"הלל אומר: ...אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו"
משנה, אבות ב', ד'

האם אתם זוכרים את עצת הפרידה של אי-טי לחברו בן כדור-הארץ? "היה טוב".

אולי בכוכבו של אי-טי יש הרבה משמעות לעצה פשוטה כזאת. אבל בכוכב ארץ, החיים קצת יותר מורכבים. תוכחה מעורפלת – כמו "תהיה טוב" – לעתים קרובות לא רק שאינה יעילה, אלא שלפעמים היא יכולה אפילו לעורר כעס ותרעומת. כדי להיות יעילות, הערות צריכות להיות מעשיות, ספציפיות, וברורות.

עקרונות התוכחה

הכלל הראשון בביקורת בונה הוא, שהיא חייבת להיות ניסיון כן לקידום צמיחתו של הזולת. אם לא אכפת לנו באמת מה הכי טוב לשני, סביר מאוד שהביקורת שלנו תתקבל בתור התנשאות, ורצון להשיג תועלת אישית כלשהי. ולהיות כֵּן זה יותר מלהניח יד על כתף המקבל האומלל ולמרוח חיוך משתתף על הפרצוף - כנות חייבת להגיע מתוך הלב.

עם זאת, ביקורת יעילה היא לא רק שאלה של איך אומרים אותה. זו גם שאלה של עיתוי ונסיבות – מה אומרים ומתי אומרים את זה.

ביקורת באמצעות כעס היא בדרך כלל לא יותר מפורקן של תסכול. כשאנחנו מחכים בסבלנות לרגע שבו התוכחה שלנו תתקבל בצורה הטובה ביותר, ולא סתם שופכים על השני את התסכולים שלנו בכל רגע שיהיה - אנחנו מגלים כלפיו דאגה כנה.

לפני שמעבירים ביקורת, צריך לוודא שהמקבל יבין שאנחנו לא עושים את זה כדי להרוויח משהו.

תוכחת משה

הרבה פעמים התוכחה נתפסת כאמצעי להשגת רווח אישי. מכיוון שלאדם גוסס כבר אין מה להרוויח, תוכחתו כנה יותר. כנראה כל מה שהוא אומר זה לטובתנו. רש"י מסביר שמשה רבנו בחר בזמן הזה לתוכחה, מכיוון שהוא היה סמוך למותו. תוכחה כזאת, מסביר רש"י, קרוב לוודאי שתתקבל, כי השומעים לא יצטרכו לחשוש מהבושה לעמוד שוב מול מי שהוכיח אותם בעבר. מלבד זאת, הם גם יודעים שאם אלו הן מילותיו של אדם גווע, בוודאי טמונה בהן משמעות רבה!

הכינו את המסר

תוכחה שניתנת בלי מחשבה ותכנון היא לא יותר מהתלהטות חולפת. ההזדמנות לשנות ולשפר את האנשים סביבנו, אינה כזאת שכדאי לאבד על ידי ביקורת שנשלפת בן-רגע מהשרוול.

תכננו את המילים שלכם. אם הביקורת שלך מחושבת, סביר יותר שמקבל הביקורת יגיב מתוך מחשבה. יש לך אפשרות ליצור מערכות יחסים עמוקות יותר עם המשפחה והחברים שלך. מערכת יחסים כנה ואכפתית, קשורה במידה רבה לזה שאיכפת לנו מה אנחנו אומרים, ומתי אנחנו אומרים זאת.

להראות שאכפת לנו

תרגיל לניסיון. ערכו רשימה של האנשים החשובים לכם ביותר. קבעו מהי הנקודה המרכזית שבה הייתם רוצים שכל אחד מהם ישתנה – ומה הסיבה שבגללה חשוב להם להשתנות. דבר כזה יתן לכם זווית ראייה רחבה יותר, ויעניק לכם יותר שליטה על תסכולים שנובעים מבעיות קטנוניות וחסרות חשיבות.

אילו היינו על ערש דווי, איזו עצה היינו נותנים לבן, לבת, לבעל או האישה, לחבר...? איזה מסר נצחי, או דבר חוכמה, היינו רוצים למסור? מובן שזה יהיה משהו שביסודו ישפר ויממש את חייהם של אלה שמהם אכפת לנו. כמה טרגי יהיה אם – ברגעי פרידה אלה, כאשר כל האוזניים כרויות להקשיב – לא יהיה לנו מה לומר!

התרגיל לעבד ולנסח את העצה החיונית ביותר שלנו, לא רק יכין אותנו לאותו זמן עתידי, הוא גם יעזור לנו לגלות מה אנחנו הכי מעריכים היום.

במלים אחרות: מי שיודע מה הוא רוצה לומר על ערש דווי, יודע גם מה לומר בזמן ארוחת הצהריים.

סיעור מוחות: שאלות למחשבה

שאלה ראשונה: בקשו משלושה אנשים קרובים אליכם לקרוא את המאמר הזה. אחר כך, בקשו מהם להעביר עליכם ביקורת כלשהי.

שאלה שנייה: כשאתם סוקרים לאחור את חייכם, האם אתם זוכרים מקרה כלשהו, אשר לגביו הייתם מייחלים שמישהו היה מוכיח אתכם בזמן, וחוסך מכם טעויות קשות?

שאלה שלישית: אילו הייתם משוכנעים שאנשים יקשיבו, מה הייתם רוצים לומר?