רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

החלומות שמעבר לציונים

כ״ט בסיון ה׳תשע״ח כ״ט בסיון ה׳תשע״ח 12/06/2018 | מאת אבינועם הרש

רק במקצוע הזה ניתן לשנות חיים של בן אדם בציון אחד ובשביל התחושה המשכרת הזו מידי פעם, שווה להמשיך למרות הכול.

בימים אלו כותבים מחנכי ומורי ישראל את התעודות. רבות נכתב אודות מנגנון הציונים ההרסני של מערכת החינוך שמנסה לתמצת את אישיות התלמיד לחלוקה של מספרים וציונים:

כאילו שהתעודה אמורה לייצג את סיפור נפשו ונשמתו, רוחו וחלומותיו, אולם לפעמים ניתנת לך ההזדמנות כמחנך לנסות להשפיע בתוך חלקת הא-לוהים הקטנה שלך על עתידו של התלמיד, דימויו העצמי והדרך שבה הוא יראה את העולם.

האמת שבכלל לא זכרתי את המעשה הזה אבל לפני שבוע נתקלתי בתלמיד שלי מלפני 5 שנים, שנת ההוראה הראשונה שלי. הוא אמר לי: "רק רציתי להגיד לך שאני לא אשכח את הציון הזה" ואני, אשכרה, אין לי שמץ של מושג על מה הוא מדבר, אבל לא נעים אז בכל זאת אמרתי: "תזכיר לי..". הוא ענה לי שכשהיה בכיתה ד', כל התעודה שלו הייתה שישיות, מלבד ספורט שהיה לו שם ציון 9 אחד ורק אני נתתי לו בגאוגרפיה 10 עגול.

נזכרתי שראיתי אותו נשאר בכיתה בהפסקות ויורק דם ומתאמץ ובאספת הורים אמא שלו הסתכלה אלי בעיניים הדומעות שלה ואמרה לי שהיא יודעת שלמרות שהבן שלה הוא לא העיפרון הכי חד בקלמר, יש לו כוח רצון כמו של כל הבנים האחרים שלה ביחד ושהיא צריכה בעצמה להגיד לו בערב להפסיק ללמוד כי ממש חשוב לו להצליח.

אני בתור מורה צעיר שעוד לא הכרתי את המערכת, הרגשתי פתאום איזה כוח יש לי בידיים ואמרתי לעצמי:

בחייאת, בשביל מה בכלל נכנסתי להוראה אם לא בשביל לתקן את העולם, והנה יש לי כאן הזדמנות לקחת את הילד הזה ולתת לו קצת להרגיש מן הטעם המתוק הזה של ההצלחה.

שיתפתי כמה מורים שאמרו לי: השתגעת? אתה רוצה לתת לו לחיות באשליה? הוא לא ילד של 10 עגול ומה נראה לך יקרה לו אח"כ?

אבל כאמור הייתי חדש ופעלתי מהלב והחלטתי:

ימות העולם! אני הולך לגמול לו על המאמץ שלו! אני הולך לתת לו 10 עגול!

רק כדי שזה יהיה קשור למציאות ביקשתי ממנו להיבחן בעל פה ולהפתעתי הוא הפגיז בתשובות, אחרי שקצת עזרתי לו פה ושם וביום חלוקת התעודות הוא הגיע אליי ושאל אותי בקול נבוך:

"תגיד המורה, באמת נתת לי 10? לא התבלבלת?"

ואמרתי לו: "כן באמת! אלה החיים חביבי, אתה משקיע ויורק דם ולך תדע מתי תיפתח לך הדלת ותגיע ההצלחה".

ובערב, אמא שלו התקשרה ואמרה שהבן שלה לא ישן כל הלילה כי זו פעם ראשונה בבית הספר שהוא קיבל 10 עגול.

השיחה הבאה הייתה כבר עם המחנך שלו ששאל אותי בסקפטיות:

"לא הגזמת? לתת לתלמיד הזה 10 עגול? שתדע שאתה עלול לעשות מעצמך צחוק וזו השנה הראשונה שלך. אחי, אני במקומך הייתי נזהר".

למחרת עוד קראו לי לחדר ההנהלה וביקשו הסברים ושאהיה יותר זהיר להבא.

אבל לא הצטערתי לרגע, כי זה היה הצעד הראשון שלי בחינוך והרגשתי שהסיפוק מציף אותי והנה אולי בזכות ה10 הזה הוא יעלה על דרך חדשה.

היתה לי תחושה מאז אותו 10, שהמבט שלו נהיה שונה, כאילו הצליח לשבור איזו תקרת זכוכית שבחיים לא חשב שהוא יצליח לשבור אותה.

ואני חשבתי שזה בעצם הקסם של ההוראה והחינוך:

רק במקצוע הזה אתה יכול לשנות חיים של בן אדם בציון אחד ויש מצב שבחיים לא תדע מה עשית אבל רק בשביל התחושה המכשפת הזו שמידי פעם אנחנו מרגישים אותה, שווה להמשיך למרות הכול.

עוד טורים בנושא חינוך:

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן