לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הרב המוגן

הרב המוגן

מדוע שילמו הנאצים לרב החסידי פנסיה כל חייו, ושלחו לוחמים לשמור על הישיבה שלו?

מאת

הייתכן שישנם סיפורים חדשים, שטרם נשמעו על השואה? האם לא נאמר כבר הכול? אכן, סיפורים חדשים, הנוגעים לאותה תקופה מחרידה והירואית, מתגלים חדשות לבקרים. אחד הארגונים העוסקים בתולדות השואה הוא Synagogue Memorial ("יד לבתי הכנסת"), שחבריו מקדישים את זמנם לשמירת זכרם של בתי התפילה שנהרסו בגרמניה, בליל הבדולח הידוע לשמצה, בין ה-9 ה-10 לנובמבר 1938.

פרופ' מאיר שוורץ, מנהל הארגון וניצול שואה בעצמו, גילה פיסת היסטוריה מרתקת. לרב אחד הייתה ישיבה ברחוב מונץ 35, בלב ברלין. לא זו בלבד שהישיבה נותרה על עמדה בליל הבדולח, אלא שחיילי SS חמושים, נשלחו לשמור על בית הרב והגנו בגופם עליו ועל תלמידיו מפני הפורעים הנאצים.

יתרה מזו, חודשים קודם לכן, כאשר היהודים הפולנים שחיו על אדמתה, גורשו מגרמניה, נשארו רבי קופרסטוק ותלמידיו בגרמניה, כשהרב אף ממשיך לקבל את הגמלה שקיבל ממשלת גרמניה, כפי שהיה במשך עשרים השנים שקדמו לכך (הדבר תועד בכתבה מאת העיתונאי הגרמני גראלד בוסיאן, שהתפרסמה בעיתון הברלינאי Aktuell בשנת 1996).
 

***

תחילתו של הסיפור, שנים רבות לפני המלחמה, ערב מלחמת העולם הראשונה, כשהרבי חי בוורשה. כבר אז בגיל צעיר עמד בראש ישיבה. הרוסים שלטו באותה עת בפולין וגייסו צעירים פולנים רבים למאמץ המלחמתי. כל עריק הוצא להורג מייד. שניים מתלמידי ישיבתו של רבי קופרסטוק, שגויסו בכפיה, סבלו קשות בצבא. למרות עונש המוות הצפוי להם, הם בחרו ב"שד הפחות נורא" וברחו. לרוע מזלם הם נתפסו ונידונו למוות באותו היום.

שני תלמידי הישיבה הובאו לכיכר העיר, בתוך ים עוין של אנטישמים פולנים ורוסים. שם, בנוכחות קהל עצום, הם נתלו בידי הקצינים הרוסים, למען יראו וייראו. רבי קופרסטוק נאלץ לחזות בזוועה וממקום עמדו, נשבע להתנקם בקצינים הרוסים ובממשלתם.

תכניות סודיות

מלחמת העולם הראשונה פרצה, ולכאורה נדמה היה כי הצבא הגרמני עולה על יריביו במזרח. הגרמנים מצאו את עצמם נלחמים בתנאי מזג אוויר קשים, באזורים בלתי מוכרים להם. נראה היה שלא יוכלו לפרוץ את קווי ההגנה של הרוסים. פרט לכך, רוב רובו של הצבא הגרמני התרכז בחזית המערבית, בקרבות עם צרפת ואנגליה.

למרות זאת ובניגוד לכל הגיון, הצליח הצבא הגרמני לכבוש כמה מהביצורים האסטרטגיים ביותר בחזית המזרחית. קווי ההגנה הרוסיים נפלו והרוסים נכנעו. זמן קצר לאחר מכן, כידוע, הודח הצאר הרוסי מכסאו והקומוניסטים תפסו את השלטון. הגנרלים הגרמנים זכו לתשואות בשל ניצחונם הכביר על אדמת האויב, ותפילות הודיה נאמרו בכנסיות ואף בבתי הכנסת בכל רחבי גרמניה.

