בימינו, לא מעריכים אדם לפי מה שהוא עושה, אלא לפי הסכום שהוא מקבל. מסיבה זו לעורך דין יש יותר יוקרה מאשר לשומר, בלי קשר לפרטי העבודה שלהם. האם זה לא הגיוני שאנשי אבטחה ששומרים בשער בתי הספר, יזכו להערכה רבה יותר מאשר עורכי דין ששקועים בעסקי נדל"ן או גירושין?

למעמד כיום יש משוואה מתימטית פשוטה: "משכורת חלקי זמן". מי שעובד הכי פחות שעות תמורת הכי הרבה כסף, הוא האדם שמגיע לו הכי הרבה כבוד.

יש כאלה שאומרים שצריך לשלם יותר למורים בבתי ספר, משום שהם ממלאים את אחד מהתפקידים החשובים ביותר בחברה. אולי צריך. אבל, באמת, חינוך לא צריך לקצור הנאות כלכליות. אני יותר מודאג לגבי סולם ההערכה של המורים. המורים הטובים ביותר צריכים להופיע על עמוד השער של העיתון – ולא ספורטאי צמרת או שחקנים.

בפרשת השבוע הזה, אנחנו רואים שהקב"ה מצווה על הכוהנים לסלק את האפר מהמקדש. זה היה, בפשטות, "לסלק את האשפה של האלוקים". האלוקים היה יכול לצוות על כל אחד להוציא את האפר. אבל לתפקיד הזה יש ערך מהותי בניהול הכללי של המקדש, ולכן, הוא ניתן לאלה שהכי מוקדשים לשירות הא-ל.

למעשה, התלמוד מוסר לנו שהכוהנים כל כך השתוקקו להוציא את האפר, עד שהעמידו מערכת הגרלות מיוחדת, כי היו כל כך הרבה ויכוחים מי יזכה בתפקיד!

מה אנחנו לומדים מזה? לראות את פנימיות המלאכה שהאדם עושה – לא את תלוש המשכורת.

סיעור מוחות – שאלות למחשבה

שאלה ראשונה: אילו תפקידים 'בזויים' אתם מבצעים במשך היום? איזה שירות אתם מעניקים לאחרים? אילו ניתנה לכם אפשרות - האם היו תפקידים שהייתם מעדיפים להמשיך לבצע בעצמכם, מאשר למַנות עליהם אחרים?

שאלה שנייה: האם אתם חושבים שטוב יותר לילדים לגדול עם עוזרת שגרה בבית, או בלי?