סיכום פרשת השבוע:

זוהי אחת מפרשות השבוע שיש בהן הכי הרבה מצוות: יש בה 23 מצוות "עשה" ו- 30 מצוות "אל תעשה". היא כוללת דינים ביחס ל: עבד עברי ואמה עברייה, הריגה, רצח, פגיעה בהורה, חטיפה, קללת הורה, חבלה גופנית, קנס על הריגת עבד, נזק אישי, פגיעה בעבדים, קטגוריות של נזקים ופיצויים שונים, דינים בנוגע לנזק לרכוש אישי, פיתוי, עיסוק בעבודה זרה, עבודת אלילים ועינוי אלמנות, ילדים ויתומים.

הפרשה ממשיכה בדינים הקשורים להלוואת כספים, הפגנת כבוד לשופטים ומנהיגים, מעשר, בנים בכורים, צדק, השבת בהמות תועות, מצוות פריקה וטעינה, שנת שמיטה, שבת ושלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות).

פרשת משפטים מסתיימת בהבטחה מהאל שיוביל אותנו לארץ ישראל, ישמור עלינו במסענו, יבטיח את קיצם של אויבינו ומתן ערבות לביטחוננו בארץ - אם נדבוק בתורה ונקיים את המצוות. משה עורך הכנות לעצמו ולעם ולאחר מכן עולה על הר סיני כדי לקבל את עשרת הדיברות.

* * *

דבר תורה

מבוסס על ספרו של הרב זליג פליסקין, Growth Through Torah

התורה מספרת לנו על אחריותו של אדם אם הוא פוגע באדם אחר: "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כ"א, יט). - כלומר, הפוגע חייב לשלם את הוצאות הטיפול של הנפגע. התלמוד (מסכת ברכות ס, א) מלמד אותנו שמתוך פסוק זה נגזר העיקרון שהרופא רשאי לרפא. מדוע צריכה התורה לומר לנו שהרופא רשאי לרפא?

החוזה מלובלין העיר על כך שלרופא יש רשות רק לרפא. אין לו רשות להתייאש בנוגע להחלמתו של אדם. גם אם רופא עשוי לדעת מניסיונו שאנשים במצבים דומים בדרך כלל לא מחלימים, לאלוקים פתרונים והוא המחליט לגבי החלמתו של כל אדם. אל ייאוש! הרבה מאוד אנשים החלימו וחיו שנים רבות לאחר שהרופאים התייאשו מרפואתם.

 רעיון על משמעות ואושר בחיים

האם תהיתם אי פעם מדוע אין אנו שומרים על תחושת אושר לאורך זמן לאחר השגת מטרה חומרית? מל פישר המנוח, צייד אוצרות מפלורידה, בילה 14 שנים בחיפוש אחר האוצר האבוד של אטוצ'ה ולבסוף מצא אותו! אחרי השמחה הראשונית, הוא הרגיש מדוכא ואז… פצח מיד במסע חיפושים חדש. מדוע אנו ממשיכים לשאוף לעוד ועוד דברים בחיינו, אך פעמים רבות איננו מוצאים אותם מספקים? להלן קטע מתוך הספר Dearer Than Life -- Making Your Life More Meaningful מאת הרב ד"ר אברהם ג'. טברסקי, M.D.:

"נראה כי חלק גדול מהתרבות המערבית תופס את האושר כמטרה האולטימטיבית בחיים, ומגדיר אושר כחופש מכל מצוקה והנאה מכל התענוגות. זוהי בהחלט לא התייחסות התורה, המחשיבה את חיי האדם כמשימה שבה יש לכל אדם מטרה לקיומו ומשימה ספציפית להשלים עלי אדמות. אם שביעות רצון הייתה הדבר היחיד שיש לחפש בחיים, אז מתנת האינטליגנציה שהוענקה לאדם היא למעשה מיותרת ולא מועילה. שכן, פרות באחו הן ללא ספק שבעות רצון הרבה יותר מאשר בני אדם מתוחכמים. חיפוש משמעות בחיים של שביעות רצון ותו לא, אינו דבר שמתאים לאדם אינטליגנטי.

כדי שאדם יהיה בעל הערכה עצמית ותחושת ערך, חייו צריכים להיות בעלי משמעות. למעשה, משמעות וערך הם בלתי נפרדים.

הבה נבחן את הבסיס להערכה עצמית וכיצד אנו מייחסים ערך לכל דבר.

אם נתבונן סביב על כל החפצים בביתנו, נמצא שפרט לחפצים שיש להם ערך סנטימנטלי בלבד, אנו מעריכים דברים משתי סיבות עיקריות: אסתטיות או פונקציונליות. לכן, ייתכן שיש לכם אורלוגין יפה שהמנגנון שלו נשבר ולא ניתן לתקנו. ייתכן שתשמרו אותו למרות הכל, כיוון שהוא פריט קישוט אסתטי והוא מייפה את ביתכם. עם זאת, אם הפותחן שלכם נשבר, אין ספק שתיפטרו ממנו, כיוון שאין לו ערך אסתטי והוא לא משמש יותר למטרה שלשמה נוצר ולכן אין לו שום ערך.

כעת, הבה ניישם קריטריונים אלה על עצמנו. ייתכן שישנם מעט אנשים שהם כל כך יפים, שהם יחשיבו את עצמם בתור קישוט, אולם רובנו לא באמת חושבים על עצמנו כבעלי ערך אסתטי. הדבר מותיר אותנו עם האפשרות של ערך המבוסס על תפקוד, ומעלה את השאלה: מה בדיוק התפקיד שלנו? לאיזו מטרה אנו קיימים?

אמנם ייתכן שההדוניסט יספק את תשוקותיו הגופניות, לפחות באופן זמני, אך האם להיות מסופק יכול באמת לשמש כמטרה עבורו? מה יכול ההדוניסט לעשות כשהשאלה הקיומית של מציאת משמעות ומטרה בחיים תחדור להכרתו? לעיתים קרובות מדי המשאב היחיד שלו הוא לנסות ולהסיח את דעתו מחשיבה כזו ולעיתים קרובות הוא עלול להפוך בלתי מודע לתחושה המייסרת של חוסר ערך בכך שיקהה את מוחו באמצעות צריכת סמים" (סוף ציטוט).

אם כך, אם אין משמעות אולטימטיבית לנוחות, כיצד ניתן למלא את חיינו במשמעות אמיתית? אם נשאל את עצמנו:עבור מה שווה למות, תהיה לנו הבנה טובה יותר עבור מה שווה לחיות.

בסופו של דבר, תהיה זו מטרה רוחנית - להפוך את עצמנו מיצור גשמי לישות רוחנית, להידמות אלוהים, להפוך את העולם למקום טוב יותר, לעשות טוב. ספרו של הרב טברסקי חוקר את כל פיסות הפאזל ומבהיר את הדרך להפיכת חיינו למשמעותיים ומספקים יותר. ניתן לרכוש את הספר באתר ArtScroll.com.