אך הניצחון בחזית הרוסית לא היה אך ורק פרי כישוריהם המהוללים של הצבא הגרמני, או פרי תעוזתם של ראשי הצבא הגרמני, הינדנבורג ולודנדורף, אלא גם פרי מאמציו של יהודי אחד – הרב קופרסטוק.

הרב חדר לשורות הצבא הרוסי והצליח באורח פלא, להשיג תוכניות של מנהרות סודיות, שהובילו לביצורים הרוסיים. הוא העביר את התכניות לצבא הגרמני ובזאת שינה ללא הכר את מאזן הכוחות ואת מפת ההיסטוריה. הזעם שבער בו על רצח תלמידיו, הוא שגרם לו למעשה הרואי זה, שהביא לבסוף לכניעת הרוסים.

עובדה זו נשמרה בסודיות מוחלטת.

במשך שנים לא ידע איש, מדוע הוזמנו הרב ותלמידיו לעבור למבנה בטוח במרכז ברלין.

במשך שנים לא ידע איש, מדוע הוזמנו הרב ותלמידיו לעבור למבנה בטוח במרכז ברלין, מדוע הוענקו לו אזרחות גרמנית וגמלה לכל חייו, ומדוע זכתה ישיבתו לסבסוד ממשלתי. הוא אפילו זכה להיות הנציג היהודי הרשמי, באירועים חגיגיים רשמיים. לדוגמא, בקבלת פנים ממלכתית לכבוד יום הולדתו של הנשיא הינדנבורג, נכח הרב עוטה מעיל סטן שחור, ארוך ומלכותי, כשהוא אוחז במקל הליכה בעל גולה מוכספת. בכל אירוע בו נטל חלק, זכה תמיד לכבוד והוקרה מהשרים הגרמנים החשובים.

איש לא ידע מדוע.

שנתיים לאחר עלייתו של הינדנבורג לשלטון ב-1931, הוא נאלץ למנות את אדולף היטלר לקנצלר גרמניה. הרב קופרסטוק הפסיק אמנם לבוא לטקסים הרשמיים, אך הגמלה שלו ובדומה גם ההקצבה לישיבתו, המשיכו לזרום עד למותו ב-1941. זה היה השכר שקיבל על עזרתו ל"ניצחון המהולל של גרמניה" במלחמת העולם הראשונה. זו גם הייתה הסיבה, שממשלת גרמניה המשיכה לתמוך ברב החסידי ובתלמידיו, עד כדי הצבת חיילים שישמרו על ביתו, גם כשהאנטישמיות הייתה מדיניות ממשלתית מוצהרת וכשמוסדות יהודיים אחרים הושמדו.

אין ספק כי רדיפת בני עמם היהודים, הטרידה מאוד את הרב ותלמידיו. הם הבינו כי ללא "סידור" כלשהו, גם הם צפויים להגליה ולמוות ובדומה לשאר יהודי אירופה, גם הם קיוו שהמלחמה תסתיים מוקדם יותר.

לרוע המזל, "סידור" זה החזיק מעמד רק עד מותו של רבי קופרסטוק, מסיבות טבעיות, ב-1941. אז הישיבה נסגרה ותלמידיה נשלחו למחנות ריכוז. לא ידוע מה עלה בגורלם, אך סיפור זה מלמד אותנו על תושייתו של אדם, שהיה מנותק מעניינים פוליטיים ועיקר עיסוקו בקדושה, בעניינים שברוח. אדם זה מסוגל היה לשנות את מאזן הכוחות הצבאי, בכוח הפסוקים שעמדו לנגד עיניו: "צרור את המדיינים והיכיתם אותם. כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם..." (במדבר כ"ה, 7-18) ובכוח דאגתו וכאבו לסבלם של תלמידיו.

לאחרונה הציע פרופ' שוורץ לעיריית ברלין, להנציח את זכרו של רב יוצא דופן זה ובכך להאיר פרק בלתי שגרתי זה בהיסטוריה הגרמנית- יהודית במאה העשרים.

