עשר מכות מצרים - הסיפור המלא (כמעט...)

אנציקלופדיה ומסורת

לפני מספר שנים שמענו במשך ימים ארוכים וקשים על נוראות אסון גלי הענק שפגעו בדרום מזרח אסיה. נניח שבעוד 30 שנה תבקש המורה מהנכדים או הנינים שלנו להכין עבודה בנושא: "תופעות טבע – הצונאמי". הילדים יפתחו את האנציקלופדיה ויקראו משהו כזה:

"צונאמי הוא גל מעגלי שנוצר בעקבות רעש אדמה בלב הים. גלי הצונאמי מתרוממים לגובה של מטרים רבים ושוטפים במהירות ובעוצמה את חוף הים.

בשלהי שנת 2004 שטפו גלים כאלה את חופי דרום מזרח אסיה .... [פירוט על גובה, מהירות, אורך.....] וגרמו באופן ישיר למותם של למעלה מ-250,000 בני אדם מהעולם כולו, ולמספר דומה של קרבנות מהרעב והמגפות שהתפשטו לאחר מכן. מיליונים רבים נותרו ללא קורת גג. הגלים סחפו עמם כלי תחבורה, הרסו מבנים וגרמו לחורבן של ממש.

כיום מפוזרים באוקיינוס אמצעי אתרעה מיוחדים..."

הילד הסקרן יבוא אלינו וישאל מה אנחנו זוכרים מהסיפור הזה. נביט במלים שהוא העתיק מהאנציקלופדיה, ניזכר בתמונות ובדיווחים הנוראיים ונתחיל לספר, על בתי המלון שקרסו, על בית החולים שנסחף לים עם כל חוליו, רופאיו ואחיותיו, על אינספור בתים שהפכו לשבבים. על ילדה קטנה שהצילה את כל הרוחצים על החוף בו שהתה, ועל ילדים שנקרעו מחיק אימותיהם. על הפעוט השוודי שניצל, ועל אלה שלא. על קברי האחים ההמוניים, ועל זק"א. על הנעדרים, ועל אלה שנמצאו... כל מה שנצליח לזכור עד אז. הילד יסכם את הסיפורים בחוברת, והמורה המרוצה תיתן לו ציון גבוה.

יחלפו 50 שנה נוספות. גם הנכדים שלו ילמדו על אותו נושא. ובמקרה, ה[נכד שלכם שהוא]סבא שלהם, יראה שהם מחזיקים במחברת "דרום מזרח אסיה", ויפתיע אותם בחוברת מעלת אבק ובה פרטים מרתקים מאסון הצונאמי הנורא.

אם נקרא שוב מה שכתוב באנציקלופדיה, נראה שבעצם הכול מופיע שם, אבל בתמצות רב. לדוגמה, המשפט הקצר: "הגלים סחפו עמם כלי תחבורה" כולל בתוכו את הרכבות מלאות הגופות, אניות בראשי עצים, סירות דייגים מנותצות, יאכטות מלאות בתיירים, מכוניות פרטיות שנוסעיהן נשאבו מהן לעיני המצלמה...

ובכל זאת, ללא המסורת שממלאת את הפרטים בתוכן, לא נותר לנו אלא תיאור יבש ותמציתי.

כך, פחות או יותר, עבר אלינו גם סיפור עשרת המכות. התורה מתארת אותן בדיווח "אנציקלופדי" קצר. כל עשרת המכות מובאות בשתי פרשות (וארא, בוא). כשבמלים הקצרות כלולים אינספור סיפורי הקרבנות, והניצולים. סיפורם של אימפריה שוקעת, ושל עם נולד. סיפורי אמונה, וכפירה עקשנית...

ואז, אם נרצה לדעת קצת יותר על מה שקרה במצרים, נפתח את המדרש – וכמו בעבודה העתיקה של סבא, נוכל למצוא שם את הסיפורים הפיקנטיים והאמיתיים. את זיכרונותיהם של הורינו, כפי שהועברו אלינו במסורת מדור לדור. אם נחזור ונעיין שוב במלות התורה, נגלה שהכול כבר מופיע בה בקצרה. ורק אז, נתחיל לתפוש אילו ניסים נעשו לאבותינו במצרים.

מצרים - ערש התרבות

כשמדברים על מצרים העתיקה נוהגים לכנות אותה "ערש התרבות", שרידים מאותה תקופה מצביעים על היכולת הטכנית והאדריכלית המדהימה, ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על תרבות עשירה, אמנות, מומיות, אסטרונומיה ואסטרולוגיה, כתב, חקלאות, חיי עושר...

ויחד עם זאת – עַבְדות בהיקפים אדירים, עבודה זרה למספר עצום של אלילים, כישופים, פריצות ואכזריות.

המצרים שקבלו בזרועות פתוחות את משפחתו של יוסף, צרפו לאחר מכן את צאצאיה לשורות עבדיהם. מחנות עבודה, התעללות ורצח שיטתי, לא הומצאו על ידי הנאצים - המצרים קדמו להם.

תינוקות ישראלים [יחד עם תינוקותיהם של המצרים ושל העבדים האחרים] מושלכים ליאור. תינוקות אחרים מוטבעים בלבנים, או נשחטים. נשים וגברים מועסקים בעבודות כפיה משפילות.

ומתוך כל אלה נשמעת לפתע התביעה: "שלח נא את עמי, ויעבדוני".

פרעה, שלא מוצא את שמו של א-לוהים ברשימות אלילי הפנתיאון המצרי, מסרב. ואת ההמשך אנחנו מכירים: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך, בכורות.

המאמר הבא: מכת דם.