיים מקומיים (כולל אחד שלפחות כלפי חוץ אימץ »