17/10/2010

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 12 תגובות ב-12 דיונים

(12) , 21/10/2010 08:55

הלם

העדפת רגש נקמה שפל על פני חסימתם של הגרמנים? נשמע מזעזע! ואתם כותבים אותו לשבח? אני פשוט מזועזע. ראו דברי ר' יצחק הוטנר בספרו "פחד יצחק" (ראש השנה סי' לא' אות ו') מדוע לא אומרים מה הוא "אֵל קַנָּא" ונקם אף אתה היה נוקם? - מפני מה אין דין של "הוי דומה לו" בקו הדין? ד' יסלח לו ולכם.

(11) בן יוסף, 18/10/2010 09:13

זו ההוכחה

המצב המורכב והבלתי אפשרי שתואר בכתבה , מוכיח פעם נוספת מדוע ליהודים ממש אין מה לחפש בגולה. עלו ארצה במקום לגנות אנטישמיות או לחפש ברית עם משענת קנה רצוץ זה או אחר.

(10) מגיב סדרתי, 18/10/2010 07:22

עצם נכונות המעשייה לא שינתה כהוא זה את גורל הישיבה ותלמידיה

"לרוע המזל, "סידור" זה החזיק מעמד רק עד מותו של רבי קופרסטוק, מסיבות טבעיות, ב-1941. אז הישיבה נסגרה ותלמידיה נשלחו למחנות ריכוז. לא ידוע מה עלה בגורלם, " אז - כן ידוע מה עלה בגורלם הם נרצחו ע"י הנאצים... ועוד שנתיים של חיים אינם דבר של מה בכך,אבל כמו רוב היהודים שלא הריחו בזמן מה עומד לקרות ונשארו באירופה החל מ1933 גורלם נחתם ללא קשר לעזרתם לגרמניה הקיסרית...

(9) יעל, 18/10/2010 05:28

הרבי מעורר סלידה- מצטערת

גם בני משפחתי הועילו לגרמניה שלפני היטלר. נלחמו במלחמה הראשונה, עבדו והעריצו את הגרמנים ................ וכל מי שלא עלה לארץ בזמן גמר את חייו במשרפות. משהו בסיפור מבחיל , כי " את נפשי הצלתי " ועוד כשאני שמור על ידי חיילים נאצים...אני רואה תמונה סורליסטית , את הקהילה השמורה מול העם ההולך למוות.והאנשים מהישיבה צופים במחזה הנורא. והנורא מכל ,שהאיש היה מנהיג ורב ולא צעק צעקה גדולה ומרה .ומת מוות טבעי וזה מזלו . לא פלא שהסיפור נגנז

(8) , 17/10/2010 12:40

המגיבים בשלילה לגבי הרב הנ"ל כדאי שילמדו פרק בהיסטוריה.על פניו זה נראה כי במעשה הרב יש עזרה לגרמנים ימ"ש אך האמת היא שבמלחמת עולם הראשונה יהודים נלחמו כתף אל כתף עם חיילים שאינם יהודים בתוך שורות הצבא הגרמני(בין השאר היו יהודים גם בשאר הצבאות שהשתתפו במלחמה כמו בצבא פולין וכד').חלק מיהודים אלו אף זכו לעיטורי גבורה ותארים בשל מעשים ההרואיים שבצעו במלחמה,אך כמובן שעובדות אלו כלל לא עזרו להם בשעת מבחן,כאשר עלו הנאצים לשלטון הם רצחו את כל היהודים(וגם אנשים ספק יהודים)ללא התחשבות באף עיטור כבוד וכד'.כך שלעניות דעתי גם באם הרב המדובר היה ממשיך לחיות כלל לא בטוח כי היו נותנים לו את האפשרות לחיות,שלא לדבר כמובן על כבוד בסיסי.

הצג את כל התגובות
 

תגובה למאמר:

  • (כתובת האימייל לא תוצג.)


  • 2000
שלח תגובה
stub